1. בספר "ברכת משה" יש תיקון שמברך בורא העץ, ואמנם רבינו כלל את הזית ואת השמן בברכת העץ, ברכות, ח, א -
ב. אך לא התייחס במפורש לזית כבוש. אולם בירושלמי, ברכות, ו, א, וירושלמי, פסחים, ב, ה, שר' יוחנן בירך על זית כבוש, עץ, אלא שהגירסה שזית דרכו להיאכל חי, ולמרות כבישתו הוא בעינו ולכן ברכתו עץ. אולם הרשב"א בחידושיו, ברכות, לח, ב, תיקן את הגירסה בירושלמי שזית אין דרכו להיאכל חי כי אם כבוש, ולכן ברכתו עץ. ועל כך כתבתי שכך דרך אכילתו. ולכן ברכתו עץ. תוכל להאזין באודיו באתר נצח ישראל - בהלכה היומית.
2. עליך לומר בלחש בינך ובין עצמך בלבד ברכת השכיבנו בלי י"ח פסוקים ועם חתימת המולך.
3. לפי מנהגנו כל סעודה שהחתן משתתף בה אפילו בסעודת ברית מילה.
4. כי יש צורך בשלושה שאכלו פת, כאחד. זהו המינימום כדי שיקראו חבורה לעניין ברכת המזון בזימון, ביחד.
5. כך השיב מורנו הרב יוסף קאפח כפי שכתוב בברכת משה, פרק ד, סעיף יז, ובהערה שם, יז, שם. וכך גם נפסקה ההלכה בשו"ע, או"ח, רו, ה. ועיין מ"ב, שם, ס"ק כ, שרואים מצב זה, שכאילו התנה שאם יתנו לו עוד פרי, יאכל. כלשון המון העם, "התיאבון גדל עם האכילה".
6. אכן מפרשי רבינו התקשו בדבריו. ולכן הכס"מ, שם, ברכות, י, ט, צמצם רק לבניני גדולי עובדי עבודה ועשיריהם, ורבינו מנוח ייחס ההלכה לישמעאלים בארץ, שבונים על חשבון עמנו, ומורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות לה, בדעה שכוונת רבינו לכל שכונה משגשגת של גויים, כנראה שסברתו שסתם גויים שונאי ישראל, ראה דו"ח גולדסטון.