תרגום בשעת קריאת התורה

שאלה: 

שלום לכבוד מו"ר הגאון ר' רצון ערוסי הלוי הרמב"ם, הלכות תפילה, פרק יב', הלכה י' : "מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם, מה שהקורא קורא בתורה -- כדי שיבינו, עניין הדברים." מהות המנהג : לתרגם את התורה מלשון הקודש לשפה המדוברת. "עיני לביא": לא מוזכר שם (בכל הפרק) אונקלוס או ארמית, מכיוון שהצורך לתרגם הוא לפי שפת השומעים, בכדי שיבינו. אם הם דוברים צרפתית - הם צריכים תרגום לצרפתית, אם הם דוברים אמהרית - הם צריכים תרגום לאמהרית, ועל זו הדרך. אין זה מעניין אותנו מפי מי שמע אונקלוס את התרגום שלו, מצדי שהוא בעצמו קיבל את התרגום שלו בהר סיני מפי הגבורה, זה לא מעניין אותי. קיבלנו תורה - בעברית, וכל עוד אנו דוברים עברית, אין לנו צורך בתרגומים. סיבת המנהג : בכדי שיבינו השומעים (שאינם דוברים עברית) את התורה הנקראת ע"י הקורא בלשון הקודש. "עיני לביא": הסיבה המצוינת כאן היא חשובה מאוד, והיא הסיבה היחידה למנהג הזה. מנהג זה הוא מנהג התלוי בדבר, בטל דבר - בטל מנהג. ומכיוון שאין אנו דוברים ארמית, ויתרה מזו - אנו דוברים את שפת המקור - לשון הקודש, אין לנו עוד תועלת בתרגומים הבאים לחצוץ בינינו. התחלת המנהג : מימות עזרא, שחי בתקופת בית שני, לאחר שעם ישראל גלה לבבל וחזר משם כשחלקו הגדול דובר ארמית שלמד בבבל. "עיני לביא": אנו רואים שהמנהג הזה קם בזמן מסוים ובגלל צורך מסוים. וברבות הימים, כאשר חלף הזמן פג הצורך בתרגום לתורה - הוא בוטל למעשה בכל קהילות ישראל. ________________ התרגום הוא קביים לנכה, גלגלי עזר לילד... הייעוד שלו הוא רק לעזור לאלו שאינם דוברים את שפת התורה - להבין אותה בשפתם. לא יעלה על הדעת שאדם בעל שתי רגליים בריאות ימשיך ללכת עם קביים, או ילד גדול ימשיך להשתמש בגלגלי העזר, שהרי פשיטא שלא רק שהקביים או גלגלי העזר לא יעזרו לו כבר, אלא ברור שהם אפילו יעכבו ויאטו אותו. וכל אחד שיראה אדם בריא הממשיך להסתובב עם קביים, או בחור בן 20 הרוכב על אופניים המצוידים בגלגלי עזר - מיד יחשוב שהוא שוטה שבשוטים. הרמב"ם כתב במשנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה, כי "מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן, מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה, כדי שיבנו עניין הדברים", ובפירוש הרב שמואל תנחום רובינשטיין למשנה תורה, בהוצאת מוסד הרב קוק, מוסבר: "וכיום אין אנו נוהגים לתרגם בעת קריאת התורה. כיוון שאין העם מבין ארמית אין תועלת בתרגום זה" הטור, אורח חיים, סימן קמה : "ונראה שהם היו רגילים לפרש להמון העם שהיו מדברים ארמית אבל לדידן מה תועלת בתרגום כיוון שאין אנו מבינים אותו". קיצור שולחן ערוך : "האידנא לא נהגו לתרגם משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו? " אלו ציטוטים התמהים על המשך המנהג הזה, ואומרים בצורה הכי פשוטה : אם לא מבינים - אין תועלת. אם אין תועלת - אין טעם להמשיך במנהג הזה, שסיבתו הראשונית היא תועלת בלבד. והעובדה היא שמנהג זה בוטל דה פאקטו (למעשה) לפני מאות שנים בכל קהילות ישראל. אנא מהרב יחווה דעתו על כך. וזאת לאחר שכמובן עיינו במאמרו בכתב העת סיני, אך השאלות כאן עדיין לא הוכרעו במאמרו.
תודה רבה

תשובה: 

תמיהני שגם לאחר שעיינתם במאמרי, אלו הם שאלותיכם. התרגום הארמי אינו מילולי, אלא ענייני, ומשולבים בו הלכות ועניינים מהתורה שבעל פה. והתרגום בארמית של קריאת התורה בציבור נועד לידע ולהודיע על אמונתנו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. ולכן גאוני בבל התייחסו לאלו שביטלו את התרגום בציבור כאל כופרים. והוא הדבר שהתלמוד הבבלי והירושלמי כתובים בארמית, וכל עולם התורה לומד בהם, גם ספרים וגם אשכנזים. וכולם קוראים שניים מקרא ואחד תרגום. ורק בקריאת התורה בציבור נמנעים מלתרגם, משום שאין מבינים את התרגום?! אתמהה!

תאריך: 
30/11/08 ג' כסלו התשס"ט
תגיות: 
x

Audio Playlist