1. לצערי, התשובה הקודמת אינה בפניי, אולם עליך לדעת, שרביני בהלכות תפילה, התייחס לסעודות של ימי חול, סעודות רגילות, לא מיוחדות, שאין אדם קובען על היין. אבל סעודות שבתות וימים טובים, שצריך אדם לקבען על היין, ואפילו סעודה שלישית, וכן סעודת הקזה, אפילו ביום חול, שאדם קובעה על היין, אם נמשך לשתות יין אחרי הסעודה ולפני ברכת המזון, אינו מברך לאחר היין, כי היין טפל לסעודה, ורק חייבוהו בברכת הגפן ברכת עילוי. אבל ביום חול, בסעודה רגילה, שאין קובעים הסעודה על היין, ואין היין טפל לסעודה, אם נמשך בשתייתו גם אחרי הסעודה, ולפני ברכת המזון, מברך אלחר היין ברכה אחרונה, וא"כ מברך ברכת המזון. לא כן במים, שתמיד הוא טפל לסעודה, גם אם נמשך לשתות מים אחרי הסעודה, לפני ברכת המזון אינו מברך לאחריו ברכה אחרונה.
2. אתה נוהג נכון, כי הנחת סיר תבשיל על גבי סיר מלא מים, שעל גבי פלטה דולקת מותרת, כי אין זה נחשב כהנחת תבשיל על גבי תנור.
3. לפי רבינו, קבלת תענית יחיד ע"י היחיד צריכה להיעשות מבעוד יום, ע"י שיאמר עננו בתפילת שומע תפילה, במנחה מבעוד יום, ומקבל עליו בלבו באותו רקע שתענה למחרת. ובכך הפך יום המחרת ליום תענית עבור אותו יחיד. ויוכל כמו בתעינת ציבור, לומר עננו, ערבית, שחרית ומנחה, כי זה יום תענית אף שטרם החל לצום, כי הצום יתחיל רק מעלות השחר, כמו בתעניות ציבור, חוץ מת"ב, שאומרים עננו כבר בערבית, למרות שצמים רק מעלות השחר.
4. גלוש לאתר נצח ישראל, ותבקש ממנו.
5. אמת, זהו הכלל. אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל, וכלל הוא - שאין למדים מן הכללות.