מדרש חז"ל
שלום לרב אשמח אם הרב יתייחס למדרש זה גם מההיבט ההלכתי וגם מההיבט האגדתי. רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, (היה רגיל לעמוד בסמוך למקום טבילת הנשים) אמר להו: הכי טבילו והכי טבילו (ולהדריכן כיצד לטבול). אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מיצר הרע (שאלו חכמים וכי אינך חושש מיצר הרע )? אמר להו: דמיין באפאי כי קאקי חיורי (דומות הנשים בעיניי כאווזים לבנים). רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי, ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי (רבי יוחנן היה יושב בסמוך למקום יציאת הנשים מטבילתן, כדי שיביטו בו לאחר הטבילה ויזכו להוליד בנים יפים כמוהו). אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מעינא בישא (וכי אינך חושש מעין הרע)? אמר להו: אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב: +בראשית מ"ט+ בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ואמר רבי אבהו: אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. בברכה ותודה יחיאל
מורה הוראה בישראל יש והוא נזקק לענייני מקוואות ולשאלות בענייני טבילה, אופן הטבילה ודיני חציצות פעמים שהוא מגיע למקווה ולא חלילה בעת טבילה, אלא להנחות למעשה. וכל מעשיו אלו מלוות בתפילות שלו לה' שיסייעו ושלא יהרהר בהרהורי עבירה, ורק לשם שמים בלבד. ויש שמורה הוראה מתעסק בעניין תורני או רבני סמוך למקום הטבילה. והנשים שטבלו ויצאו מטבילתן כשהיו שבות לביתן וראו את ר' יוחנן שהוא חכם וצדיק ויפה תואר, היו מתפללות לה' שתזכינה לבנים כמותו. ור' יוחנן לא חשש מפני עין הרע כי שומר מצווה לא ידע דבר רע כיוסף הצדיק. נשים לב שרבינו, בשונה משאר הפוסקים, לא הביא להלכה את עניין ר' יוחנן שהיה בשערי בית הטבילה.