א. מדובר באדם שנוהג בחוסר דעה, בלי מחשבה, לא מדובר בבן אדם שאין לו שכל, שגם אם ילמד לא תהיה לו דעה. כי על אדם כזה צריך לרחם ולעזור להם. אולם, אדם שאם ילמד ידע, ואינו לומד, או אינו שוקל ומכלכל מעשיו, אלא נוהג בשגעון, בפזיזות או בקפריזות או במידות רעות קנאה, קנאות, כעס, וכיוצ"ב, אין לרחם עליו.
ב. בני אדם כאלה נחשבים לאומללים ומסכנים. אבל התאבדותם היתה במחשבה תחילה, אין להתאבל עליהם.