בעניין פורים משולש
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
במאגר השו"ת של הרב מצאתי שאלה (משנת תשסה = יש 'פורים משולש') בזה הלשון: אני לומד בירושלים ואני רוצה להגיע לבית הורי (מחוץ לי -ם) ביום חמישי לקרוא את המגילה ולהשאר לסעודה ביום שישי ואז לחזור במוצ"ש לירושלים (לישיבה) ע"מ להשתתף במסיבת פורים ובסעודה אשר תיערך ביום ראשון. האם ישנה בעיה הלכתית בנשא? (עכ"ל השאלה) תשובת הרב היתה:
א. כולם קוראים את המגילה ביום שישי.
ב. אדם שנמצא בליל י"ד מחוץ לי -ם נחשב פרוז, וחובותיו יעשה ביום שישי.
ג. לרמב"ם אין פורים משולש. ולכן, ירושלמי קורא את המגילה עם הפרזים ביום שישי, אבל עושה את שאר חובותיו בשבת (מתנות לאביונים ע"י מאכל).
ד. במקרה דנן יעשה הבחור את עצמו פרוז, ומתוך כך יעשה חובותיו ביום שישי, ויוכל להוסיף ביום ראשון כשיהיה בי -ם מה שירצה להוסיף. (ע"כ סיכום דברי הרב, בלשוני) אני בחור ישיבה באותו מצב בדיוק. הבירור שאני צריך בתשובת הרב הוא - האם באמת לאחר שאעשה פורים כהלכתו בביתי, אפשר לעשות פ ו ר י ם נ ו ס ף ובכללו להשתכר שוב בישיבה? הרי פשוט לכל שאסור להשתכר שלא לצורך! ובכלל, איך צריך להשתכר בפורים באמת (רבו בזה השיטות, מה דעת הרב למעשה)?
תודה רבה לכבוד הרב.
כתב רבינו, מגילה ב, טו, "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות" וכתב מורנו הרב יוסף קאפח שם, אות כט, י ועיין פ"ו יום טוב הל' כ שהשתכרות... אינה שמחה אלא הוללות וסכלות וכו' עי"ש, ולפיכך כתב כאן עד שירדם. עכ"ל מורנו הרב יוסף קאפח. ופירשו לנו רבותינו, שהשכרות האמורה בפורים היא זו שהשותה מרגיש שראשו כבד עליו ומיד נפנה לישון, אך לא חלילה כאותם המוסיפים לשתות ולהשתכר עד שהם מתהוללים ומדברים שטויות, ומבזים ומתבזים. וכבר צווח מהר"ד משרקי בשו"ז מי התיר לנו את הליצנות כל השנה, שנאמר שהיא מותרת בפורים, וכל שכן שכרות של הוללות שלפי רבינו אינה שמחה, ואין שום היתר לאבד צלם אלוקים שבנו, דוקא ביום הפורים שבו אנו צריכים להודות על ניסיו ונפלאותיו, וכיצד מודים על ניסים ונפלאות, בלי דעה, ובלי התבוננות.