דילוג לתוכן העיקרי

ידיעת ה'

שאלה

שלום הרב.
אני דרדעי שהולך בשיטת הרמב"ם אך כשאני לומד את הרמב"ם אני מגיע בהרבה נושאים לאותה נקודה של ידיעת ה' ושם אני נתקע. הרמב"ם אומר שידיעת ה' זה ללמוד את מדעי הטבע, מדעי האלוהות וכו' אך אני לא באמת מבין מה זה ידיעת ה'; לכן אני לא מצליח להבין מהי תכלית האדם, איך משיגים השגחה פרטית ועוד עקרונות חשובים בהשקפת הרמב"ם.
א. אשמח אם לרב יש הסבר מקיף ומובן על העניין.
ב. איך כל בני האדם שווים בהגעתם לתכלית? הרי ברור שיש בני אדם שלא יכולים לשבת וללמוד כ"כ הרבה/להעמיק בלימוד אלא תפקידים שונים ניתנו לכל אדם!? הרי אצל הרמב"ם השיוויון בין בני האדם זה אחד העניינים הבסיסיים!?
בתודה..

תשובה

א. לפי רבינו, האדם נברא בצלם אלוקים, ושכלו של האדם אם הוא מנוצל ע"י האדם הוא המלאך המקשר בין האדם לאלוקיו.
ב. ככל שהאדם לומד מדעי הטבע, כמו פיסיקה, הוא מחדד את שכלו, ומרחיב את ידיעותיו בענייני הבריאה, ואז עליו ללמוד מטאפיסיקה, כדי לדעת על מציאות הבורא, ועל ייחודו, מתוך הבריאה.
ג. אדם שזוכה להשיג יותר ויותר את בוראו הוא האדם שזיכך ומזכך את שכלו, ואינו ויכול לעשות כך בהצלחה, בלי לעבוד על מידותיו. כי חסרון במידות גורר אחריו חסרון בכח הלימוד העיוני והשכלי. ולכן אמרו שההידבקות בבורא אינו רק בידיעתו, אלא הידמות במידותיו, מה הוא רחום, אף אתה רחום.
ד. ככל שהאדם מזכך שכלו, כאמור לעיל, הוא שקול ונבון וזהיר, וזריז ונזהר מכל רע ופגע, והוא זוכה באופן זה להשגחה פרטית. ה. תכלית האדם לזכך נפשו ולהידבק בה'. ויש בעניין זה דרגות, ולא רק ברמת דרגת ידיעת ה', אלא גם בהכנת הכלים לידיעת ה', כלומר מידותיו של האדם. ולכן בני אדם שעבדו על מידותיהם, ופחות על ידיעת ה', הם במעלה מסוימת של הידבקות בה' והידמות לו. ולכן כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, אלא שכל אחד יש לו מעלה משלו.