דילוג לתוכן העיקרי

הסבר הרמב"ם

שאלה

לכבוד הרב התקשתי בהבנת המציאות של הלכה זו, אנא אם הרב יוכל להסביר לי את המציאות בהלכה להלן: רמב"ם הלכות שבת פרק טז הלכה ט טח את הכותל בטיט אע"פ שאינו יכול לעמוד בפני עצמו הרי זה מיעוט, הרחיק מן התל שלשה ועשה מחיצה הועיל, עשה מחיצה על שפת התל אינו מועיל שהעושה מחיצה על גבי מחיצה אינו מועיל, נבלעה מחיצה התחתונה והרי העליונה קיימת, הואיל ונעשית העליונה לשם דירה והרי אין שם נראה אלא היא הרי זה הועיל ומותר לטלטל בכולה.

תשובה

בהלכה זו מדובר במקום שהוקף שלא לשם דירה (=קופף), שלפי ההלכה אם שטחו בית סאתיים מותר לטלטל דברים שאינם מוקצים באותו מקום, אולם אם השטח למעלה מבית סאתיים\ אסור לטלטל בכל שטחו, רק בארבע אמות. בהלכה זו נקבע שאם עשה טיח (=עבה, אולי אבני ציפוי), לכותל המקיף אותו שטח, באופן שהשטח כבר פחות מבית סאתיים, אותו טיח הועיל להתיר הטלטול באותו מקום, בכל שטחו. למרות שהטיח אינו יכול לעמוד בפני עצמו (אם הכותל יעקר ממקומו), זאת משום שהטיט טפל לכותל, והופך להיות חלק בלתי נפרד ממנו, וכבר אין בית סאתיים. לא כן אם יש תל שמשמש מחיצה, ויש מן התל באותו מקום, שטח למעלה מבית סאתיים אסור לטלטל באותו מקום, רק בארבע אמות, ואם התקין מחיצה ליד התל, והקטין את השטח של אותו מקום פחות מבית סאתיים, אם אותה מחיצה רחוקה מן התל שלושה טפחים, שאין לה דין לבוד (כלומר אינה נחשבת מחוברת לתל), היא ממעטת ומותר לטלטל באותו מקום. ואם המחיצה קרובה לתל פחות משלושה טפחים, היא נחשבת מחוברת אליו, אך לא בטילה כלפיו, ואינה נחשבת כחלק ממנו, ולכן מחיצה כזו, אינה ממעטת את השטח כמו שהתל בפני עצמו לא ממעט ואסור בטלטול. וכן אם בנה מחיצה על מחיצה, ומן המחיצה התחתונה, יש למעלה מבית סאתיים, אסור לטלטל. ואם המחיצה התחתונה נבלעה ע"י חול וכיו"ב, ונראית רק בעליונה, אם ממנה אין בית סאתיים, מותר לטלטל באותו מקום.