חלב שגוי חלב אותו, מבלי שיהודי ראה אותו, הוא אסור מדרבנן, שמא הגוי ערבב חלב טמא בכשר. ובתור שכזה הוא אוסר תערובתו, ככל איסור דרבנן. הבעיה היא בענין חלב גויים בימינו, לא פרטי, אלא עסקי, שיש עליו פיקוח ממשלתי, משרד הבריאות, ומשרד המסחר והתעשייה, ואין עליו פיקוח רבני. ובחו"ל הדבר ידוע, שהפיקוח הממשלתי מאד חמור, ואין חורגים מהמינון המוצהר. ויש המסתפקים בפקוח זה. במיוחד שאין בימינו חלב טמא מצוי, והוא יקר, וחשש רחוק הוא שיערב חלב טמא בכשר. ולכן יש מתירים חלב גויים עסקי. מארי אסר, חרף הנ"ל, אך דומני שנטה להקל בנסיבות מיוחדות בשים לב להסברים הנ"ל.