יום העצמאות וספירת העומר
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. כפי הידוע לי מו"ר מארי קאפח זלה"ה התנגד לאמירת הלל בברכה ביום העצמאות, מפני שהוא סבר, שאין לנו את הסמכות כמו לאנשי כנסת הגדולה להוסיף הלל בברכה. אם זו היא אכן דעתו, אז מדוע לשיטתו אין אומרים תחנון ביום העצמאות (שיח ירושלם)? מי נתן את הרשות לבטל את התחנון (כמובן לשיטת הרמב"ם ולא כשיטת האחרונים שביטלו הרבה ימים מלומר תחנון)? (ברור לי שמארי שמח ביום גדול וקדוש זה ואמר מזמורים, סעודה וכו').
2. נראה לפי הלכות תמידין ומוספין, שהרמב"ם לא רק שלא מנע למנות את הספירה ביום ששכח, אלא נראה שניתן לברך, למרות שלא כתב זאת בפירוש. אם כי מביא מארי תשובתו של הרמב"ם בעניין (לא זוכר את מס' ההערה) שקיבל מד"ר לנגרמן. ובו נראה אולי שאין לברך ביום למי ששכח. אם כי זה לא נראה מוחלט. מה דעתך כבוד הרב,
מדוע לא ניתן לברך ביום אם שכח (למרות שהספירה מהתורה) והרי בבדיקת חמץ (מדרבנן) אם שכח מברך לדעת הרמב"ם גם בחוה"מ?! (קושיא בשם החברותא שלי)
תודה ושלומך יסגי. ב
1. ראה בתשובותיי: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=71074 http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=71066 http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=54691 http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=39484 http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=39279 http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=49436 http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=39279
2. לפי רבינו, אם שכח לספור יום אחד, סופר בשאר הלילות בברכה, כי בכל לילה מצווה בפני עצמה. אם שכח לספור בלילה, פסק מהרי"ץ בשיטת רבינו, שסופר ביום בברכה, וכך נהגתי בעבר. עתה משפרסם מארי את תשובת רבינו, לפיה יוצא שאמנם מצוות הספירה היא במשך כל היום מתחילת הלילה. כך שאם לא ספר בלילה סופר ביום, אבל הספירה עם ברכה היא אך ורק בלילה, כי היא נמנתה במשנה, בין דברים שמצוות בלילה שזמן כל הלילה.