דילוג לתוכן העיקרי

שאלות שונות במשנת הרמב"ם

שאלה

שלום עליכם כבוד הרב.
ברצוני לשאול את הרב מספר שאלות: (א) בענין סיום תפילת עמידה. בסידור "שיח ירושלם" נכתב כי לפני "עושה שלום" יפסע המתפלל לאחור, ואליו בהלכות תפילה מציין מארי כי על האדם לסיים את כל התפילה לרבות "עושה שלום" ורק אח"כ לפסוע לאחור בדומיה. אודה לכבוד הרב אם יוכל להכריע בספק זה. (ב) לגבי התפילות מנחה וערבית, ידוע שנפסק זמן תפ' מנחה - "דעביד כמר עביד.." האם אדם שהתפלל מנחה לאחרי פלג המנחה צריך לחכות ולהתפלל ערבית לאחר השקיעה, כדעתם של חכמים, או שיש לו להתפלל גם לפני. (ג)מהי מידת השיעורים (גרם, מ"ל) - כזית וכרביעית לפי רבינו, והיכן נמצאים החישובים המתאימים לכך במשנה תורה. (ד) האם מותר להכניס כתב עגול עברי - לא באותיות כתב אשורי לבית הכסא. (ה) מהי דעת כבודו לגבי גידול סימנים כיום בארץ ישראל - האם זהו רק מנהג של הגלות שכפו עלינו הגויים כדי להבדלינו או שמא יש ערך עצמי בכל עת לגידול הפאות. בברכת התורה ותודה מראש רועי מדמון

תשובה

א. אכן יש הבדל בין המנהג כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסידור, לבין שיטתו של רבינו, כפי שביארה מורנו הרב יוסף קאפח, תפילה, ה, י, אות לד.
ב. אפשר להתפלל ערבית אחרי פלג המנחה, עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח, תפילה, ג, ז, אות טז.
ג. כל השיעורים בנפח, עיין רבינו, עירובין, א, יב, אות כט. לגבי הפיכת השיעורים לגרמים, הדבר משתנה מחומר לחומר בגלל המשקל הסגולי של החומר שהוא שונה. ראה בדברי מורנו הרב יוסף קאפח, שם בשיעור זית, שבקמח, 11 גרם, ובמים 15 גרם. וכך יש לשים לב להבדל בין כזית מצה קשיחה לבין מצה רכה ועבה, שבקשיחה אפשר שזה כחצי ככר, לא כן ברכה ועבה, אפשר שזה בגודל כשני זיתים רגילים. ורביעית יש אומרים כ 86 גרם וסמנך כוס.
ד. כן. אבל תוכן חול ולא קודש. ה. מנהג יהודי יהדותי עתיק יומין, עיין רבינו פסולי המוקדשין, א, יב, אות ח.