דילוג לתוכן העיקרי

מאכלות אסורות

שאלה

לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
1) הלכות מאכלות אסורות פרק ג, הלכה ז: ... אֶפְרוֹחַ שֶׁנּוֹלַד -- אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינָיו, מֻתָּר לְאָכְלוֹ. אינני מבין זאת, כיצד אפשר לשחוט אותו כדי לאוכלו?
2) האם מותר לאישה להתנדב למשמר - האזרחי כאשר היא חייבת לשאת עליה נשק במהלך השעות בהן היא משרתת במסגרתו? הלא אסור, כפי שאסור לה להתגייס לצבא מאותו טעם וטעמים נוספים?
3) הלכות מאכלות אסורות פרק ג, הלכה יז:... וְאֵין לוֹקְחִין מִן הַגּוֹיִם בֵּיצָה טְרוּפָה כְּלָל. באיזה סוג ביצה מדובר כאן, מה היא ביצה טרופה?
4) אני הבנתי מתשובת כבודו לשאלה בנוגע לחליטה לאחר זמן רב מהדחת הבשר ומליחתו שעלינו, לכתחילה, לצלות אותו כי הדחת הבשר - ומליחתו - לאחר ההפשרה לו יועילו לו, האם הבנתי נכון? בברכת התורה, אליעזר

תשובה

1. שוחט במקום שחיטה. מטבע הדברים תהיה זו שחיטה קלה, וכבר שני הסימנים יישחטו. אולי רגשית קשה לקבל זאת, אבל השחיטה היא גזירת הכתובה, שהרי המקדש העוף נמלק מן העורף, דבר שקשה לנו לקבל מבחינה רגשית. כשם שבן פקועה, דהיינו עובר בהמה שנמצא ברחם האם, לאחר שנשחטה מותר לאכלו בלי שום שחיטה.
2. אם עיקרו של המשמר האזרחי במקומכם הוא יותר לצורך פנימי ולא בטחוני חיצוני, אסור לה לשאת נשק. ואם עיקרו של המשמר האזרחי אצלכם הוא צורך ביטחוני, מפני אויבים שמנסים חדשים לבקרים לפגוע בכם, וכיוצא בכך (כי אתם החזית של העם היושב בציון), הרי מדובר במלחמת מגן, שמותר לאישה לשאת נשק ולהתגונן מפני מחבלים. וכבר היו דברים מעולם, שמחבלים חדרו לתוך יישובים ולתוך בתים, וטבחו ללא רחם, ה' ישמרנו.
3. ביצה מן הטהור. והחשש שמא היא ביצת נבילה או טריפה שהיא אסורה, כי מדובר בביצה שבורה שהחלמון והחלבון שלה בקערה. שבמקרה כזה חששו שמא הן מן הטרפות או הנבלות, עיין שו"ע, יו"ד, פו, י, ששם מתברר העניין יותר.
4. נכון.