שונות

שאלה: 

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורינו רבינו:
א. בשר עוף בחלב אסור - והרי זו גזירה לגזירה? ואין גוזרים גזל"ג?
ב. אישה שבעלה נפטר (ולא היו להם ילדים) ושאבו ממנו זרע ועי"כ עיברו את האישה מה דין האישה (לייבום וחליצה?). מה דין הילד?
ג. בסי' שכ"ח או"ח ה"ח פסק מרן: "מי שאחזו דם מקיזין אותו אפי' הולך על רגליו ואפי' ביום הראשון". ברעק"א סק"ח נאמר: "וע' שהר"ן ספ"ג דשבת שכ' אפי' מתכוין למלאכת רשות אם אותה מלאכה של פ"נ - שרי":
1. הר"ן לא כותב כלום ספ"ג דשבת לעניין זה!
2. "אפי' מתכוין למלאכת רשות"- הרי זו פשיטא? ואולי צ"ל למלאכת איסור?
ד. לפי הקדמת הרמב"ם למשנה דסובר שיש דברים שלא נאמרו למשה אלא נלמדים בצורות שונות, איך הרמב"ם יסביר "כל מה שתלמיד עתיד לחדש נאמר הלכה למשה מסיני"? ה. בסוטה מ"ז: נאמרו קלקולים מוסריים שגרמו לדברים רעים בישראל, וברשימה מופיע "משרבו תל' הלל ושמאי שלא שימשו..." א"כ איך יסתדר עם רבינו שם בהקדמה שסובר שנחלשו הדורות בזמנם במובן המחשבתי השכלי ולא המוסרי? בברכה.

תשובה: 

א. בשר עוף בחלב אסור מדרבנן גזירה משום בשר בהמה עם חלב שאסור מן התורה. ואם כן גזירה זו היא משמרת לדין תורה.
ב. אישה שבעלה נפטר בלי זרע של קיימא לא ממנה ולא מאישה אחרת, לא בדרך נישואין ולא מחוץ לנישואין, יש מצוות ייבום או חליצה. גם אם שאבו ממנו זרע לפני מותו, לכתחילה, אין מפרים את האישה מאותו זרע, לאחר מותו. ואם עשו כן והיא בהיריון, ביה"ד שדן בעניין הייבום והחליצה ידון בדבר, אם ילד שהורתו ולידתו נעשתה אחרי מות המנוח, מבטל מצווה מן התורה ייבום וחליצה, כי יש דעות, שאין המצוות האלו מתבטלות, וזו גם דעתי. ג.2. מלאכת רשות היא מלאכה אסורה. כשם שגם מלאכת מצווה היא מלאכה אסורה, כגון כותב בשבת לצורכי חולין (לצורכי רשותI אסור. וכותב ס"ת או תפילין בשבת הוא כותב לצורך מצווה, ובכ"ז אסור. והיה עולה בדעתנו להתיר מלאכות לצורך פיקוח נפש רק מלאכות שעושה רק לצורך מצווה, בא להשמיענו, שמותר לעשות מלאכות לצורך פיקוח נפש, גם מלאכות שעושה אותן לצורכי רשות.
ד. צטט נכון מדברי רבינו, ותן את ההפניה המדויקת והציטוט המדויק לכלל, "כל מה שתלמיד...". ובע"ה ובל"נ, תקבל אח"כ את התשובה, אם יהיה עוד צורך בכך. ה. אין שום קושי. הרי חז"ל אמרו שמשרבו תלמידי שמאי והילל, שלא שימשו את רבותיהם כל צורכם, רבתה מחלוקת בישראל. ועל כך רבינו פירש, שבגלל שירדה רמת הלימוד ודרכי ההיקשים, התרבו הדעות, וממילא רבתה המחלוקת, כך שיש קשר בין מה שאתה מכנה העניין המחשבתי והשכלי לעניין המוסרי.

תאריך: 
14/11/05 י"ב חשון התשס"ו
x

Audio Playlist