תוכן תפילת מוסף של שבת
שלום לכבוד הרב!
חג שמח, אני מתפלל בבית הכנסת תימני, שם התפילה נערכת לפי נוסח בלדי, בסידור תכלאל.
1. אחד המתפללים שאל שאלה : מדוע בתפילת מוסף נאמר, "ואת מוספי יום השבת הזה". וכי היה בבית המקדש ביום שבת יותר מקרבן מוסף אחד? לפי מיטב ידיעתי הקריבו רק קרבן מוסף אחד, אז מדוע בתפילה נאמר מוספי בלשון רבים?
2. קיימת דעה הרווחת, כי נוסח התפילה הבלדי הינו נוסח התפילה המקורי הקדום ביותר, אם כך מדוע (במיוחד בתפילות של ימים נוראים) קיימים פיוטים שחוברו רק לפני כ -400 שנה, כגון הפיוט: "שפל רוח" ועוד כהנה והכנה, אשר אותם כתבו פייטנים מקהילות ספרד או אשכנז, אז אולי נוסח התפילה השאמי הינו הנוסח הקדום, או אולי אין הבדלים במקוריות של תכני התפילות בין שני הנוסחים הללו? אודה על תשובתך. בברכת התורה ומועדים לשמחה נאור
1. עיין בדברי מהרי"ץ בפירושו עץ חיים על תפילת מסף של שבת, שהנוסחה בכתבי רבינו ובתכלאל, מוספי בלשון רבים גם במוסף של שבת, וגם במוסף של כל המועדים, ר"ח, רגלים, ר"ה ויוה"כ, בלשון רבים. ועיין ההסברים שנתן לנוסחה זו. הייתי מוסיף על דבריו, כיהודה ועוד לקרא, וכדי ללטש את דבריו הנכונים, אומר:
א. מוספי כמו פסחים בערבי פסחים, והכוונה בכל ערב פסח בכל שנה.
ב. מוסיפי, שהרי בתמידין, רק כבש אחד לעולה, תמיד של שחר, וכן בין הערביים. ואילו מוסף שבת, שני כבשים לעולה ומוספי המועדים, שבעה כבשים לעולה, ושני פרים לעולה, ואיל אחד לעולה, מלבד שעיר אחד לחטאת.
ג. שחובתו להקריב כל המוספים, שאם חל ראש השנה בשבת, מקריבים מוסף שבת, ומוסף ר"ח ומוסף ר"ה, וכן בשאר המועדות.
2. אכן לפי מסורתנו, נוסח הבלדי, הוא הנוסח הקדום והמקורי, אך יש מסורות שונות, ואף הן עתיקות. אולם גם בנוסח הבלדי יש תוספות מאוחרות, ובמיוחד פיוטים.