אע"פ שימי ראש השנה הם כיום אחד וכקדושה אחת, אבל הני מילי לחומרה. אך לא לקולא. ואסור להכין מיו"ט אחד לשני. ומארי ציין שאבותינו בתימן חרגו משיטת הרמב"ם, ואמרו סליחות בליל שני של ר"ה כדי לעכב את הציבור בבית הכנסת, שלא ידחקו בנשותיהם להכין ארוחת ליל שני, כבר מסוף היום הראשון, אלא רק לאחר צאת הכוכבים.