דילוג לתוכן העיקרי

זרע

שאלה

שלום כבוד הרב
1) האם מותר להגיד לגוי שיוציא זרעו כדי לקחת זרעו ולהשתמש בו למחקרים מדעים ורפואיים, שמסתכלים בזרע שיצא ממנו עם זכוכית מגדלת מיוחדת כדי ללמוד על זה וכד'? והדבר יכול לעזור לגלות דברים שיועילו לרפואה?
2) האם בכלל אסור לגוי להוציא זרע לבטלה? רשום שנענשו על כך דור המבול ושופכים על עצים ואבנים היו וכן ער ואונן היו לפני מתן תורה ונענשו קשות על עוון זה... האם בן נוח נענש בשמיים על עוון זה אם עשהו? האם יש מחלוקת?
3) האם מותר לאדם להרג ולא להחטיא את הרבים אם הוא חפץ בכך? למשל מאיימים להורגו אם לא יחטיא שכונה שלמה בשישלח להם נבילות וטריפות וכד'? בשביל כמה אנשים שאומרים לו להחטיא אפשר להרג מצד מידת חסידות?
4) האם מותר לזוג שאין להם אפשרות לשמש על מטתם לשים מזרון על הרצפה ולשמש או על שק שינה וכד'?
תודה רבה...

תשובה

1. מחלוקת הפוסקים, אם יש איסור השחתת זרע לגוי. הרמב"ם לא מנה בין מצוות ל"ת את איסור השחתת זרע ליהודי, אבל הביא בפכ"א מהלכות איסורי ביאה איסור השחתת זרע ליהודי ובהלכות מלכים, פרק י, לא מנה את איסור השחתת זרע בין האיסורים שהוזהר בהם בן נח, כך שהדברים מראים שלדידו אין איסור השחתת זרע לגוי, וממילא הדברים שהזכרת מותרים גם לשיטת האוסרים, ספק אם האיסור מן התורה, וכל הבעיה היא אם יהודי יכול לומר לגוי להוציא זרע למטרות מחקר רפואי. וגם בזה באנו למחלוקת אם אמירה לגוי לעשות איסור, שהיא אסורה מדרבנן, אם היא בכל האיסורים או רק בשבת, ובוודאי שלדעת האוסרים השחתת זרע לגוי רק מדרבנן, הרי גם אם היה איסור ליהודי לומר לעשות כן מדובר בתרי דרבנן, ולצורך מחקרים רפואיים אמתיים ומועילים לרבים מותר. ורק לאלה שאוסרים מן התורה לגוי להשחית זרעו, אפשר שאסור ליהודי לומר לא לעשות כן. אבל אין איסור ליהודי ללמוד ממה שהגויים עושים, שהרי הם אינם מודעים לאיסור, וגם אם ידעו אותו, הם בין כך לא מקיימים אותו. ויש להניח שהם מוציאים זרעם לצורך מחקרים, וא"כ חוקר יהודי רשאי ללמוד ממעשיהם שהם עושים על דעת עצמם.
2. במדרשים אכן נאמר, שדור המבול נענשו בגלל השחתת זרעם, וכן ער ואונן בני יהודה. ואם מדרשים אלה משקפים עובדה שהם היו אסורים, עדיין אין להסיק מכן לדורות, כי אין למדים מלפני מתן תורה.
3. לפי הרמב"ם, כשההלכה לא חייבה להירג, אין מידת חסידות ליהרג. ויש איסור בדבר. וההלכה חייבה רק בשלוש עבירות: שפ"ד, ע"ז וג"ע. התורה לא חייבה למות על קידוש ה', כדי שלא להכשיל את הציבור באכילת נבלות. אבל אם מדובר בעת שמד, יש למות על קידוש ה', אפילו על שינוי פעוט מדרך ה'.
4. כן. וכך נהגו בתימן, שלא היו מיטות, וישנו על שטיחים.