דילוג לתוכן העיקרי

שאלות בנושאים שונים...

שאלה

כבוד הרב',
1) הלכות ציצית פרק א', הלכה ב': ולוקחין חוט צמר שנצבע כעין הרקיע, וכורכין אותו על הענף; וחוט זה, הוא הנקרא תכלת. ואין למניין הכריכות שכורך חוט זה, שיעור מן התורה. "מכאן משתמע שזה חוט אחד" הלכות ציצית פרק א', הלכה ו': ... ויהיה אחד משמונת החוטין, חוט תכלת; והשבעה, לבן. "מכאן משתמע שחצי חוט נצבע בצע תכלת" אינני יודע אם הבנתי נכון הן את דברי רבינו והן את דברי מארי יוסף ההערה במקום. אנא ממך לבאר לי כיצד לקיים מצווה זאת!
2) הלכות ציצית פרק א', הלכה י"א: חוטי ציצית, בין לבן בין תכלת -- צריכין טווייה לשם ציצית. האם זאת אומרת שיש לומר בקול שעוסקים בטווייה לשמה או שמא מחשבה מספקת? הלכות ציצית פרק א', הלכה י"ב: ... אבל אם עשה אותה ישראל בלא כוונה, כשרה... מדוע טוויה תן טעונה כוונה, אך לא הפיכתן לציצית על ידי קשירתן בכנפי הבגד?
3) הלכות תפילה פרק ה', הלכה ה':... דרך כל החכמים ותלמידיהם, שלא יתפללו אלא כשהן עטופין. אני מבין מכאן שעליי להתעטף בכל תפילה, האם הבנתי נכונה?
4) בחג השבועות נעשה מעשה, בבית - הכנסת בו אני מתפלל שהוא ספרדי, על פי פסיקה הלכתית - לפי מחבר הספר בו היא כתובה, זאת דעת הגר"ע יוסף שליט"א - בה נאמר שביום טוב אפשר להקל לבקש מגוי לעשות דבר האסור לנו. לכן קראו לגוי הדר מאחורי בית - הכנסת - אגב מדובר בבן משפחה של שונאי ישראל ידועים ומפורסמים שהגיעו ארצה ביותם צאצאי יהודי אחד ברוסיה - לבוא ולהדליק לציבור הלומדים את הקומקום החשמלי. האם פסיקה כזאת ידוע לך? הלא היה כאן בישול גוים ולכן לא היה כל היתר לסמוך על הפסיקה, אפילו אם זאת באמת דעת הגר"ע יוסף שליט"א?
בתודה מראש! יברכך ה' וישמרך!

תשובה

1. לפי רבינו, בניגוד לראב"ד, חוט אחד מן הארבעה חוטים חציו צבוע תכלת, וכך מתקבלים שבעה פתילים לבנים, ואחד תכלת.
2. די במחשבה, ואין צורך באמירה. וקיבלנו בקבלה שרק טווייה טעונה לשמה, ולא העשייה.
3. כן. וכך נהגו אבותינו בתימן. בימינו, לצערנו, כבר אין מתעטפים בטלית במנחה ובערבית. ולכן עליך להיזהר שלא יחשדו בך שאתה מתראה בפניהם כמדקדק במצוות, וטוב שיהיו לך חברים, שלא תהיה בודד, במיוחד אם גם הרב באותו בית כנסת לא מתעטף.
4. הגר"ע יוסף שליט"א הביא דעת יש אומרים שמי ששכח ולא הכין אש מיו"ט, שיכול לומר לגוי להכין לו אש, הואיל ואיסור ההבערה ביו"ט הוא מדרבנן ואמירה לגוי אסורה מדרבנן, ויש בצורך באש ביו"ט צורך מצווה שמחת יו"ט. אולם הגר"ע יוסף לא התיר לומר לגוי לבשל עבור היהודי ביו"ט. אולם חימום מים ע"י גוי (גם ביום חול) עבור יהודי אינו בכלל גזירת בישולי גויים, כי אין גדר בישול במים, לעניין גזרה זו. יתירה מזו, אפילו שהגוי הרתיח כוס תה, ואפילו כוס קפה (תה וקפה וכלים כשרים), עבור היהודי, אין בכך משום בישולי גויים. אשר להסתייעות בעולים מרוסיה. יש לחשוש שהנחשבים כיהודים שמא הם גויים, לעניין נישואין. ויש צורך לברר היטב את יהדותם. וגם אלה שנחשבים כגויים, יש לחשוש שמא הם יהודים, לעניין בישולי גויים, כי כבר היו דברים מעולם, שהנחשבים לגויים, מהם, התברר שהם יהודים.