אישות

שאלה: 

ברשות הרב מס' שאלות: אני בן 31 ומתחתן בעוד חודשיים. ויש לי שתי שאלות בעניין.
1. נהגו שאשה שראתה "דם בתולים" נוהגת בכל ההרחקות כנידה, והמיקל אין מוחים בידו. כך פסק בטהרת הבית ח"א עמו' תק (הע'). האם אני יכול להקל בכך בליל הכלולות ואחר תשמיש ראשון לישן בצמוד לאשתי (כמובן אך ורק להמשך הלילה, ומיד למחרת תנהג כפי בצריך וכו')? או שמא תוכל להגיש לי מידה לידי וכו'? אנו מאוד חפצים בכך שהרי מיד תיאסר עלי? לאחר כל ימי ההגבלה? האם אפשר לנהוג אחרת, ולדחות את התשמיש לליל מחרת החופה? באופן שנישמר מז"ל, ולא נשכב בקירוב בשר אלא בבגדים.
2. אני נוהג ופוסק בעקבות הרמב"ם ורוצה לנהוג כפי שנהגו בתימן לעניין בדיקת הפסק טהרה? (והרי מדוע יאסר עלי לפסוק כדינא דרבינו? או יותר נכון לאשתי, האם חייבת היא לילך כפי שהורתה לה מדריכת הכלות? אם הרמב"ם פסק כך, ודאי שחזקה עליו שפסק נכון ולא הכשיל או "הקל" במשהו..., וד"ל)
ג. מ

תשובה: 

1. אין להקל בדין הבתולים, ויש לפרוש מיטתו, כדין הפרישה, לכל דבר ועיקר. אלא שהחכם עיניו בראשו, שלאחר המצווה ישוחח עמה, וגם בימי הפרישות ידבר אליה בחיבה, אך ייזהר שלא להתגרות ביצריו.
2. אמת שרבינו מחייב קינוח ולא בדיקה חודרנית, וכנראה רוב הנשים בתימן נהגו כן, אך מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל לא הורה כן. למרות שיטת רבינו, ובגלל שבתוך עמנו אנו יושבים, ורוב קהילות ישראל מונחות ע"י ההוראה בשו"ע לביצוע בדיקת הפסק טהרה חודרנית. ומורנו הרב יוסף קאפח היה מורה רבא, לעשות הפסק טהרה, רק לא יותר מדי חודרנית, והיה מזהיר שלא תפצע עצמה.

תאריך: 
09/05/05 ל' ניסן התשס"ה
x

Audio Playlist