1. אכן רבינו הוא שמחמיר בנוגע לקדושת הר הבית, ושהאיסור לעלות עליו בימינו הוא איסור תורה, והעולה חייב כרת.
2. אולם לענ"ד כמו בכל איסור, על מורי ההוראה בכל דור לברר את העובדות, ולהורות לפי העובדות שהתבררו. ואף כי יש מחלוקת בין החוקרים, מהיכן עד היכן, על מורי ההוראה לקבוע המקומות המותרים, ובמקומות שיש עליהם ספק, יראו שיש ספקות מרובים, וניתן להחיל את הכלל ספק ספיקא. כי גם דיני נידה הם בכרת, וכך אנו דנים יום יום, בבירור העובדות. ואנו מתעסקים כמעט כל יום במראות שפיר ושליה, ומפעילים את כללי הספיקות. אבל, צריך עיון מדוע גדולי המורים לא עושים כן, שהרי אנו מפקירים את הר הבית בידי הישמעאלים, אשר משכתבים את ההיסטוריה ודורסים ברגל גאוות את מקומות קדשינו. אכן אסור ליהודי להיכנס אפילו למקומות המותרים, אם דעת גדולי המורים נשקפת סכנה.
3. כבר לפני שנים רבות, בעקבות הצעת הגר"מ אליהו שליט"א, הצעתי תוך ששקלתי את הצעתו, לבנות ארבעה בתי כנסת בזוויות של חומת הר הבית, כדי שיבואו מתפללים יום יום וישקיפו על הר הבית. בית כנסת אחד לאשכנזים, שני לספרדים, שלישי לתימנים ורביעי לכלל בית ישראל, עד יבוא משיח צדקנו.