משמעות הסכמי שמירה שלא עפ"י התורה?

שאלה: 

ב"ה שלום,
לפי התורה, שומר שכר חייב לשלם את מחיר החפץ, אם החפץ אובד או נגנב. אך על - פי הרמב"ם (הלכות שכירות פרק ב), "כל תנאי שבממון קיים", כלומר, שהאנשים העושים ביניהם הסכם, יכולים להתנות מראש איזה תנאים שהם רוצים, גם בניגוד לתנאים המקובלים עפ"י התורה (למשל, ששומר שכר יהיה פטור מתשלום).
אם - כך, מה הטעם בדיני התורה בנושא זה?
מדוע הם נכתבו, ומדוע לומדים אותם?

תשובה: 

דיני השומרים ניתנו, כדי שיהיה הסדר משפטי לחברה שאינה יודעת לקבוע לעצמה הסדרי ממון. וגם כדי ללמדנו עקרונות הצדק של משפט התורה:
א.גם לשומר חנם יש אחריות מסוימת, אף שאינו מקבל שכר. מאחר ובגלל השומר חנם, הבעלים אינם שומרים על הנכס שלהם. ולא ייתכן ששומר חנם ישלה את הבעלים, והנכס יהיה כמופקר מפני גנבים, ומפני סיכוני אבדה.
ב. שגם שומר שמקבל שכר יש לו גבול לאחריותו. והוא פטור מאונסין. ושהשכר שהוא מקבל עושה אותו כמעט כחברת ביטוי לעניין גניבה ואבידה.
ג. שהשואל הוא כמי שנכנס תחת הבעלים, ולכן הוא ירגיש באבדן הנכס, אפילו כשאירע אונס חייב. ולמרות האמור לעיל, כשהנכס בלה מחמת שימוש פטור, "מחה מחמת מלאכה". וציינתי רק מעט, ואידך זיל גמור.

תאריך: 
19/09/04 ד' תשרי התשס"ה
x

Audio Playlist