דילוג לתוכן העיקרי

שאלה של חבר - טהרת המשפחה

שאלה

שלום לרב, אני מעביר כאן את שאלתו של חברי (נשוי טרי) מכיוון שאין לו מחשב בביתו. * אנו זוג נשוי צעיר (כחצי שנה) ורוצים להביא ילד לעולם. יש לנו בעיה שאשתי מפספסת את זמן הביוץ משום שהוא מתקיים בתוך שבעת ימי הנקיים. מה דעת הרמב"ם בנושא זה? האם אפשר להקדים את זמן הטבילה? האם יש לספור אחרת? * הבנתי מלימוד בהלכות אסורי ביאה שהבדיקה היחידה לאשה היא קינוח בלבד (ולא בדיקה בחורים ובסדקים כפי שמצריכים פוסקים אחרים), משיחות עם כמה חברים, הבנתי שכך היה גם מנהג בתימן. מדוע אם כן מפחדים להורות דבר זה? למה כולם מתחמקים מלומר תשובה ברורה בנושא? אם הרמב"ם לא חשש לומר את דברו למה היום כן?

תשובה

1. צריך לשאול מורה הוראה שהוא בקי במנהגי תימן ובפסיקת הרמב"ם, והוא ישמע מבני הזוג כמה זמן האשה רואה דם בפועל, כי אפשר שניתן לקרב את הטבילה, אם אין נוהגים על דרך החומרה 7+7, או 7+6, או 7+5, או 7+4. וכן שמא ניתן לצמצם הימים לפי דיני כתמים וכיו"ב. כללו של דבר, זו בעיה שהיא צריכה דיון ובירור מול הרב.
2. יהודי תימן נהגו בצניעות מירבית. ובדיני טהרה סמכו הגברים על הנשים, ולא דיברו על כך ביניהם כלל, רק ברמזים. והנשים סמכו על אמותיהם, שמהם למדו את המסורת למעשה. לכן קשה לדעת מהו בדיוק המנהג. אמנם מהרי"ץ בשערי טהרה מביא דיני בדיקת הפסק טהרה, אך ככל שהדברים מגיעים לידיעתנו (והיום יש חוקרת תימנייה שמראיינת את הנשים הזקנות), שהנשים נהגו בקינוח. וכפי שהנו"ב פירש טיבה של הבדיקה של הרי"ף והרמב"ם. בפועל אנו מוראים על בדיקת הפסק טהרה כפי שנפסק בשערי טהרה למהרי"ץ ובשאלות הלכה למעשה, בגין מצבים שונים אנו מתחשבים במנהג.