2 שאלות. מכירת חמץ ונדר.
שלום לכבוד הרב, מועדים לשמחה.
יש לי 2 שאלות שאשמח עם הרב יענה לי עליהן.
אין כלל קשר בינהם.
1. בערב חג ראשון, נזכרתי שלא מכרתי את החמץ שלי (כמובן בעוד זמן שהוא היה שלי), והלכתי לעוזרת של סבתא 'לי, הבאתי לה שקל. ואמרתי לה שתקנה ממני את כל החמץ והיא שילמה לי באמצעות השקל שהבאתי לה?
האם המכירה תופסת?
(חשוב לציין, שהחמץ הינו תבלינים בקבוק שמן ולא חמץ לחם וכו')
2. יום אחד התעצבנתי על בית הכנסת שבה אני מתפלל, (על כך ששמים שם עיתונים לקרוא ברחבת בית הכנסת), ואמרתי לפני (3 אחים, אמא שלהם ועוד אולי), שאיני מגיע יותר להתפלל שם. ושזה לו בית כנסת.בושה וכו'.
עכשיו, עכ"פ כרגע איני מתכוון להתפלל שם, אבל אם אי פעם אצטרך, אלך. הבעיה היא שזה לא מה שאמרתי להם כהתעצבנתי עליהם. אלא פשוט שלא אלך יותר להתפלל שם, מבלי חילוק אם מתוך תחושת שייכות לבין צריכות.
האם צריך על זה התרה? האם זה נדר?
תודה לכבוד הרב!
1. בערב החג הראשון כבר אין אפשרות למכור חמץ, כי כבר אינו שלך. יש רק אפשרות של ביעור פיסי של החמץ.
אולם לפני זמן איסור החמץ, יכולת למכור החמץ לעוזרת של הסבתא שלך, לא ע"י שאתה נותן לה מטבע כדבריך, כי אתה המוכר, לא הקונה.
אלא אתה מעביר אליה פיסית את החמץ, או אם החמץ בכמות גדולה אתה משכיר לה את המקום שבו נמצא החמץ, ונותן לה מפתח.
2. להבא אסור לך לצאת מגדרך, אלא עליך להתנהג בשיקול דעת, גם כשאתה צודק ומתכוון לשם שמים.
ועתה שאמרת מה שאמרת, אתה צריך התרת הנדר.