דילוג לתוכן העיקרי

בהגדרת תערובת חמץ לפי גדול העם הרמב"ם

שאלה

לק"י ב כ"ט איר תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
בחייך ובימיך הטובים!
א) בהגדרת תערובת חמץ כבוד הרב ביאר (בשעור בכתובת net-sah.org/video/23307) כי ההגדרה מילי דמאכל, וכל עוד ויש "ביצים וכאלה דברים, הדברים האלה נחשבים תערובת" אלא אמרת באשר לערוב סוכר כי "סוכר זה טעם אבל זה תלוי בכמות". ובכן אשאל כמה סוכר צריך להיות במוצר כדי להוציאו מכלל "חמץ דגן גמור" לכלל תערובת? ומה עם מלח?
ב) מי מן המשתתפים בשעור שאל על לחם פרוס שחום מאפיית אנג'ל שמכיל 'קמח חטה, מים, שמרים, מלח, שמנים צמחיים חלקם מוקשים, גם שמן רגיל וגם מרגרינה' וכבוד הרב השיב "לא משנה. כל אלה לא מאכל. לא מילי מאכל." ובכן אשאל אם תטיב להסביר למה ערוב עם שמרים, או שמנים צמחיים חלקם מוקשים, או שמן, או מרגרינה, נחשב מאה אחוז חמץ?
ג) אני מבקש בהצעה אם תטיב, כשאתה מדבר ודבריך מוקלטים, אם תשתמש במלים ערביות שגם תספר את תרגומם העברי. בשעור הנ"ל כבודו אמר "שמותר לקיים רוב השמרים, אלכמירי, בימינו שלנו." אמנם במקרה זה יכולתי להניח ולאחר בירור כי אַלכֲמִירֵי היינו שמרים, אלא במקרים אחרים אין הדבר קל כגון בספוריך המאלפת (מדקה 19 בכתובת net-sah.org/video/24331) בה ספרת על דברי זקן בשם ר' "סלימן חמדי" (אם שמעתי נכון) יחד עם מקצת מלים בערבית שאמר שאמנם אפשר להבין המסר בלי הערבית, אלא שאני מצטער על כך שלא יכולתי להבין את דבריך בשלמותם. והואיל ובתרגום עסקינן אשאל אם תתרגם "ענד מארי מא יִדַוְש אמן" (מסוף השאלה למארי יוסף שפורסמה בעלון אור ההליכות שבט התשע"ד net-sah.org/files/OrHahalichot75.pdf)?
בכ"ר

תשובה

א. כל עוד הסוכר רק נותן טעם, כמו המלח, אין זה בגדר תערובת, אבל אם כמות הסוכר היא כמו בעוגות, שזה נאכל, זה בגדר תערובת.

ב. אין לכרוך בשאלה זו את השמרים, כי השמרים הם בעצם חמץ. וגם אם הם סינטיים, הרי הם רק בכמות שמחמיצה את העיסה ולא בכמות הנאכלת.

אשר לשמנים צמחיים, חלקם מוקשים, לא ברור לי מה זה מוקשים. הרי מדובר בנוזל, כמו גם שמן חי או מרגרינה, שעתידה להיות נמסה.

ובכל אלה, אין ממשות נאכלת, רק כדי נתינת טעם.

ג. אשתדל בל"נ להבא לתרגם.

אשר לפתגם שכתבת, תרגומו "אצל מארי לא עונים אמן".

וה' יהא בעזרך ובעזר כולנו, ללמוד תורה לאמתה של תורה ולעבדו כרצונו.