עיין שבט הלוי, ח"ט, קכח, שחכך לאסור מי המזגן, אולם לענ"ד לשיטת רבינו, מים אלו מותרים, הם לא היו בעולם כלל. הם נוצרו בשבת, תולדה של גז קריר מאוד שיש במזגן שכתוצאה ממגעו עם הטמפרטורה של האוויר, נוצר עיבוי או אידוי, ומאדים אלו נוצרות הטיפות. כמו שכשמוציאים בקבוק מים קרים מאוד, מיד נוצר עיבוי או אידוי בדפנות של הבקבוק. ונולד כזה מותר אפילו ביו"ט, כל שכן בשבת, עיין אור שמח, רמב"ם, יו"ט, ב, ג, ואף שחכך לאסור מי גשמים שירדו ביו"ט, עפ"י עירובין, מו, א, עיין מאירי, ביצה, לט, א, שהתיר מי גשמים ביו"ט, ועיין אגרות משה, או"ח, ח"ד, כב, שמתיר הגשם, ואוסר השלג, אבל שיטת רבינו נראית כשיטת המאירי, ולהיתר. ואפילו ביו"ט.