שינויים בתפילה

שאלה: 

בתפילת שחרית של ראש השנה נהגו אבותנו להכניס את הפזמונים "אלהי אל תדינני" "רעה בשיבתך" יום זה דר במרומים" "ידי רשים נחלשים" ועוד אחרי שירת הים ולפני קדיש קדיש אחרי נישמת
1.מי חיבר את הפזמונים?
2.מתי נכנסו לתפילה במקום הזה?
3.למה לא חשבו אבותנו שזה הפסק הרי אי אפשר לחשוב שהיו חס ושלום עמי ארץ?
4.האם שיר המעלות ממעמקים הוכנס לפני או אחרי לתפילה לפני הקדיש והאים הוא לא נחשב הפסק ולמה?כנ"ל "לשפל רוח"?

לדעתי פזמונים אלה במקום בו אנו רגילים לומר אותם הינם חלק הכנה בלתי נפרד מהתפילה ומביאים את האדם ליתר שלמות לפני עמידתו לפני בוראו.

תודה

תשובה: 

א. אלוקי אל תדינני לרעה בשבטך - ר' משה אבן עזרא. יום זה דר במרומים, משערים שר' יצחק קטן. ידי רשים נחלשים - לריה"ל.
ב. איני יודע. לתימן חדרו כנראה במאה ה 18.
ג-ד. לפי רבינו, אין להם מקום. הם אולי בגדר הפסק. אבל היו רבנים שהקלו בפשרות להוסיף פיוטים ומזמורים בתפילות.
ה. יש עוד דברים שיכולים לרומם את האדם מבחינה רוחנית, אבל לעולם צריכים לעשות זאת רק במסגרת ההלכה, כלומר לפי כללי ההלכה. כי התפילה וההלכה, אינם "תכנית כבקשתך".

תאריך: 
29/03/11 כ"ב אדר ב' התשע"א
תגיות: 
x

Audio Playlist