שבות דשבות וחשמל
לק״י
ישר כוחכם על מפעלכם העצום
במהלך לימודי בהלכות שבת נתעורו אצלי כמה שאלות:
1)האם לפי רבנו שבות דשבות במקום צער או הפסד או לצורך מצווה מותר? כגון להדליק מאורר בשנוי במקום צער או להגיד לגוי להעביר סכין מילה בשערו ברשות הרבים.
2) לפי רבנו האם שימוש בחשמל בשבת אסור בגלל מוליד או סיבה אחרת? האם נורת פלורצנט אסורה מהתורה?
3)והאם נורת חשמל שחוט הלהט שלה עשוי ממתכת אסורה מהתורה? ומהו דין כיבויה?
4) והאם מותר להשתמש בצבא בפעילות מבצעית בשבת בפלאפון[אסור מהתורה או מדרבנן]?
סליחה על האריכות ותודה על הסבלנות
1. נראה שכן.
2. לגבי פלורסנט נראה שהאיסור מדרבנן ומדין מוליד.
3. לפי רבינו יש סוגי מחמם מתכת: א. מחמם מתכת כדי לרדד את המתכת, הוא מרפה אותה מהקושי שיש בה, וזו תולדת מבשל. רבינו, שבת, ט, ו, ועיין דברי מהרי"ק, שם, אות טז.
ב. המחמם את הברזל, כדי לצרפו במים, הרי זה תולדת מבעיר וחייב. שבת, יב, א, ודברי מהרי"ק, שם, אות ד.
והחשמל הוא ליהוט מתכת, אבל לצורך אור ולא לצורך רידוד, ולא לצורך חיסום. וכיבוי מתכת, פטור אבל אסור. אלא אם כן נתכוין לחיסום, רבינו, שם, ב.