שלום רב.
הנני תלמיד בישיבה של חוזרים בתשובה ומתחזקים, ידועה מאד,בחדר עימי שוהה אדם הנוהג ע"פ הרמב"ם בלבד, מלבד העובדא שהוא נוהג נגד מספר מנהגי\הלכות של רוב העם השומר תו"מ בישראל, לרוב הוא וחבר נוסף מתייחסים בזלזול רב, לצערי, לכל מי שאינו נוהג כמוהם ומדברים בצורה מאד בוטה, לא קללות רחוב ח"ו, אך כינויים "תורניים" לכל מי שאינו כמוהם ללא הרף, או כל אדם שאינו נהג כרמב"ם, בהם גם גדולי הדור וכו'. מה עושים במצב כזה? האם עלי להוכיחם על לשון הרע והעלבת איש מישראל ובכלל? האם מותר לאדם כזה לנהוג בצורה בלתי מכובדת בעליל לגבי הצבא ומסגרותיו? שלא אפרט את האת הבזיון בהם אחד מהחברים נהג בלשכת הגיוס, וכל זאת בהדרכת אחד המארים הידועים בציבור שומרי מנהגי תימן והרמב"ם. לצערי לא זכיתי להכיר את כל צורת החיים הרמבמ"ית בצד היפה והמכובד שלה. בנוסף, נראה שזה ממש יותר יריבות וחילוקים בעם ישראל. נראה שאינם מכוונים כלל ועיקר לכלל ישראל. ןהגיעו לארץ ישראל הקד' לשם עצמם בלבד. מאד עצוב לי לראות אדם מישראל כה מנותק מכלל הישיבה והחברה, כי הם נבדלים לגמרי מכל האנשים. כאמור השניים מקושרים לקהילה לבבית שמש.
אשמח מאד מאד לשמוע דברי ניחומים על המצב העגום בו אני חי בישיבה בחדרי. כמובן מדובר בישיבה טובה וידועה, אנשים שמקפידים על קלה כבחמורה ומוסרים את הנפש על לימוד תורה ויישוב א"י וגבולותיה.
האם בשם הליכה אחר הלכות הרמב"ם מותר להיות, בזמן גאולה, בארץ ישראל, כה נבדל מרוב העם?
שבוע טוב, אביתר.