כתב רבינו, איסו"ב, א, טו: אם בא עליו דרך זכרותו חייב מן התורה, ואם דרך נקבותו, חייב מכת מרדות מדברי סופרים. ועיין יבמות, פא, א, ופ"ב, ב, ופ"ג, ב, מחלוקת תנאים בדין זה.