דילוג לתוכן העיקרי

הניתן לתבוע פיצויים בגין תחזית שגויה על מזג האויר?

שאלה

שלום לכב' הרב, ברצוני לדעת מהי עמדת ההלכה בנדון. דהיינו: בימים האחרונים פורסמו באמצעי התקשורת תחזיות מזג אויר שצפו סערות קרה ושלגים העלולים לשבש במקומות מסוימים את שגרת החיים. האם רשות מקומית שהשקיעה בגיוס משאבים שונים, ע"מ להתמודד עם פגעי מזג האויר בהסתמך על אותם פרסומים, זכאית לתבוע פיצוי כספי על העלויות שהשקיעה כאשר בסופו של דבר תחזיות אלו לא התממשו ברמת הפרסומים? כלפי מי ניתן להפנות את התביעה-החזאים או אמצעי התקשורת? וה' ישלם שכרו הכפול מן השמים

תשובה

אכן זוהי שאלה חשובה. ולא רק לגבי תוכנה, אלא גם לגבי התנהלות התקשורת ונזקיה. כי מצד אחד התקשורת מספקת מידעים חשובים למאזינים בתחומים שונים, ומצד אחר היא דרמטית מדי, והרצון להשיג רייטינג גבוה מכתיב את דרך התנהלותה, למרות שבשל כך מתרבים נזקיה.

לגופו של דבר, שאלתך קשורה בסוגייה המשפטית "אחריותו של יועץ". ובאופן הכללי הדין הוא שיועץ מומחה שנותן ייעוץ לא נכון, חייב רק אם קיבל שכר על כך. ויועץ הדיוט חייב גם אם לא קיבל שכר על ייעוצו. ובתנאי שהדורש את הייעוץ אמר ליועץ שהוא סומך על ייעוצו, עיין ב"ק, צט, ב - ק, א. והרמב"ם, שכירות, י, ה, ושו"ע, חו"מ, שו, ו. לגבי שאלתך מדובר בשני גורמים: בחזאים שהם היועצים המומחים ובאנשי התקשורת. והמאזינים הם צרכני האינפורמציה הזאת. אמצעי תקשורת ממלכתיים והחזאים הם מקבלי שכר. אמנם החיזוי לא הוזמן ישירות ע"י המאזינים, אבל אנשי התקשורת מעריכים את מה שהציבור רוצה, וזה אחד הדברים המבוקשים. גם אם הם נחשבים כאילו אינם מקבלי שכר ישירות ע"י המאזינים, הם יודעים שהרבה מאזינים סומכים עליהם, במיוחד שאנשי התקשורת מדווחים על חיזויים מיוחדים, כמו שלג וכיוצא בזה, בצורה דרמטית. נ"ב. גם אם ניתן לערער על חוות דעת זו ביחס לאפשרות לחייבם, מן הראוי להתקין תקנה שתחייב מדווחי דיווחים בלתי מדויקים, אם נוסח הדיווח אינו זהיר ושקול, כי מדובר בנזק לרבים. תשובה מאת הרב רצון ערוסי.