א. לפי רבינו, האיסור לצור דמות חמה ולבנה אינה צורת כדור, או חצי כדור, אלא צורות, שעובדי עבודה זרה נהגו לצור, ושלדעתם, יש לאותם צורות כוחות אליליים, עיין מהרי"ק על רבינו, ע"ז, ג, אות כד.
וכן כתב הרמ"א, יו"ד, קמא, ג, בהגה. אלא שהש"ך, ש, ס"ק ח, כתב שדווקא במי שמוצא צורות כאלה יש לאסור דווקא בצורות האליליות, ולא בצורת כדור חמה או חצי כדור ירח. אבל לעשות ולצור, לדעת הש"ך, שם, אסור אפילו צורות כדור חמה או כדור לבנה מפני החשד.
ובין לפי מהרי"ק ובין לפי הש"ך, הדבר פשוט שאפילו בימינו אין לצור צורות אליליות, אע"פ שהן לא נפוצות בעולם, אלא אולי במזרח הרחוק, ואולי בג'ונגלים ברחבי העולם, אבל ההלכה מרחיקה אותנו מלחקות, ומלהידמות לשוטים שבעולם.

ב. קושייתך על דברי רבינו, ע"ז, ז, (י) [טו] אינה קושיה, כי רבינו מתייחס לשני מצבים: הראשון - שבו טבעת של ע"ז שנתערבה במאה טבעות, ושתי טבעות מאותה תערובת נפלו לים הגדול, שהשאר הותרו, כי השתיים שנפלו כבר אינם כלל. וניתן לתלו שארת מן השתיים שנפלו היא האיסור, שהרי מדובר בספק ספקה של ע"ז, שהוא מותר. ושאחד הספקות שמא הטבעת של ע"ז היא שנפלה לים, ודבר אינה בעולם. והמצב השני שבו טבעת של ע"ז נפלה למאה טבעות ונחלקה תערובת זו לשי ערימות של ארבעים ושל ששים, והטבעת היא בוודאי באחת מהן והיא קיימת בעולם, אז חייבים לומר שהטבעת האסור היא בתוך הרוב, כלומר, בתוך הששים. וכל הששים אסורות. השווה דברי האור זרוע, ח"א, הלכות גיד הנשה, סימן תנח, ד"ה מתני' חתיכה.