הכנס השנתי העולמי ה-16 לדיני ממונות: המלחמה - 'מכת מדינה'?

הכנס השנתי העולמי ה-16 לדיני ממונות, ועל סדר יומו - דיני ממונות בימי מלחמה. הכנס עסק בסוגיות שונות העולות ממצבה המלחמתי של מדינת ישראל.

נשיא הכנס, הרב רצון ערוסי, אמר ביומן ערוץ 7 כי הכנס אינו עוסק רק במלחמה האחרונה אלא בהשלכותיו של המצב המלחמתי הקבוע שבו מצויה מדינת ישראל,"מלחמת בין המצרים", כלשונו,  "כל רודפיה השיגוה בין המצרים".

לדבריו, בכנס הועלו סוגיות הלכתיות ומשפטיות העוסקות בתקופת מלחמה ותוצאותיה. "בדיני שכירות ודיני מזונות האב והבעל וכן מי שחדל לפרוע בגלל שפסק לו מקור מחייתו. אנחנו רואים איך תורת ישראל היא תורת חיים ויש בה מענה לכל סיטואציה. אנחנו רק מעשירים את אוצר המשפט ומזדהים עם המגמה והרצון לחדש את משפט התורה" אומר הרב ערוסי.

לשאלת המראיין עוזי ברוך, מה מתחדש בכנס, אומר הרב ערוסי כי בכנס נבחנת השאלה האם המלחמה נחשבת ל"מכת מדינה" בטרמינולוגיה ההלכתית, שהיא סיטואציה של אונס איזורי גלובאלי שבמסגרתו סופג ההפסדים הוא הבעלים ולא השוכר. לדוגמא:  שוכר ששכר חנות בקריות, וציפה לרווח גדול. השכירות שהוא משלם היא 3000 דולר, אך בעקבות ההפגזות התמעטו הקונים עד למינימום. השוכר רצה להפחית את סכום השכירות, אך המשכיר אמר כי זה עניין פרטי שלו. השוכר טען לעומת זאת כי זו 'מכת מדינה' והוא אינו צריך לשאת בנזק. לדברי הרב ערוסי הוכרע כי  מדובר בהפגזה איזורית ומי שצריך לספוג את הנזק הוא המשכיר ולא השוכר. הגדרת 'מכת מדינה' היא כאשר "רוב השדות נפגעו ורוב הדירות נהרסו". הרב ערוסי מוסיף כי קיימת אבחנה בין ארוע לארוע. "בארוע מסויים נתייחס לזה כמכת מדינה ובמקרה אחר לא. הכל בהתאם למרכיבי ההלכה של אותו ארוע". יש בכך לדבריו חידוש גדול, שכן רואים שאנשי ההלכה מודעים לסיטואציות שונות.

דוגמא נוספת, לדבריו היא אב שהתגרש מאשתו. הוא מתגורר בצפון וגרושתו עם ילדם באזור המרכז. האב טען כי עפ"י ההסדר הוא זכאי לביקורו של הבן בשבת בצפון אך האם התנגדה לשלוח את הבן לחיפה מאחר ומדובר באזור מסוכן. האב טען כי אם זכויותיו לא יתמלאו לא ישלם את מזונותיו של הילד.  לדברי הרב ערוסי, נפסק כי יש צדק בדברי האב אך בכל מקרה עליו לשלם את המזונות כי אין להרעיב את הילד.

בכנס התייחס הרב שרמן להחלטת בג"ץ  לבטל את החוק שפטר את ראשויות המדינה מלשלם פיצויים על נזקים שארעו לסביבה שבה הוא פעל, בטענה כי החוק אינו חוקתי. "הרב שרמן טוען שלפי ההלכה אם יש רודף ונרדף כל אדם מצווה להציל את הנרדף. לכן תוקנה תקנה שאם הולכים להציל את הנרדף והזיקו בסביבה של הרודף, תקנה מיוחדת שלא תחייב אותו בפיצויים כדי שלא יתרשלו להציל את הנרדף. לכן גם אם מדברים על פיצויים מרשויות המדינה, אך אם נאמר שחייבים ברמת העיקרון בפיצויים, קיימת סכנה שכוחות הבטחון שלנו יורשעו על ידי בית הדין הבינלאומי, וזה חותר נגד המגמה לעודד את תהליך ההצלה. לכן מנקודת ראות הלכתית הבג"ץ טעה, כפי שקבע הרב שרמן", מסביר הרב ערוסי.

לשאלת המראיין עד כמה ההלכה חופפת לחוקים במדינה, משיב הרב ערוסי כי לצערו אין אפשרות לכופף את רשויות המדינה להלכה. "אנו אנשי חזון ואמונה ומאמינים שזה יקרה בסופו של דבר. אך אנו מדברים מנקודת ראות שונה . באותם מקרים שלא ניתנו פיצויים או שהיו חלקיים או שבוששו לבוא, אם מבחינה הלכתית מחייבים את פלוני הוא יצטרך לשלם והוא יקבל את הפיצויים".

פורסם לראשונה באתר ערוץ 7