דיין שדן בתנאים של היום ממלא שליחות חשובה ביותר

הרב רצון ערוסי בריאיון לכל הזמן: כואב הלב לראות יהודים דתיים שמפסידים בדין ומתריסים

ימי הדין עומדים כבר אחר כתלנו. בעוד ימים ספורים יפרוס עלינו בורא העולם את שנה החדשה וניכנס לשני ימי ראש השנה, בהם עוברים כולם לפניו כבני מרון. לאחריהם נישאר תלויים ועומדים בעשרת ימי התשובה עד ליום הקדוש ביותר בשנה יום הכיפורים. בו ניטהר מכל חטאותינו.

כהכנה לימי הדין המשמשים ובאים, באנו בדברים עם שניים מגדולי הדיינים ששנים רבות יושבים על מדין בהרכבי בתי הדין השונים. וביקשנו מהם לטעום את טעמה של אימת הדין, מפיהם של אלו שחווים זאת במשך כל היום והשנה. על הדרך ביקשנו לשמוע על תחושותיהם האישיות כדיינים השופטים את ישראל כהלכה. ושמענו את תובנותיהם. על הרצוי והמצוי בין כותלי בתי הדין הרבניים ועל מצבם של בתי הדין בישראל.

השניים, הגאונים הגדולים, דיין בית הדין הרבני הגדול לשעבר רבי גדליה אקסלורד, ועמו חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה הראשי של קריית-אונו רבי רצון ערוסי, נענו בחפץ לב לבקשנו ושיתפו אותנו בהגיגיהם הנרגשים לקראת יום הדין.

40 ימי רצון ופיוס

איך ההכנות ליום הדין? שאלנו את הרב אקסלרוד.

"מה שאני יכול לומר על הדבר הזה הוא כך: כאשר אני ניגש לימים האלו זה מתוך הראייה של תלמידי הבעש"ט כפי שמוסבר בחב"ד, מאחר ואת יסודות ההשקפה אני לומד מתורת חב"ד. שם ההסתכלות לגישה אל יום הדין היא כפי שידוע ברבים שחודש אלול אלו ימי רצון, שמשה רבינו עלה להר לקבל את הלוחות השניות, והוא היה בהר עד יוה"כ ונאמר לו לכתוב בלוחות השניות מה שהיה כתוב בראשונות.

"חודש אלול הוא הזמן בו מתפייס בורא עולם על חטא העגל ולמרות שהלוחות נשברו הקב"ה מביא לוחות חדשות, כמו הראשונות. ואלו 40 ימי רצון מר"ח אלול עד יוה"כ. עד ר"ה מאירים י"ג מידות הרחמים, כפי שמובא בתורת האריז"ל שמשה רבנו עלה לשמים וראה את הקב"ה כותב את הי"ג מידות. ומשה שואל את הקב"ה מה זה 'נושא עוון ופשע ונקה', מי שחטא צריך להעניש אותו. הקב"ה השיב לו אתה עוד תראה שצריך את זה. וזה אירע בעת שבני ישראל חטאו בעגל, אז עוררו את זה, ובחודש אלול מאירים אותם י"ג מדות הרחמים כי אלו הימים בהם הקב"ה התפייס מהתפילות של משה רבינו".

עדיין, יש רבים שחשים תחושת פחד ואימה בימים האלו.

"גם הפחד והחשש של האנשים הם כתוצאה מהרגש אלוקי, הנשמה שנתן בו הקב"ה היא אלוקית, 'נשמה שנתת בי טהורה היא', הנשמה הזאת מאיר בה האלוקות והיא נרעדת מהשגב וההוד של האלוקות והיא מחפשת קרבת אלוקים".

איך אכן יעבור האדם את ימי הדין?

הרב מפנה זרקור לנקודה מרתקת: "בתורה לא מוזכר העניין של ר"ה כיום דין. מה שכתוב הוא 'תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו', בגמ' שואלים חכמינו למה תוקעים, ומסבירים שהשטן בורח כאשר  אבל בתורה לא כתוב שזה יום הדין רק בחז"ל ובמדרשים, וזה מפני שהקב"ה לא כותב בתורה יום דין, כי 'שמים לא זכו בעיניו', כשאדם עומד בפני הקב"ה אף אדם לא עומד בפניו.

"כמו שהרבי רבי אלימלך מליעז'נסק אמר שיבראו לו גיהינום חדש כי הקיים לא מספיק עבורו, החוזה מלובלין אמר שכשהוא לומד הוא מרגיש את הפסוק 'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי'. כי כמה שאדם יותר גדול כך הוא מכיר יותר את שפלות עצמו, ולכן לא יכול להיות כתוב יום הדין כי העולם לא יכול להתקיים, רק בגמרא מפורטים הדברים".

תקיעת שופר מביאה לתשובה

"בגמרא מוזכר שר"ה הוא עניין של 'ותקעתם לפני ה"א', מה זה 'ותקעתם' הרמב"ם כותב שזה עניין של תשובה. שברים ותרועה גנוחי גניח וילולי יליל. התקיעה עצמה מחרידה 'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו'. השופר זה השיא של החזרה בתשובה. והשלושים יום של אלול מזכירים שהיה חטא העגל והיו צריכים את מידת הרחמים ובאמת השתמשו בה.

חודש אלול מסמל שישראל יכולים להיות במצב הכי גרוע אבל אין נפילה. לא שייך נפילה אצל עם ישראל. אי אפשר ליפול. גם במצב הכי נמוך הקב"ה א-ל רחום וחנון ומנקה. זה חודש אלול. לכן כל אדם מכל מקום, להיכן שרק נפל יכול לתקוע בשופר ולהתעורר לחזור לה'".

מה יש בתקיעת השופר?

"תקיעת שופר היא רגע השיא. בזמן הזה ממליכים את הקב"ה למלך, גם מתן תורה וגם עקדת יצחק היו בתקיעת שופר. 'וזכרתי את בריתי יעקב יצחק ואברהם והארץ אזכור'. מה זה 'והארץ אזכור'? הארץ היא עניין מלכות דאצילות עפ"י קבלה. שהקב"ה המשיך את השכינה עד למטה, ארץ ישראל השכינה נמשכה גם לאבנים, כמו שמסופר על האמוראים שהגיעו לעכו ונישקו את האבנים.

"ארץ ישראל 2,000 שנה הייתה חרבה ושוממה ומאז ומתמיד עד עכשיו נתונה הארץ תחת איום ובסכנות חמורות. אבל הקב"ה הבטיח לנו 'והארץ אזכור', כל יהודי יכול לחוש את ה'שכינתא בגלותא' כאן בארץ ממש.

"חג הסוכות שהוא המשך של ימי הדין מסמל את השמחה שלנו ביציאה מבתי הדין כי הקב"ה  מבטיח לנו אין לכם מה לפחד, אתם בטח תנצחו בדין 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם'. זו הגישה של אלול זו הגישה של תשרי והיא מתחברת לימי השמחה".

קדושת חיי המשפחה

קרוב לחצי יובל שנים כיהן הרב אקסלרוד כדיין בכיר במושבי בתי הדין בבתי הדין הרבניים בישראל. על רקע ימי הדין והדברים המעוררים שהוא השמיע כאן בשורות שלפנינו, ביקשנו רשות להיכנס לעולמו הפנימי של דיין בישראל. תחושת השליחות לצד הקושי שבעבודה האינטנסיבית. "עיקר המלאכה היא בדברים שבין איש לאשתו" מצביע הרב על המוקש המרכזי. "זה לא סימפטי להיות דיין בדור שלנו במערך הדיינות הישראלי. זה לא קל. דברים מאוד קשים נחשפים במהלך הדיונים בבתי הדין".

הרב אקסלרוד מספר על רב חשוב שהגיע מרוסיה לארץ ישראל בימים שקדמו להקמת המדינה. "אז לא היו עדיין בחינות לרבנות והרבנים הראשיים היו מממנים דיינים כראות עיניהם" הוא מספר. "מינו אותו לרב בביה"ד הרבני בתל אביב. כעבור שבועיים או חודשיים הוא הודיע על התפטרותו. בנימוקיו הסביר שהדברים הנוראיים ששמע כאן בבית הדין בפרק הזמן הקצר הזה, רב בהרבה על כל מה שהספיק לשמוע במהלך כל 80 שנותיו ברוסיה".

הרב ממשיך לגולל את הקשיים שבישיבה על כס הדיינות. "בבית הדין משפחות מתפרקות. הורים מסיתים ילדים אחד נגד השני. דברים קשים מאוד".

מה המסר שרוצה הרב להעביר לציבור?

"הנקודה המרכזית שחשוב להדגיש היא קדושת חיי המשפחה, אם זה לא ברית אלא חוזה, כמו חוזה שכירות, בפרט כשיש את כל הפתיחות של הרחוב הליברלי, אז מספיק שיש קצת ויכוחים וחוסר הסכמות, ואין כבר שום ערובה וביטחון להמשך חיי המשפחה כתקנם. הנתונים המבהילים מצביעים על כך שילדי גרושים הם 50% מאוכלוסיית הילדים במדינה, נתון שמוכיח את ההרס שיש בתרבות החיים של אזרחי מדינת ישראל החילונים.

"לא להאמין עד כמה היצר יותר חזק מהמוח מהשכל. אנשים נורמטיביים ומשכילים מפרקים משפחות ומותירים את הילדים שלהם ללא משען וגואל. אנשים לא מרחמים על הילדים שלהם. ילדים שבאים הביתה ואין להם אבא או אימא חסר להם בכלל באישיות שלהם, חסר להם בשלווה, חסר להם באיכות החיים שלהם, במוטיבציה שלהם, כדיין המסר שאני רוצה להעביר זה שאני לא יודע איך אפשר בלי אמונה לחזק את ברית הנישואין.

"אני רוצה להציע דבר לא פופולרי בכלל, אבל כזה שיפתור את הבעיה משורשה: הפרדה מלאה בין שני המינים. בנים לחוד ובנות לחוד. ילדים לחוד וילדות לחוד. גם בלימודים יסודיים ובתיכונים. וכך בגיל מבוגר יותר ידעו שחיי אישות אינם הפקר. אני לא מדבר מבחינה דתית אלא מבחינה אנושית. גם בעלי חיים שומרים על בעלי זוגם. צריכים לדעת שבן זוג הוא אחד עד 120 שנה. אין דרך אחרת.

"התפיסה הליברלית הורסת את חיי הנישואין. כל זה לא מהיבט דתי, בדת יש אמונה שבורא העולם מזווג זיווגים, ונכנסים לחופה באמירה 'הרי את מקודשת לי'. שהחיבור הוא קדוש ואז כשיש משברים מתגברים, היכן שזה לא כך, איפה שהטון השולט מאפשר להחליף בני זוג בלי חשבון אין סיכוי לבנות בתים שיחזיקו מעמד לאורך זמן, כך הוכיחה ההיסטוריה שמעולם לא היו כמעט גירושין עד שזה הפסיק להיות קידושין והפך להיות חול שבחול. זו התפיסה שבסוף הורסת את חיי הנישואין".

סכנה לשלמות הדורות

יש דברים שהרב רואה כבעייתים בצורת ההתנהלות הנוכחית של מערכת בתי הדין?

"יש בעיה בבתי הדין בגלל התערבות בתי המשפט, מאחר וקיימים בתי דין לענייני משפחה שדנים בהרבה תיקים, ואם הם קובעים דבר מסוים, כמו לדוגמה שחייבים להתגרש, הם מיד מאיימים ומטילים קנסות על הצד שלא חפץ בכך. ולהתגרש תחת איומים מבית המשפט זה מנוגד להלכה ולשו"ע. זה משהו מאוד בעייתי.

"לפי דעתי", פורס הרב משנה תקיפה ותקדימית, "כל זמן שהמעורבות המשפטית האקטיבית נמשכת עד צוואר בנושאי הגירושין, צריכים לבטל לחלוטין את כל מערך הנישואין והגירושין הרשמי במדינה כחוק. צריכים לבטל את חוק נישואין וגירושין. הרי מי שמאמין בתורה ומקיים מצוות ודאי ינשא על פי ההלכה ועל פי דין, הוא תמיד ימצא את הרב שיקדש אותו, והוא גם ידע שהוא לא יכול לעזוב אותה בלי גירושין כדת וכדין.

"אלו שלא כבר עדיף שבאמת לא יתחתנו כך, כי כאשר יבואו להתגרש, והם הרי יבואו במוקדם או במאוחר, בדרך כלל במוקדם, הגירושין יעשו על ידי ביהמ"ש בניגוד להלכה, ואז הם ישארו נשואים על פי דין בעוד שבפועל הם יהיו משוכנעים שהם גרושים, אז המצב כיום הוא שהנזק רב על התועלת ועדיף שיתמקדו בלהסביר לעם היהודי המסכן הזה בארץ ישראל, שאנחנו העם הנבחר וצריך לחיות לפי ההלכה וכללי המוסר, ואנחנו הגענו לארץ הזאת כדי לחיות על פי הדרך שהותווה לנו בהר סיני בלי כל הפוליטיקות למיניהם".

החוק המדובר נחקק ביוזמת הנציגות החרדית, שגם תילחם בכל מי שינסה לבטל אותו. הרב מציג עמדה מאוד חריגה ופחות מקובלת.

"אין ספק", מודה הרב, "שהמטרה המקורית הייתה לטובה, להעניק צביון יהודי למדינה. אולם כיום בהתחשב במצב, כשבית המשפט בוחש בעניין, דעתי בתור דיין מוצקה מאוד: יש לבטל את חוק נישואין וגירושין, כי היא יוצרת מורכבויות לא פשוטות וכפי שהסברתי. הם מביאים חורבן לעם ישראל.

"בכל העולם המצב קטסטרופלי כתוצאה מדת הליברליות הפושה. קשרו את עצמם למשהו שמחסל אותם מבפנים. אבל אנו כיהודים כואב לנו לראות את האחים שלנו מידרדרים למחוזות הללו. ה' יעזור שעם ישראל יבנה ורואים שהוא נבנה בסייעתא דשמיא, שנראה כבר את הגאולה השלימה, גאל ישראל. שנה טובה".

בי"ד של מעלה

איך הרב רואה את החיבור בין מלאכת הדיינות ביום יום בבתי הדין כאן, מול ההתיצבות לדין מול מלך מלכי המלכים בבית דין של מעלה. אני שואל את הרב רצון ערוסי, חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קריית אונו.

"זו שאלה מושכלת ומתבקשת וזה באמת דבר נפלא ומופלא, לבוא ולהשוות בין עולם הדיינות שלנו לבין הדין של מעלה לקראת ימי הדין" פותח הרב ערוסי. "כיוון שככל שנכיר את דין של מטה נתפעל יותר מדין של מעלה. רוצה לומר" מסביר הרב "מהרגע שבי"ד של מטה הגיע למסקנה שפלוני אשם ומגיע לו עונש כזה וכזה, לא רק בדיני ממונות אלא גם בעונש הפלילי, אין ביה"ד רשאי לסגת מפסק הדין, וזו חובה מהתורה לקיים את פסק הדין. נותנים לנידון להתוודות אבל פסק הדין נותר.

"לא כן בי"ד של מעלה, שם אין מגמה אלוקית להביא למות הרשע, כי אם בשובו מחטאו וחיה. כדי לתת לו צ'אנס להוסיף תורה ומצוות לחיי העוה"ב שזה הייעוד האמתי. ולכן ככל שאנחנו מתבוננים בחטאינו, ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אנחנו מצד אחד רועדים כי איננו יודעים מה יהיה הדין של הקב"ה שהוא בוחן כליות ולב ואין נסתר מנגד עיניו. מבחינת דיני ראיות הכול סגור ומסוגר, לא כמו בשר ודם שלא תמיד יש את כל הראיות.

"אבל בורא העולם ברא את עולמו במידת הדין ראה שאינו יכול להתקיים בדין, עמד מכיסא דין לכיסא רחמים ונתן את האפשרות לשוב בתשובה מאדם הראשון ועד ימינו. והקב"ה קבע זאת שהוא פושט ימינו ומקבל שבים. לכן מחד ימי הדין הם ימי חרדה, כי הכול גלוי לפניו, וגלוי לפניו גם דרך התשובה, כי יכול להיות שחזרנו בתשובה רק מהשפה ולחוץ, יכול להיות שחזרנו בתשובה רק כדי לסמן וי, אבל ככל שאנו שבים באמת, דהיינו מכירים בעליונותו כאבינו מלכנו, מקבלים את מלכותו כך נוכל לזכות בדין".

הרב מסכם: "ההשוואה הזו חשובה ומביאה אותנו לתובנות חשובות מאוד".

מדברי הרב עולה שאין כל השוואה, אם כבר הפוך יש כאן הבדלים.

"כמובן ככל שאנחנו מתבוננים בנעשה בבית דין של מטה, איך מביאים ראיות ועדים ויש קטרוגים והתרסות ואדם בוש ונכלם כאשר מתגלים דברים שלא רצה שיתגלו, כך כאשר האדם עומד בפני בי"ד של מעלה, ואז כביכול כמו בסרט נע עוברים כל מעשיו במשך כל השנה לפניו יתברך, מעשיו ומחדליו, זה מביש ומתסכל, אולם למרות התסכול והבושה שכל מעשינו עוברים לפניו, ככל שנקבל את עול מלכותו עלינו ונקבל עול מלכותו באהבה, כך נזכה בדין".

הרב, כדיין שרואה את גישת בני האדם בעת שהם ניצבים לדין, הרב יכול לומר שהוא חש תחושה שונה בעמדו לפני ימי הדין. משהו מעבר לשאר האנשים?

"אני משתדל להקנות לצאן מרעיתי את התובנות הללו. יש חשיבות גדולה לערוך את ההשוואה הזו. כלומר, אצל רבים אין את התובנות הללו שדיברנו עליהןם כעת ואני חושב שיש בזה חשיבות גדולה מאוד וכפי שראינו בחז"ל שהרבו לעשות השוואות בין בי"ד של מעלה לבי"ד של מטה".

איך הרב רואה את עולם הדיינות של ימינו כיום?

"ובכן, מבחינת הדיינות ברור מעל לכל ספק שכל דיין שדן בימינו בתנאים מאוד מאוד נחותים, שהמדינה לא מכירה בנו באופן ישיר אלא באופן עקיף, רק כבוררים ולא כמחליטים, וזה מצב מאוד כואב ומדאיב, כל דיין שבכל זאת דן הוא ממלא שליחות גדולה מאוד עד שהקב"ה יערה רוח ממרומים ונזכה לדון דין תורה ממש. יש עוד עניין שאין כסף ודנים בהתנדבות לכן זו מצווה גדולה".

מה יש לרב לומר על אלו שניצבים מעברו השני של הדוכן. בעלי הדין?

"יש יהודים מופלאים שמקבלים עליהם את דין תורה באהבה גם כשהם מפסידים באותו רגע, ואלה אשרם ואשרי חלקם. אבל לעומתם יש בני אדם שכאשר הם מחויבים בדין על פי דין, הם מתפרצים למרות שמדובר באנשים דתיים, והם לא יודעים שבזה הם עושים עבירה עוד יותר גדולה, לא רק שהם לא מקיימים את פסק הדין הם פורקי עול, הרי הם מתריסים כלפי מעלה 'אלוקים ניצב בעדת א-ל' הקב"ה יושב בדין, התרסה שלהם היא כלפי מעלה ולא כלפי מטה בלבד, זה מצער אותי מאוד לראות דבר כזה.

"בסופו של דבר אני מצפה מיהודים דתיים ונאמנים לקבל את פסק הדין באהבה גם אם זה לחובתם. זה אחד הדברים שאני רואה בעולם הדיינות שכשאני נזכר בימי הדין אני אומר איך הם מגיעים לימי הדין. איך הם ניצבים בפני בורא עולם? הרי כעת הוא הדיין, האם גם בפניו יתריסו? ואם בעת הזו יעמדו בהכנעה ממורא הדין באמירת 'זכרנו לחיים', תבוא בת קול ותזכיר להם איך התריסו כלפי הדיינים וכלפי השכינה ששורה בקרב הדיינים, ולכן אין ספק שיש חשיבות גדולה לאלו ששוהים בבית דין של מטה לזכור זאת כאשר הם ניצבים בפני בית דין של מעלה". מסיים הרב את הערתו הנוקבת.

פורסם לראשונה ב"כל הזמן"

תאריך: 
04/10/18 כ"ה תשרי התשע"ט
x

Audio Playlist