"ארץ זבת חלב ודבש"

רמי בר יחזקאל נזדמן לבני ברק, ראה עיזים שרעו תחת תאנה, נטף הדבש מן התאנה והחלב ניגר מן העיזים ונתערבבו זה בזה, אמר: הרי "זבת חלב ודבש", א"ר יעקב בן דוסתא: מלוד לאונו שלשה מילין. פעם אחת קדמתי בנשף, והלכתי עד קרסולי בדבש של תאנים. (כתובות קיא:)

התורה מצווה אותנו בכניסתנו לארץ לנטוע עצי מאכל, "כי תבואו אל הארץ..ונטעתם כל עץ מאכל", מצווה זו חשובה מאוד הן מבחינת כלכלית והן מבחינה נפשית. אדם שנוטע עצי פרי הוא מוכיח על הקשר שלו לארץ ישראל, העצים שולחים שורשים עמוקים באדמה ובכך הם מבטיחים את קיומם למרות הרוחות שנושבות, שאין בכוחן לעקור את העצים בעלי השורשים הרבים והעמוקים. כך האדם! המצוות הם השורשים המבטיחים את התערותו בארץ, אדם ללא מצוות (שורשים) הוא קל דעת אינו רואה בארץ כארץ ועוד, איננו רואה בה כמקור לשילוב של תורה ועבודה. חז"ל מנו ארבעה ראשי שנים ואחד מהם חמשה עשר בשבט ראש השנה לאילן, והכוונה לעניין המעשרות, הואיל והמעשרות אינם שוים בכל שנה, יש שנים שמפרישים מעשר שני א,ב,ד,ה, משנת השמיטה ויש שנים שמפרישים מעשר עני ג,ו, משנות השמיטה. רוב שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל הם מפירות האילן, שנים מהם חיטה ושעורה והשאר חמשת פירות האילן, זית, ענבים, תמרים, תאנים ורמונים.

בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, יום זה שבו עולה השרף בעורקי האילן, הוא הקובע לדיני מעשר. הרעיון הגלום בזה הוא שבשדה של אדם מישראל אין הזרע מניב פירות לבעל השדה לבדו, בסדר מעשרות זה מתגלם רעיון היסוד של היהודי וחלילה לו שיתעלם מדרכיו הרוחניים, שאין תכלית ושלמות לחיים הגשמיים ללא קיום התורה ורצון ה'. החלק העשירי מהיבול מוקדש להחזקת השבט הנבחר "לעמוד לפני ה' ולשרתו" אשר בניו הם המה נושאי האור והמוסר ושר "שמרו אמרתך ובריתך ינצרו" (דברים, ל"ג, ט') זהו מעשר ראשון. מעשר שני מטרתו שיעלו הבעלים הפירות לירושלים, יאכלו אותם בקדושה ובטהרה, בשמחה ובטוב לבב, הנאה גופנית עם התעלות רוחנית, חסידים מספרים: פעם בא לרבי אחד מחסידיו המובהקים שהצליח מאוד בעסקיו ונעשה עשיר גדול. הרבי שמח לקראתו וקבלו בברכה מיוחדת, החסיד מסר לרבו פרטים על עסקיו והצלחתו בתחום המסחר, לפתע הרבי שואל את החסיד, אמור לי מה מעשיך? התפלא החסיד על שאלת הרב והשיב לרבו הלא כבר אמרתי לרבי וספרתי לו על כל עסקי, ושוב שאל הרבי, ישראל מה מעשיך? החסיד התפלא על שאלתו הכפולה של הרבי, ענה לו הרבי: דע לך ישראל חביבי שכל מה שסיפרת לי עד עכשיו, לא אתה עשית בחכמתך אלא הקב"ה עזר לך כי הוא הנותן לך כח לעשות חייל, ולכן שאלתיך מה אתה עשית? כיצד אתה בענייני החסד והצדקה? (הדרוש והנאים)

האגדה שרמי בר יחזקאל מביא לנו באה לבטא את מקום האגדה בני ברק, מרכזיותה של התורה, החלב שניגר נראה שמבטא את ההמשכיות בבחינת ארץ זבת חלב ארץ זבת דבש המתערבבים (שילוב) זה בזה בבחינת "דבש וחלב תחת לשונך".

תגיות: 
תאריך: 
11/01/16 א' שבט התשע"ו
x

Audio Playlist