לכבוד הרב שלום, השנה ראש השנה יהיה בשבת ואני רוצה לדעת אם יש אפשרות הלכתית לנסוע לעשות שבת בירושלים כדי לשמוע קול שופר בבית דין של מכון המקדש העיר העתיקה. יש לציין שזה נוסח אשכנזי ספרד.

תקיעת שופר ביום השני של רה"ש.
השנה א' רה"ש בשבת ולא תוקעים בשופר.
האם ביום השני התקיעות דאורייתא או מדרבנן?
 

1 אדם שבשעת שבנה סוכה התנה שהסוכה רק ליומיים בלבד . ולאחר מכן היא חול . האם יכול לפרקה לאחר יומיים? מפני ש צריך לנסוע .

2 ראינו שאם תלה פרי בסוכה והתנה, יכול לאוכלו וכן אתרוג.
מה דעת הרב?
 

1 מענה לשאלות הלכתיות בתקופת אבלות
האם רב הנמצא בתקופת אבלות רשאי להשיב לציבור על שאלות הלכתיות שאינן עוסקות בענייני אבלות, או שיש בכך משום איסור/מניעה הלכתית?

2 אבלות והשתתפות בחנוכת הבית:
א. האם אבל בתוך שלושים רשאי להשתתף בסעודת "חנוכת הבית"?
ב. מה הדין באבל על אביו או אמו הנמצא בתוך שנת האבלות – האם רשאי להשתתף בסעודת חנוכת הבית?
ג. ומה הדין כאשר האבל עצמו מוסר שיעור תורה במסגרת סעודת חנוכת הבית - האם עצם העברת השיעור משנה את הדין, והאם מותר לו להשתתף בסעודה בנסיבות אלו?

שלום לרב.
למדנו במסכת ברכות דף לה עמוד ב למטה ודף לו עמוד א למעלה מה הברכה שמברכים על שמן זית, ושם כתוב ששמו זית הוא מזיק אם שותים אותו ולומדים זאת מענייני מעשרות. אך כאשר אתה חושש לגרונך ושותה את השמן עם עוד דבר, אתה מברך עליו בורא פרי העץ מאחר והשמן הוא העיקר. אחד המשתתפים בשיעור אמר שלפי ההלכה כיום, אם אתה שותה את השמן לבד אתה לא מברך עליו כלל בגלל שהוא מזיק ולא מברכים על דבר המזיק. הוא הפליג כמה זה מזיק ומסוכן אף על פי שבתלמוד לא הורחב יותר מידי, אך כאילו נראה שלא מברך לפי הגמרא אם שותה את השמן. אני מצטט פה את דברי התלמוד שם:

שלום הרב
איפה רבינו עוסק בהלכות ייחוד?
והאם יש שפרים בימינו בהם ניתן להרחיב בנושא?
בתודה מראש

שאלה 1
אנחנו בונים בשעה טובה בית כנסת ביישוב שלנו, בנוסח ק"ק יהודי תימן-בלדי, ונמצאים פסע מהשלב האחרון לפני תחילת העבודות בשטח שמתחילות בחודש הקרוב. 
המבנה המתוכנן הוא 2 קומות:
קומת קרקע - היכל בית הכנסת והקומה שמעל - אנחנו בונים חדרי אירוח, שישמשו לשמחות   בשבתות ויהוו מקור הכנסה לאחזקת המבנה.
בימים האחרונים עלתה השאלה האם יש לחשוש לעניין בניית חדרי לינה מעל בית הכנסת?
הרי ידוע שלדעת הרמב״ם אין בעיה ולדעות אחרות יש לחשוש.
(חידוד השאלה - אם יש כאלה שחוששים, אזי הם יחששו לשכור את החדרים).

שלום עליכם כבוד מורנו ורבנו 
יש לי שאלה לגבי הגדרת יין מבושל לקידוש לפי שיטת הרמב"ם.
ראיתי שיטה להכנת צימוקים שבה לוקחים ענבים שלמים וחיים, וחולטים אותם במים רותחים למשך זמן קצר מאוד (בין 30 ל-60 שניות) רק כדי שייווצרו סדקים בקליפה והנוזלים יתאדו מהר יותר בשמש. הענב עצמו לא מתבשל מבפנים אלא רק עובר חליטה חיצונית, ולאחר מכן מתייבש בשמש מספר ימים.
השאלה שלי היא: אם אני לוקח את הצימוקים האלה, משרה אותם במים כדין ומפיק מהם יין צימוקים – האם החליטה המוקדמת שעברו הענבים השלמים פוסלת את היין העתידי לקידוש לדעת הרמב"ם שאוסר יין מבושל?