מנהג תימן לגבי עמידה בחזרת השליח ציבור
מהו מנהג תימן בזמן חזרת הש"צ האם הציבור נוהגים לעמוד
או לשבת?
מהו מנהג תימן בזמן חזרת הש"צ האם הציבור נוהגים לעמוד
או לשבת?
שלון לכבוד הרב.
הורי קנו רכב חדש ועלתה לי השאלה האם אני יכול/צריך לברך עליו שהחיינו.
אני שמח על קנייתו של הרכב אך שאלתי היא האם רק הבעלים שלו יכולים לברך עליו או כל אדם שנהנה ממנו.
תודה רבה!
מהלכות תפילין פרק ד הלכה ח לומד מורי קפאח שאם
פגע בתפילין של ראש יניח תפילין של ראש תחילה
כדי לא לעבור על איסור של אין מעבירין על המצוות.
לכס״מ יש הבנה אחרת שבה מדייק שאין לשנות את
הסדר אלא בכל אופן מניח של יד תחילה גם במקרה זה.
אם נדייק במינוחים שהרמבם משתמש בהלכה זו
נראה לכאורה שהדיוק של הכס״מ מוכרח.משני סיבות.
א.
בהלכה זו יש שני מינוחים:
1.לובש- כאשר הכוונה למניח בפועל את התפילין על היד או
על הראש.
2.מניח- בצד ( לא מניח תפילין במינוח של ימנו אלא שם בצד)
וכך הרמבם כותב :
האם ישנו איסור כלשהו לאכול בשר ודגים / בשר וחלב יחד? מה ההלכה למעשה?
קראתי בספרים שונים שישנו איסור לאכול בשר ודגים/חלב יחד משום סכנה.
האם עליי לחשוש לכך?
שלום לכבוד הרב
ראיתי תשובת הרב לשאול ששאל על אחד שאמר תועבה על ספר הזוהר והרב השיב לו שהשם יחזיר אותו בתשובה
ונוראות נפלאתי שהרי הרב יחיא קאפח ונגדו ועוד שראו בזוהר כדברי כפירה וכי נאמר להם שיחזרו בתשובה?
1 מה דינו של אדם שאומר על ספר הזוהר ספר התועבה הזה הזוהר ???
2 האם יש להעלות אותו לתורה ?
האם יכול לעלות שליח ציבור ?
האם יכול להשלים מניין ?
כיצד יש לנהוג עם אדם כזה ?
תודה רבה אשמח לתשובה בכתב .
בברכה
1 האם מה שהרב אמר לי שכהן שקשה לו להרים ידיו כנגד כתפיו,
אז יעלה בכל זאת, וירים כמה שיכול,
האם זה מנהג תימן?
2- והאם זה גם לפי שיטת השו"ע ,שכתב בלשון הזאת:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכח
סעיף יב
(מב) יט כה) יב') כה] מגביהים טז'] ידיהם ח} כנגד כתפותיהם, <ו> כו) {ה} ומגביהים (מג) יד ימנית קצת כו] למעלה [כא] יז'] כא'} מהשמאלית, {ה*} ופושטים ידיהם (
3 "מה שהרב ענה, שבדיעבד, לא מעכב, הרמת ידיים של הכהן לגובה הכתפיים,
זה גם לדעת השולחן ערוך??
שלום וברכה כבוד הרב. בעניין מיקרוגל
א. האם אפשר להשתמש באותו מיקרוגל גם בשרי וגם בחלבי?
ב. אם כן כיצד?
שלום לכבוד הרב
תודה על התשובות המחכימות באתר
רציתי לשאול לגבי זמן מנחה שרבינו כתב זמנה לכתחילה לאחר ט שעות ומחצה ומי שהתפלל לאחר ו ומחצה יצא
ואם כן איך זה שביום טוב כתב רבינו שמתפללים מנחה לאחר ו ומחצה והרי זה אינו אלא בדיעבד ואם נאמר שזהו שמא יבוא לידי שכרות בסעודת החג אם כן היה צריך לחלק שאחד שיודע שאינו בא לידי שכרות שלא יתפלל אלא מנחה קטנה ומה גם שרוב האנשים אינם משתכרים ולכך איך אפשר לכתוב הכללה כזאת ולהפסיד זמן תפילה לכתחילה בשביל חשש רחוק שאחד או שניים ישתכרו