חוטאים אנשי התקשורת כשמעבירים מסרים בעיתיים כמו: 'ישראל נכנסת לכוננות ספיגה'

לאחרונה, כל אימת שהקדוש ברוך הוא מסייע בידינו לבער קוצים מן הכרם, את האויבים הצוררים אשר טובחים ללא רחם בעמנו. אנשי התקשורת משתמשים בביטוי "כוננות ספיגה", כאילו אנחנו מזמינים אותם לנקום בנו. וודאי שיש להם רצון עז להגן כביכול על עצמם, והרצון שלהם להרתיע וכו'. אבל למה אנחנו צריכים להיכנס לכוננות ספיגה מבחינת הציבור הרחב? בוודאי ובוודאי שהמצביעים והמדינאים לוקחים בחשבון את הדברים האלה ונערכים לקראתם. אך הציבור הרחב לא צריך להיכנס לפחד ולבהלה, ובוודאי ובוודאי לא לגרום לכך שהאויב, אם נניח אולי, חשב לא להגיב, יחליט להגיב. כדי לא להיכנס למעגל של הלוך וחזור של מכות, אנחנו על ידי הביטויים "כוננות ספיגה" כאילו מאלצים את האויב לעשות משהו, ואין צורך להגיע לכך.

 

אז, כאמור, אנשי התקשורת צריכים לנהוג בריסון ולא לגרום לבהלה בקרב הציבור, ולא להזמין נקמה מאת הגויים. למרות שחזקה על הגויים שהם ינקטו בפעולות נקמה, אנחנו מצדנו לא צריכים להאכיל אותם בכפית קטנה. בדברים האלה יש בידי אנשי התקשורת מכשיר גדול מאוד, ולכן חשוב מאוד שהתקשורת תכין את עצמה למצבים כאלה ותדע לא להזיק אלא להועיל.