המסר של תענית אסתר לדורות שבנוסף לערוצים המדיני והצבאי יש לפנות לערוץ הרוחני ולהרבות בתפילות ותעניות

כתב הרמב"ם בפרק חמישי בהלכות תעניות, "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהם, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה. ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר: "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֵת עֲוֹן אֲבוֹתָם" ואלו הן…". ואז מונה הרמב"ם את כל הצומות שאנו מכירים שנחשבים כצומות על החורבן. כי כאמור, מאחר והצומות על החורבן אירעו בגין מעשיהם הרעים של אבותינו. אז אנחנו צמים גם בימים אלו כדי להתבונן שגם לנו, חס וחלילה, יש מעשים רעים, ועלולים אנחנו להמיט על עצמנו אסונות. משום כך אנחנו צמים.

לעומת זאת, בעניין תענית אסתר, לאחר שפירט רבנו את תעניות החורבן, הוסיף הרמב"ם וכתב "ונהגו כל ישראל בזמנים אלו". משמע שהצום של תענית אסתר איננו צום תלמודי, אלא בתר-תלמודי, אחרי התלמוד.

"ונהגו כל ישראל בזמנים אלו. להתענות בי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר "דברי הצומות וזעקתם".

כלומר, אין מתענים בגין צרות שהיו לנו ושיכולים להיות לנו, אלא כיוון ששם למדנו מאבותינו, שבזמן שיש סכנה לעם יש צורך לקיים 'לך כנוס' כמו שמשה רבינו שעמד בתפילה ושלח את יהושע להילחם נגד עמלק. כך אותו דבר גם אסתר עשתה מה עשתה כדי להפר עצתו של הצורר המן. כך גם לנו יש צורך 'לך כנוס', יש צורך בתפילה. כך גם אנחנו מתפללים כדי להיזכר ביסוד הגדול הזה שכשיש צרות לעם ישראל, לא די בפעילות דיפלומטית ובפעילות צבאית כדי להתגונן מפני הצרות, יש צורך בפעילות רוחנית לשוב בתשובה ולהתפלל כדי שהקדוש ברוך הוא יסייענו.