האם יש לפסול את הדיון בבית המשפט העליון על הרפורמה המשפטית לאור הבעת דעתה המוקדמת של הנשיאה בנושא?

העניין של הרפורמה המשפטית עתיד לדון בבית המשפט העליון בהרכב מלא של 15 שופטי בית המשפט העליון וברשות  הנשיאה. ונשמעים קולות שיש לפסול את הנשיאה מלדון בנושא, מאחר ובשעה שעלה העניין לדיון ציבורי בעניין הרפורמה המשפטית, היא יצאה בהצהרה תקשורתית תקיפה שלילית מאוד נגד כל העניין הזה של הרפורמה המשפטית. ואז יוצא שכבר יש לה דעה קדומה ואין אפשרות שהיא תשתתף בדיון. דיון שבשבילה הוא מיותר, כי יש לה כבר דעה נחרצת בעניין.

 

האמנם יש מקום לטיעון כזה?

 

התשובה: לא רק שיש מקום לטיעון זה, אלא אפילו ליותר מזה. נסביר במה דברים אמורים.

 

בהלכה קיימת רגישות גדולה מאוד להבעת דעתו של הדיין הגדול לפני הדיינים היותר צעירים או הפחות מנוסים.

נאמר בהלכה שבדיני ממונות יכול הדיין הגדול להביע את דעתו כמובן לאחר דיון בזמן שמתייעצים לפני ההכרעה, יכול להביע את דעתו עוד לפני שהדין הצעיר ממנו יביע את דעתו. אבל בדיני נפשות נאמר שצריך קודם כל לשמוע את הקטנים, דהיינו את הצעירים - את הפחות מנוסים, לפני ששומעים את הגדול משום שאם הגדול יאמר את דעתו אזי יש אולי השפעה על יתר השופטים - על יתר הדיינים וכבר לא יאמרו את דעתם האמיתית, כי הם חוששים לומר דבר שהוא בשונה מאשר הדעה של הדיין הגדול. כלומר, מדובר בהליך משפטי רגיל, שמסתיים ונעשה כדת וכהלכה, רק עכשיו הדיינים דנים בינם לבין עצמם כדי לדעת מה תהיה הכרעה. ואפילו במקרה כזה, ההלכה מקפידה שבעניינים מאוד רציניים כמו דיני נפשות, אין שומעים את הגדול תחילה אלא את הקטן כדי שיהיה לצעיר והשופט הפחות מנוסה, הפחות בעל בהיררכיה יהיה לו את האומץ לומר את הדברים כדי שהדברים יישמעו וידונו בהם ואילו אם הגדול יפתח בדעתו, אז תהיה התבטלות עלולה להיות התבטלות של דיינים יותר צעירים ומנוסים ואז לא יעזו לומר את דבריהם ולא תוכל האמת להתברר כדת וכהלכה.

 

נמצאנו למדים שבעניינים מאוד רציניים, ועובדה היא שהנושא של הרפורמה המשפטית גורם לסערה גדולה מאוד וכמעט לפילוג בקרב האומה ועדיין סוערים מי באמת ומי בצורה מלאכותית ויש מהומה גדולה מאוד מאוד בעניין הזה, אז זה לא רק בעיה של הנשיאה שכבר הביעה את דעתה בצורה נחרצת עוד בטרם קיום הליך משפטי, הבעיה היא כמה דבריה עלולים להשפיע על הללו שהם בדרגה נמוכה ממנה והם ישבו בדיון.

 

אז זה לא רק בעיה רק שלה אם היא צריכה לפסול את עצמה מלדון. יש פה בעיה בעצם הדיון עצמו.

 

אני לא מתייחס על השאלה אם יש בכלל סמכות לדון בענייני חוק יסוד. זו בעיה בפני עצמה שנרחיב עליה בפעם אחרת במסגרת פרסום ההלכה היומית לאור המשפט העברי.