מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן

ברשות ידידי הגאון הרב רצון ערוסי, אנחנו ידידים עשרות שנים, ואני אף פעם לא כפוי טובה תמיד מזכיר אם מישהו עשה לי משהו, הוא היה מהראשונים שהפיצו את הספר שלי עריכת שולחן, תמיד ברכתי "רצון יראיו יעשה". גם בזמן המשפט, הוא יום יום לא עזב אותי, אני חייב להדגיש.

מצד שני אגלה לכם , היה לי חלק בכניסתו לישיבה, היה לנו ארגון איזה חמישה שישה, שראינו את החורבן שהיה בתימן, והתחלקנו, הרב יגאלי זצ"ל הלך לרב רצון והכניס אותו לישיבה. אני הלכתי עם מורי יוסף קורח והכנסתי את הרב פנחס (קורח), יש עוד הרבה.

כשאני רוצה להזכיר טובה לרב פנחס (קורח), תמיד מזכיר את זה לא שוכח לו, כשנפטר אבי הייתי בחוץ לארץ, יום שישי זה היה, שאלו אותי אמרתי ישר לקבור אותו לא לחכות לי, מי היחיד שהנחה וסידר את הלויה? זה הרב פנחס, גמרו חצי שעה לפני כניסת השבת בירושלים, תמיד יש לי "גיבנת" טובה, אני חושב על כל מי שעושה לי משהו.

אני רוצה לומר לכם, קודם כל אני רוצה להציל את "קורח" שתקפתם אותו, רב כהנא היה דורש לטובת הכהנים. במדרש כתוב שקורח היה צדיק, הראיה סופי תיבות "צדיק כתמר יפרח", קורח.

מורי ורבותי ברשות המארגנים הרב הגדול הרב אביעד אשוול, הרב יונתן אדוארד הרב עופר קאפח והרב אברהם צוברי, אבא שלו אתם לא יודעים מה שהוא עשה, אמר לי "זה רבי יהודה הלוי שלי הוא" כתב על אבא שלו, על התפילות שלו, ממש בלי גוזמא ר' יהודה הלוי.

ואחרון חביב מורנו ורבינו הרב סעיד יצחק שאני בא רק בגללו, ר' סעיד אני לא שוכח אותך, מאז שעזבת אותנו פנה זיוה פנה הדרה של בני ברק,

ואני אזכור טוב מה שהוא עשה לי , כשהייתי בשפל המדרגה במשפט מוקף שוטרים, כמעט עצרו אותי, הלך להתגושש עם השוטרים, הוא היה התימני היחיד שהרים יד על השוטרים ונאבק בשבילי. ולכן אני שמח לראות אותו ולהזכיר גם את הפרט הזה.

עכשיו אני לא מפחד לדבר, לא על מורי יוסף הזה ולא על מורי יוסף זה.

ואתם תשמעו דברים שלא שמעתם אוזן מעולם...

 

חלק א' – יחס הרבנים זה לזה

כשאני בא לפה, באתי אחרי מלחמות, לא קל לבוא לפה לכנס כזה, היו אצלי משלחות שלא לבוא, רבנים בני ישיבות ואברכים, ראו בכנס כזה שעטנז, ראו בזה טשטוש מתחת לשטיח, ככה המילים שלהם,

תשובתי הייתה, אני חייתי בחיי שניהם עם כל אחד ואחד, ולא הסתרתי ממורי יוסף (צוברי) את הקשרים שלי עם מורי יוסף קאפח, ולא הסתרתי ממורי יוסף קאפח עם מורי יוסף (צוברי).

יש לי אני חושב, המסמך היחיד ששניהם חתומים יחד, זה היה בשבילי, כל אחד אמר אני יחתום, יום אחד אפרסם אותו.

מעולם לא שמעתי מילת גנאי אחד על השני, מעולם!

לא הייתה ביניהם מחלוקת, מורי יוסף צוברי היה סוער מאוד מאוד מאוד, אבל לא דיבר על האדם, אלא דיבר על המחלוקת שאני קורא לה הארורה, שפילגה יהדות תימן.

נדמה לי שאני חושב שהרב רצון שם קץ לזה באמצעות מה שהוא פרסם. ( גילוי דעת מאת רבני תימן יובא להלן ע.נ.)

וזה לא חכמה שמדברים אחדות בזמן שיש פירוד, לכאורה אם זה היה אמת, הכנס הזה היה צריך לפחות 5,000-10,000 איש להיות פה.

ואני אומר לכם שנאבקתי כדי לבוא לפה, אמרתי להם אני חייתי עם שניהם בגלוי, ואף אחד לא העיר לי למה אתה מביא מזה ולא מזה. מעולם!

מעולם, ואפילו לא ברמז.

מעולם לא שמעתי ביטוי שלילי אחד על השני, שמעתי כן על השיטה, על הדרך, לא על האדם.

מורי יוסף צוברי ראה בשלילת הזוהר והקבלה - כפירה.

אני אומר לכם מה ההבדל ביני לבין הרבנים האחרים או יותר נכון מה ההבדל בין סבא שלי מורי עמרם (קורח) לשאר הרבנים.

תקשיבו טוב, אגב אני רוצה לספר משהו שהרב סעיד יצחק הצדיק הזה, אמר לי : מורי יוסף צוברי הלוחם הכי קשה נלחם על באמת, השאר היה להם אינטרסים, הוא אמר לי מורי יוסף הכי קשה, אבל הוא נלחם על באמת, על הדרך שלו, השאר לא נלחמו על המאבק, היה להם ענינים צדדיים, זה נכון, מורי יוסף צוברי לא היה לו שום פניה, הוא בער בקרבו, את כל הנושא הזה,

חלק ב' – הגישה של מורי עמרם קורח זצוק"ל

עכשיו, סבי לא הסתבך בסוגיה הזו, ואני אגיד לכם למה, הוא אמנם למד אצל מורי יחיא קאפח אין מה לדבר, והוא, לא אהבו אותו שתי המחנות, "הדרדעה" חשבו שהוא בוגד שהוא לא הלך אחרי מורי קאפח, "והעקשי" אמרו שהוא צבוע, וגם אני סובר עד עכשיו.

לא תאמינו בבני ברק, אחד המלחמות נגדי תשאלו את ר' סעדיה, יצאו מודעות נגדי שאני דרדעי.

אז ההבדל הוא כזה, סבא שלל את השיטה של מורי יחיא קאפח, אפילו שהוא הרב שלו.

אגב אני רמב"ם גדול, למה? הוצאתי שני כרכים על מדע, וכבר יוצאים ארבעה כרכים על זמנים ועל אהבה, אז מי "רמבמיסט" זה שמדבר רמב"ם, או שכתב ספרים עליו.

אגב כשהוציאו את הספר "אמונת ה'" תשובה "למלחמת ה'" הוא לא רצה לחתום, אחרי שחתמו כולם כולם, ממש כפו עליו, כתב שלוש שורות חריפות אמנם, אבל יש משהו פקחות שלו. איך כולם הגאונים הגאון הגדול, הגאון האדיר איך הוא יעשה, תראו איזה פקחות הוא עשה תסתכלו שם: "ראיתי מה שגאוני הזמן כתבו" ...

אז סבי כשהיו באים לדבר איתו על זה, אגב גם כן הוא לא ח"ו ביזה את מורי יחיא אלקאפח,הרי כשהחרימו את השחיטה שלו, היה אומר: תביאו לי השחיטה של מורי והיה אוכל ,

אבל הוא שלל את הדרך שלו, והיה מותר לו לשלול את הדרך שלו, כי הרמב"ם עצמו הבאתי בספרים שלי שני מקומות שחולק על אבא שלו בצורה מהפכנית, במקום אחד אומר הרמב"ם עצמו, "אבא מורי מן המחמירים ואני מן המקילים", "אבא מורי מן האוסרים ואני מן המתירים", אין שום בעיה, כ"ש בדבר שהוא ראה אותו שלילי.

עכשיו מה היה הנימוק שלו, של סבא?

אני לא רוצה לשמוע את זה, הרי מי אנחנו כנגד הגאון מוילנא, כנגד החת"ס, כנגד הרמב"ן, מי אנחנו?

וגם פה אתם רואים בארץ שאנחנו ירודים כלכלית, פוליטית, ציבורית, בתורה אנחנו גם ירודים , עד היום רואים את זה.

הוא ראה בעין רוחו, הוא לא רצה להכנס לויכוח, נכון לא נכון, אנחנו אין בכוחינו לדחות מה שמקובל דורי דורות, אריות! ואתם לא יודעים מי זה הגאון מוילנא, הרב רצון לא צריך להגיד לו, מי זה הגאון מוילנא, חיבר ספרים במטמטיקה, שעד היום הם רלוונטים, ז"ל ד"ר שלמה חריר נפטר לפני שנתיים הוא היה מטמטיקאי מרצה בטכניון, הוא אמר לי שהוא כותב ספר על המטמטיקה, להראות חידושים שצפה אותם הגאון 200 שנה קודם.

חוץ מספרים בכל ש"ס, בשו"ע, בזוהר, בקבלה.האם הוא טועה ח"ו ? ורק לנו נגלה האמת? על זה הוא התעכב, ולכן גם לא ביזה, ולא רצה להתווכח על זה.

ולכן לא היה לו מחנה, והייתי אומר הוא לא היה בעד שום צד, זה לא מעניין אותו. הוא הלך בדרך שלו, ואעפ"כ שני "המורים" היו קשורים אליו מאוד מאוד.

חלק ג' – סיפור על הרבנים זצ"ל

אני אספר לכם סיפור, אני קופץ אחורה, סיפר לי מורי יוסף קאפח, אומר לי בוא אני אגיד לך את הפקחות של סבא שלך, אומר, סבא שלך (מורי עמרם קורח) היה מרעיד עולמות, ואני החלטתי להראות לו מי אני, (והוא היה בגיל 12 , הוא היה כבר "עילוי" ) טוב, הכנתי את עצמי, הלכתי ודברתי ודברתי, וסבא שלך שיתף פעולה, וגרע והוסיף, חשבתי שגנבתי לו את הראש, חשבתי שאני למעלה.

הוא אמר "עד מאן אנת, עיד מאן אנת".. (כלומר לפני מי אתה) עד שזחלתי אחורה, יעני על מי אתה עובד.

עכשיו אספר סיפור על מורי יוסף קאפח עצמו על הפקחות שלו, ספרתי על סבא שלי, אספר עליו, הוא סיפר לי פעם אתם יודעים את המחלוקת שרדפו עד חרמה את הרב גורן זצ"ל שהתיר את הממזרים, אני לא יודע אם כולם יודעים, ביזו אותו, השפילו אותו, סיפר לי מורי קאפח, באו אלי (הלכו לכל רב) הייתכן שגם אתה חתמת על היתר ממזרים?

אמרתי לו מה ענית? אמרתי להם מצידי לא אכפת לי לחתום על ממזרים רק על ממזרים תימני.

בא אלי הרב רצון להתלונן, עד 12 בלילה, סיפר לי תראה מה עושים לי,

אמרתי לו, בוא אני אגיד לך מה אמרתי למורי יוסף צוברי, אני מאמין שהגאון הרב רצון ערוסי לא "דרדעי", הוא לא יכול להיות "דרדעי" ולמה?

אני אגיד לכם למה, נגיד אבא שלו, היה יהודי צדיק תם וישר אמרו לו זה מזוייף, וזה אמיתי, קיבל את זה. אבל הרב רצון למד באוניברסיטה, הוא יודע מה זה ביקורת המקרא, הם מזייפים את התורה באותם שאלות, מי שחיבר את ספר בראשית לא חיבר את ספר שמות, קושיות אדירות שבאדירות, לא כמו "אמונת ה'" "ומלחמות ה'", לכן הרב רצון הוא לא יכול, אלא או שיכפור בכל, ח"ו, או שיאמין בכל, כי מה ראית זה מזויף כן, וזה מזויף לא, אין כזה דבר, לכן אני לא מאמין שהוא דרדעי הוא לא יכול גם אם הוא ירצה.

כשאתה אומר סברא פשוטה אי אפשר לעמוד נגד, אני כתבתי בספרים שלי, מאמר ארוך "סיני ועוקר הרים", סברא פשוטה יש לה כוח כמו פסוק, הבאתי ראיות לזה, סברא פשוטה שאי אפשר לערער אותה, יש לה כוח כמו פסוק.

חלק ד' – המצב שיש היום וסיפורים שקריים שממציאים

מורי ורבותי, לכן יכול להיות שידידי הרב אדוארד יהונתן צודק, כשאני בא לציבור, לא יודע על מה מדובר, יכול להיות שהוא צודק, אבל הבעיה שיש שועלים קטנים מחבלים כרמים, יש חפרפרות, ובואו אני אגיד לכם שני דברים, (אני לא רציתי בכלל לדבר, הוציא אותי הרב יהונתן, ואותי אין בעיה להקפיץ. )

ממציאים ספורים, מי ממציא, אני לא יודע, סימן שיש גחלת רוחשת, הייתי פעם אצל מורי סאלם טייבי אתם הכרתם אותו, היה תוקע של סבא שלי , והיה חזן בביהכ"נ "אלוסט"א" , יום אחד הלכתי אליו לשיכון ה', אמרתי לו מורי, זה נכון מה מספרים עליך, שרצית לקפוץ לא"י בשם המפורש לירושלים בליל שבת, הלכת למקוה התרחצת ושמת שולחן על שולחן ונפלת , הוא צחק צחק אמר לי אל תאמין, הם היו מתלוצצים, ממציאים סיפורים, גם אנחנו היינו ממציאים סיפורים, הוא אמר זה כמו בתימנית "ג'י נכדב" בוא נשקר.

עכשיו שני שקרים, אחד מדברים על מורי יוסף קאפח, אחד מדברים על מורי יוסף צוברי.

אני אומר לכם זה רשעות, מה אומרים: אתה יודע איך מת מורי יוסף קאפח?, אמרתי איך? נפל מהמיטה, חבטה, ונתקל,, אמרתי זה שקר וכזב, הם סתם רשעות, מספרים סיפורים כאלה זה רשעות, כל אחד ממציא.

ומה המציאו על מורי יוסף (צוברי), זה גם זה "סופר רשעות", הרי אני הכרתי את מורי יוסף, אתם יודעים, אולי הרב אברהם ( צובירי) לא יודע בדיוק.

שבוע לפני שהסתלק מן העולם, יש לי שיעור כל מוצ"ש כבר 12 שנה באים בני ישיבות, הטלפון מצלצל: תבוא נפרד, נפרד ממך בעולם הזה, אמרתי לו, מורי, אני לא יכול, יש לי שיעור, אמר: תבוא עכשיו, אמרתי לו אני לא אבטל את השיעור, אני אבוא ב-12, וכך היה, הלכתי להיפרד ממנו,תראו מה זה קשר.

כששמע שמורי יוסף אלקאפח נפטר, הוא הצטער, זה אני מאמין, מאמין שהוא הצטער, כי אמרתי לכם שהמלחמה לא הייתה אישית, מה הוסיפו? שאשתו אמרה לו, מה אתה מצטער עליו, הרי כל הזמן נלחמת נגדו?

מה הוא ענה (כביכול בשום פנים לא יחזור בו אני מכיר את מורי הוא יחתכו אותו לא יחזור) אומר: כל המלחמות היה שקר, זה שאמר לי, אמרתי לו אתה רשע, אתה שקרן, מורי יוסף לא יגיד דבר כזה, אני מכיר את מורי, לעולם הוא לא חזר בו, ולא ראה בזה שקר, אלא ראה בזה שיא האמת.

מה אני אומר לכם מתהלכים סיפורים שמעכירים את האווירה, ואתה לא יכול להגיד שום דבר, ואנחנו רוצים ליצור אחדות, סימן שיש מחלוקת.

חלק ה' – על מה כדאי לחלוק (הביזיון שבמחלוקת)

אגב תדעו רבותי אל תחשבו שרק בין התימנים יש מחלוקת, בורא אחד ברא את כולנו, הטבע, החוקים הפיזיקלים שווים, מה שיש לנו צרות, יש גם להם, הם אוכלים אחד את השני יותר מאתנו, אלא שיש להם על מה לריב, אנחנו על ה"זירגא" "ועל הגיעיא" "ועל מזוייף" ועל "לא מזוייף", היום זה רלוונטי המחלוקת הזו של היום? חיריק או לא חיריק, כבר יש שלא מתפללים אפילו, מה יש להעלות את זה על סדר.

אתם יודעים, בתימן איזה תמימות היה, תאמינו לי, היו מספרים הילדים אני מניח שגם גדולים "יבוא המשיח דרך הר נקום , שיעשו חור בהר נקום וכל אחד "יתכול" לירושלים"..

בזה אני מראה לכם איזה מצב היה, היום עולם אחר, פעם למדתי עם הצדיק הזה ר' סעיד יצחק, אמרתי לו היום נשרפות נשמות זה לא כמו בתימן, זה כמו דאגה שלא ישרף השטיח או התמונה, שאם פורצת שריפה במקום להציל את התינוק מחפשים את השטיח והתמונה איך להציל, אמרתי בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז יש 2 יציאות יש יציאת הגוף, ומעם לועז, אנחנו עוד לא יצאנו עד היום רק מיציאת הגוף ,היינו מעם לועז לא יצאנו , מהמנטליות הערבית.

תארו לעצמכם סטודנטים "יענו" משכילים, כבר מאה שנה משנת תרפ"ט באו "התכזנו" אחר הצהרים , סבא נלחם אפילו בתימן נגד "התכזינה", מי שהיה "מכזן" או שם טבק בפה היה אומר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" או "יתן בעפר פיהו",

אולי יש תקווה.

הוא נלחם נגד המנטליות הזאת, הוא ראה מה שאחרים לא ראו, סלחו לי מאוד, ואף אחד לא יכול לומר שסבא שלי לא היה פיקח, אמר לי פעם סאלם סעיד אלמנצורה, מי שלא את חכמתו של סבא, "טוב דלא אתברי.."

מצד שני ענוותן, הוא לא רצה שיקראו לו מורי, כל העולם קוראים לו עמרם קורח,הוא הצליח שלא יקראו לו מורי.

חלק ו' – מציאות המחלוקת בימינו ובזמנם

ובכן רבותי המחלוקת הזו, שם קץ לה הרב רצון, אבל זה לא מספיק, במחלוקת עצמה הגדולים לא ביזו אחד את השני, אני הייתי נוכח במסיבות שישבו ביחד, וכבדו את השני, אני הייתי שם, ומי שמלכלך ומחזק את המחלוקת, אלו עמי ארצות.

וגם עכשיו אותו דבר, תראו מה עושים לרבנו הרב רצון, מי שמבלבל את המוח, זה אנשים שנהנים מזה.

תדעו לכם, רק בבית הקברות אין מחלוקת, זה טוב שיש מחלוקת, שהיא נותנת יצ"ר של פעילות, הראב"ע אומר איפה הכסף שיוצא בשעה שיש מחלוקת ולא בשעת שלום, ולדברים חיוביים לא תמצא.

ואתם יודעים, התימנים הם הכי עשירים, למה? באמת אני מתכוון, האשכנזים והספרדים במשך 60 שנה בזבזו את הכסף שלהם, ישיבות, תרומות על קרנות וכו',

אני אומר תוציאו את הכסף.. תוציאו אותו, כמה אתה תורם ח"י? אפשר למות מהח"י, כמה זה ח"י גמטריא חטא' 8, 9, 1, מי שתורם ח"י עושה רק חטא ויש כאלו שמנצלים את הכל.

תורם 52 "מב" , גם כלב זה "מב", מה אתה מכסה את הרשעות שלך, והכי עשיר, מנין "מיכאל" תגיד לא פחות יש עוד 1600כמו מלאך בשם דתתריאל .

מה אתם צוחקים, זה עלוב מאוד אתם רואים שאני לא צוחק, זה מצחיק? אותי זה לא מצחיק.

מה אני אגיד לכם, יהיה טוב.

חלק ז' – מה צריך לעשות כדי לקדם את העדה

אני רוצה לומר לכם עוד משהו, בלי כסף לא נוכל לקדם שום דבר.

פעם הייתי עם מורי יוסף קאפח בשביעית, איך הוא מדקדק, אמרתי לו : מורי, רמב"ם אמיתי, השאר זה דברים בטלים, "רמב"ם רמב"ם", מה זה "רמב"ם", זה ללמוד תשע שעות ולעבוד שלש שעות, ולא יאבד כל ללותיו.

מי עושה כמו הרמב"ם? מה רמב"ם?

אתם יודעים עוד משהו רשעות.

זה כתבתי בשני ספרים תשובה כהלכה ושפת מלך על הרמב"ם. הרמב"ם בפ"ג מהלכות ת"ת, כתב שאסור לת"ח להנות מכתרה של תורה למשל אסור לאברך לקבל כסף, אסור לרב לקבל משכורת, אסור לדיין .

וכל מי שעושה, זה כיבה מאור התורה, ואין לו חלק לעולם הבא, הדברים ידועים,

אבל תראו מה הרשעות, גם לשיטת מרן ורוב הפוסקים שכן מותר לנו, זה רק משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", שבלי זה לא נוכל לקיים תורה,

אבל להרמב"ם הוא מחמיר יותר מכולם, מצווה מדאורייתא לפי הרמב"ם לעשות "פרקמטיא" לתלמיד חכם, כלומר אם אני בא אליך ואומר לך קח 50 אלף, תפתח לי חנות ותמכור סחורות ותתן "זלט'",

אף אחד לא עושה כהרמב"ם!

צדקה וחסד אצל הרמב"ם זה מרעיד הלבבות , תפתחו בהלכות יום טוב, הוא הורס את כל שמחת יום טוב, אם אין שם צדקה וחסד.

הוא כותב שזה לא שמחה אלא "פרש חגיכם וכו'" איפה מתנות עניים, מה מדברים "רמב"ם רמב"ם",

רבותי אם לא נשים את הכל על השולחן, לא כהתנצחות, ההתנצחות נגמרה על ידי הרב רצון, אבל נשים את הכל ישיר,

לא יועיל כלום, לא יועיל כלום, לא ניגאל, אנחנו כבר 60 שנה בארץ, כבר הסבא יליד הארץ, אני זוכר הייתי הולך לכל מיני מקומות עם החברים שלי, מתחנן תכניסו הילדים שלכם לישיבות, הם היו מסוממים, מה אתה רוצה ממנו, אנחנו רוצים מהנדס, רוצים רופא, רוצים טייס, מה תתן לו "יקרו"?

בעוונותי הרבים הופעתי באיזה מקום בהרצליה ששם עברתי הרבה פעם, והזקנים האלו כבר שקועים דועכים, הילדים שלהם בחוץ לארץ, הילדים מסתובבים בעולם, אמרתי להם תסתכלו, הייתי שמח לו יכולתם לסתום לי את הפה שהיו אומרים "הא במקום "תנו רבנן" "תנו רבנן" אתה רואה, שהיום הם עוזרים, הא ההוא רקטור מכון ויצמן, ההוא נשיא התאחדות התעשיינים, וההוא ראש המתכננים בלווין...

מה יצא מזה? שום דבר.

אם יש דוקטורנטים וזה הרבה במדעי הרוח, תישאם הרוח, כל מקצוע שהוא עמוק שמחפש יגיעה, המדע המדויק, כל מה של יגיעה והשקעה, לא הולכים, אני מכיר אחד "דר' לטעמים" ודר' לדקדוק, דוקטור לזה ודוקטור וכו'.

הרוסים הקימו החודש הזה. קרן בת עשרים מליון דולר, כדי למצוא בעלי כשרונות צעירים שלהם במטמטיקה, כדי לכבוש את המדינה בעוד עשר, חמש עשרה שנה, הרוסים האלה שאנו צוחקים עליהם כביכול...

אז גם במדע אנחנו בשפל המדרגה.

מה עשינו? מי קיבל פרס? מי הקים משהו מרעיש עולמות, הכל אבוד,

גם בעולם התורה הרבה רדוד, מתעסקים כל הזמן בנוסחאות שאמי, בלדי, געיא, אחד שאל אותי, פרקתי אותו, "מתהללים" או "מתהללים" זה מה שמטריד אותו, אני לא מזלזל בזה אבל זה לא העיקר זה פרפראות, איפה הגיה בתלמוד, ירושלמי, ש"ס, בבלי, לטחון אותו, ולהעלות פנינים ממנו, רוב המחברים בספרים זה הבאות הבאות, לפעמים זורק איזה רעיון.

זה לדאבונינו, חייבים להגיד את האמת, אנחנו רוצים הכל בקלות, מוכן, לא מוכנים להתאמץ, לא מוכנים להשקיע כספים.

60 שנה זה מספיק לנסיון, ואנחנו מתעסקים במחלוקת, יש מחלוקת, אבל בואו נחלוק על משהו אחר, על מה שיש בו ממש, לא דברים פורחים באוויר.

מורי ורבותי תאמינו לי אני לא רציתי לדבר ככה, לא רציתי בכלל לבוא, עשיתי תנאי, כך אני מוכן לבוא, רק בתנאי שאני אומר מה שאני רוצה, אני אומר אמת, כל מה שאני אומר לכם זה סברות פשוטות, הגיוניות כברזל.

חלק ח' – שבחם של צדיקים וישרים , הרבנים זצ"ל

נקודה שניה:

כן, אתם לא יודעים מי זה מורי יוסף (צוברי), אותו איש מלחמות וסוער, בעל רגש אדיר, כשאתה משתפך איתו, הוא מתפרץ בבכי, הצדקות שלו לא בח"י שקלים ולא במיכא"ל , הידים שלו פתוחות באלפים ובעשרות אלפים. אז ביקש ממני הרב חיים יעקובי מארצות הברית, בא נלך למורי יוסף צוברי, אני רוצה לשאול אותו שאלה, הלך, אמרתי לו הנה מורי, שאל אותו, שאל: מורי האם מותר לצרף דרדעי למנין? הוא חיכה לתשובה...

אמר לו, כן! מורי יוסף צוברי אומר, כן? אמ"ל מה פירוש? ענה מורי: זה לא קיים כבר, אולי פה אחד, פה אחד, ואחד שם, ככה ענה לי.

הוא היה איש מלחמה, אבל לא עשה מזה כסף, ולא קורדום ולא כלום.

מורי יוסף קאפח זצ"ל היה היפוך, הוא לא היה סוער, לפעמים מרגיז שאתה לא סוער יותר.

אספר לכם סיפור שכתבתי, בזמן הערבים ברמאדן בצום מקבלים עצבים קללות וצעקות, היה ערבי שראה את אבא שלי, והתחיל לצעוק, ואבא שלי שותק, שותק... תענה לי, אני אתפוצץ, לפעמים השתיקה היא יותר מפוצצת.

מורי יוסף קאפח היה שקט, לא נסער, אני הכרתי אותו עשרות שנים אבי התפלל עם מורי יחיא בחלקי, מורי יוסף התפלל בעליה, "אבי דוד" נדמה לי קראו לזה, כשיוצאים מביכנ"ס היו נפגשים באמצע הדרך, כשמורי יוסף היה מוציא איזה חוברת, או איזה משהו, מיד מוסר לאבא שלי לעיין, כך היה.

יום אחד הביא לו חוברת שנקראת "צפונות", שמה כתוב משהו שאבא נחרד מזה, אתם כולכם יודעים מה אני מתכוון, שמעשה בסבא שלי שלקח מישהו שבא מחו"ל אלא מחופש, והראה לו שבער"ש בלילה לומדים בביכנ"ס זוהר וקבלה, אז כל כך חיכה שהוא יתפעל, וההוא אמר, איך מבלים את זמנם בהבלי הזמן, בקבלה, ובזוהר.

וזה השפיע על סבא שלי,

אבא שלי אכל את עצמו, אמר: הולך למורי עכשיו.

נגשתי אל מורי, ואמרתי: מורי, לפני שעה מסרת חוברת לאבא, והוא אמר שעשית דבר איום, עד עכשיו חושבים שסבא שלך התעסק שנים, אימת דברים, השווה דברים, הגיע למסקנא, שזה לא נכון. הקבלה הזאת, בא אחד יכול להיות שאפילו אפיקורס מחופש, הופך אותך ככה,מורי יוסף קאפח היה איש אמת, החוויר כמו סיד, פתאום נצלו את זה, ותקפו אותו, וצלמו את זה, והדפיסו חוברת "מגן וצינה" נגדו.

זה השפיע על הבריאות שלו, ואז בא דיבר איתי לפני זה הצדיק הזה ,מורי סעיד יצחק,וטוב צדוק , אתם יודעים מה הוא עשה, הנה טוב שיש לי עדים, הוא נלחם בשבילי, יום אחד שעשו כנס הוא התפרץ ובכה עלי, אפילו על אבא שלו לא בכה, אני לא אשכח לו את זה, לא שוכח לך את זה.)

ואז באו אלי אמרו לי, בא למורי תדבר על ליבו, באתי אליו הוא שוכב אמרתי לו מורי מה קרה לך הגמ' אומרת "איידי דזוטר מירכס", מה נראה לך , יעשו "שילוש" על זה כל יום?

אז הוא חייך ואמר לי זה שכרי. זה נקודה אחת.

נקודה שניה, איש אמת היה, אין לכולם מושג מה עשיתי למורי יוסף קאפח, מה עשיתי לו.

פגשתי את מורי יוסף קאפח פעם אחת, אמרתי לו מורי איך אתה מתבטא ביטויים חריפים נגד ראשונים ואחרונים, תוכל להגיד מה שאתה רוצה, אל תגיד "לא ידעו מאומה" תגיד "לעניות דעתי ונראה לי" בצורה מעודנת. אחרי זה תחלוק עליהם? אמר לי מה אני היחיד שחריף?

אמרתי לו אתה לא היחיד, אבל אני בטוח שלפני מאה שנה, 200 שנה, היה איזה שלמה קורח שהלך לדבר איתם כמו שאני מדבר איתך.

כך אמרתי לו, לימים הזדמנתי, הראה לי את ההגהות שלו, אומר, תראה הנה מחקתי, הנה תיקנתי, הנה מיתקתי את הדברים, זה אדם גדול מסוגל לעשות דבר כזה, קיבל, קיבל.

עכשיו על מורי יוסף צוברי, אמרתי לו תגיד לי מורי, מתי תחבר ספר רציני על הקבלה, משהו עמוק, מה שחברתם זה רדוד, אני יכול לחבר עשרה ספרים כאלו, אמר לי אין לי כוח היום אני זקן,

ולמה אמרתי לו, זה רדוד? כי גם מלחמות ה' היה רדוד, אין שורש לדברים שעוקרים ***** לא בשאלה ולא בתשובה לכן אמרתי כך, והוא לא נפגע ממני, הוא לא אמור להפגע, כל אחד יכול לבדוק את זה ולראות, אין משהו טענות אדירות, יצאו באמת טענות אדירות כשהייתה מחלוקת כזו לפני 400 שנה באירופה, והוציאו טענות, אבל יש הבדל בין אלו שחלקו על הקבלה באירופה, שלא הייתה נחלת הרחוב כמו בתימן, אלא חכמים דברו על זה והתגוששו, בתימן זה היה התבזות עמי ארצות, שלא ידעו לקרוא. משהו, משני הצדדים, משני הצדדים, הם שדברו בענין הרבה פעמים.

מה זה, זה לא בושה וכלימה? אז הייתה בושה וכלימה, כ"ש עכשיו.

חלק ט' – מחלוקת והדרך לחלוק כראוי

מורי ורבותי תדעו לכם אני מגן על כל אחד, הלכתי למורי יוסף צוברי, אמרתי לו תסתכל , מה אתה כועס על הרב רצאבי, גם אתה מדבר בחריפות נוראה נגד מהרי"ץ? (את הסיפור הזה ספרתי לרב רצאבי כשהיה אצלי בבית, היה עם הרב מחפוד אולי גם הרב רצון היו אצלי והרב עזריה בסיס בודאי)

אמר לי מה ענה לך, אמרתי לו ענה לי משהו אדיר הוא אמר לי, תסתכל אתה צודק, אני לפעמים אמרתי על מורי חריף תחלי ולפעמים כשלא הפריע לי אמרתי המנורה הטהורה, אבל אם הוא כל הזמן "בירתח בירתח" זה לא אמת סימן שיש לו שנאה.

אם פעם רכה ופעם מכה אז אפשר לתרץ את זה, אבל כל הזמן, כל הזמן? אפילו "מוגלה" "יתייבס" אחרי רתיחה, זה לא נגמר אחרי הרתיחה שלו, אין כזה דבר, זה היה גאונות של מורי יוסף צוברי.

הוא היה עונה חצוף ולא מתבייש, כך זה נקרא בעולם הישיבות.

פרק י' – דברים על המעמד וחשבון נפש אמיתי

אני אסיים אני רוצה לדבר על המעמד הזה.

פעם עשו מעמד (הילולא) למורי יחיא צאלח עם מנות כמו אירוסין? זה היה אולי לפני שש שנים, אמרו לי תקום לדבר, אמרתי, רבותי, זה טוב שלמדתם לעשות הילולא מהספרדים, אבל ההבדל הוא עצום ביניכם לבן הספרדים, הספרדים עשו הילולא גם במותם, גם בחייהם, אבל אנחנו עושים רק כשמורי מת, ויש לי צוואה, אני מצוה עליכם תעשו לי הילולא עכשיו, לא אחרי שאני אמות, במה דברים אמורים?

חכם בן ציון אבא שאול מכר ארבעת אלפים ספר בבית שלו תוך חודשיים, מי קנה ממנו, מאות אם לא אלף ויותר כל הירקנים ממחנה יהודה, והם לא הבינו כלום במה שכתוב שם,

שאלו אותם למה אתם קונים, אמרו אנחנו לא מבינים כלום, אבל זה אדם חכם, אנחנו נביא את זה לבני ישיבות, ולישיבות, ולבתי כנסת,

באזכרה שעשו למורי חיים כסאר, ספר אחד לא נמכר!

לא הצלחתי למכור ספר אחד, תראו זה ההבדל, באיזה מצב אנחנו, אחד נתנו לו את הספר שלי לקנות אמר עזוב אותי, תורה מתשת כוחו של אדם, תאמינו שהספורים האלה אמיתיים, לא המצאתי אותם,

לכן לא נתרומם, גם אם נתאחד זה כלום.

שום דבר לא יצא מהאיחוד הזה, אם לא נעשה חשבון נפש, אם לא נתרום מכוחנו וממוננו, זה לא כמו בתימן.

אני מניח שעלה לכם הרבה כסף הכנס הזה, אני רוצה לראות מי שם כספים פה, אני הראשון תורם 500, נראה כמה יתרמו 500.

טוב, עם כל זה שדברתי שאנחנו במצב "ניסס"( ננסים), וזה וזה, אין להאשים אותנו, היה עניות, אתם לא יודעים מה זה עניות, אנשים לא היו בטוחים שיהיה להם ארוחת צהרים, והלכו ללמוד, פעם בא אלי מורי שוכר חבשוש, היה יהודי צדיק, הביא לי ספר של ר' שמחה מדוונסק בעל ה"אור שמח",

אלו שלומדים יודעים מי זה, הוא היה גאון עולם, אומר לי: תגיד לי צמח לנו אחד כזה ? ממש היה שבור, למזלו הרב במרכאות אני כבר קראתי מה כתוב שם וראיתי מה כתוב שם, פתחתי לו ואמרתי לו, תסתכל כתוב: בן 18 שנה התחתן וחי אצל הגביר חמיו כל חייו, הכפות והמזלגות שלו היו מזהב, אמרתי לו אלו - אין להם מה לאכול, ואתה רוצה שיצאו כאלה,,

גם עכשיו לא יצמח בלי עזרה בלי הכוח של הציבור, בלי פתיחת לב.

פעם הייתי בלוויה של יהלומנים, אף אחד לא יקח איתו כלום, לא עורכי דין, אנחנו צריכים להקים קרן לפחות של חמישה מליון דולר, הרב רצון יותר צעיר ממני אני כבר זקן אין לי כוח, זה לא בעיה, כמה ספרי תורה שמוציא כל אחד ס"ת ,ירביץ תורה, גם אלו שלא לומדים תורה, לומדים באוניברסיטה, ילמדו מקצועות אדירים, לא "כריט",

ואלו שלומדים בישיבות ילמדו בעומק גדול מאוד, לא ככה, ולא להיות עיננו צרה אחד לשני כל מי שעינו צרה בחבירו, עיניו כהות לעולם הבא,

אני אסביר לכם סברא, למה אני שמח שהזה עולה והשני עולה, זה אינטרס שלי, זה סברא פשוטה, אני הכרתי אחד עליו השלום , היה "משוטט", אף אחד לא מנקה אותו, בן 50, לא נשוי, ואומר לי "הרב קורח, אני כבר הסכמתי לקחת תימניה". אמרתי הוא צודק, למדתי מוסר, אם אני לא כלום, אני צריך להיות חשוב ממך, אם אתה עולה, אתה מרים אותי, אתה משייך אותי לחברה גדולה, מה יתן אם עיני צרה בשני, גדולתך מגדלת אותי.

זה עובדות, אם זה מצחיק, זה איום ונורא שמצבינו ככה.

לא תאמינו שצלצלו אלי לא אחד ולא שניים, הרב, איך לעשות חופה, בלדי, שמאי, או דרדעי ? אמרו שיש הבדל, אמרתי לו תשמע הבלדי עם יין, השמאי עם "עראקי", והדרדעי עם "הריס" וטרקתי לו את הטלפון.

אתם לא מבינים את המצב, איזה עליבות יש פה, איזה טמטום, לא יצאו "מעם לועז" עדין הם ב"הר נקום", זה רע מאוד, זה עגום מאוד, לא באתי לבדר אתכם, אבל באמת נראה שהחיים שלנו נהפכו ללעג, עכשיו רבותי גם "שמאי ובלדי" תשאם הרוח, כתבתי מאמר ארוך ארוך, בספרים שלי עריכת שלחן ס' פט', מי שרוצה יקרא את זה שם.

אין הבדל בין כל התפילות של כל עם ישראל, לא רק שאמי בלדי, אלא גם ספרדים אשכנזים, אין הבדל, ואלו דברים ברורים, כולנו שמונה עשרה, אף אחד לא עשרים, ולא שלושים, ולא שתים עשרה, כולם אותו דבר, כולנו אותם זמירות, שום קהילה, שום עדה, לא לוקחת זמירות אחרות, כולנו אותו דבר כולנו אותו סדר יום, אז על מה?

זה "הדעתיד" שלו פה, וזה "הדעתיד" שלו כאן.

חלק יא' - מחלוקת בלדי שאמי ורמב"ם

בבסיס הרחב ביותר כולנו אותו דבר, מה זה בלדי, אני בלדי 40 שנה, מה זה בלדי, כלומר מקומי, תראו לי בסידור הבלדי קטע מחכמי תימן? אפילו "המהולל" שזה המאפיין, זה ר' יהודה הלוי, זה מהרי"ץ כותב בעץ החיים בהתחלה, אין שום דבר בבלדי משהו תימני, הכל ספרדי, רק מי שעיוור, מי ששקרן, יכול להגיד אחרת, אין.

עכשיו משהו עצום, עושים עוול לרמב"ם. ומנהגי תימן הקדומים. הרמב"ם מרוקאי, הוא בעצמו מתגונן ורוצה לצאת מיהדות תימן, "אני משה בן מימון הספרדי", לא פעם ולא פעמים, מרגיש שהוא ספרדי.

ואנחנו מכניסים אותו מורי של התימנים, האם הוא בלדי, או שמאי, או דרדעי, הוא מכריז ברשות הרבים, אני משה בן מימון הספרדי.

אז אלו שהולכים כמו הרמב"ם, הולכים כמו המרוקאים, ואלו שהולכים כמו מרן כמו הסורים או עדה אחרת..

על מה המאבק, אנחנו עשינו משהו? חברנו ספרים ברמב"ם, בסדר גודל של ר' חיים מבריסק, של האור שמח, של הרב המגיד ? אין!

אל תספרו לי שקר שנאבדו, איך זה שנמצאים באוניברסיטת בר אילן 70 חיבורים על הלכות שחיטה, לא ישאר אפילו אחד על הרמב"ם? לצערינו היינו עניים, אלו עובדות!

מי שמכחיש את זה, הוא לא אמיתי, או אומרים, שהרמב"ם לקח מהתימנים, מה הוא לקח? הרי כולם אותו דבר? מה כבר לקח? חוץ מזה הרמב"ם הוא לא פרקמטיא, שגונב בחוץ, הוא כותב בהקדמה שחיבור זה מהגאונים, ראשונים, בבלי תוספתא ספרי, למה לא כותב מצאתי מהתימנים? איזה דיבורים אלו, זה מכעיס אותי, בגלל זה לא רציתי לבוא לפה, אני מפחד שאני אהיה חולה כשאני עוזב אותכם.

חלק יב' – מה במצב היום יש לעשות , וסיום.

לא רציתי לבוא רק מהסיבה הזאת, אבל כואב לי, כואב לי על העדה, כואב לי על הציבור, כמה אני אפעל, אני כבר זקן, לכן בבקשה אל הצעירים, אני כבר "ואם בגבורות 80 שנה עוד מעט", (בלי עין הרע, אני מאמין בהחיאה, אל תפחדו).

לכן רבותי צריך לדעת אנחנו לא בתימן, התקופה השתנתה, סדרי היום שונים לגמרי, אנחנו סך הכל אחוז וחצי מכלל האוכלוסיה של יהדות כל העולם, ובא"י 2 אחוזים וחצי.

קצת, לא להיות זחוח סתם.

ונצא ברחוב ונראה מה מעמדינו, נראה מה המצב, השני אחוז, והאחוז וחצי יכול להיות עוצמה, בתנאי שנעזוב את כל מה שהיה בתימן, נזרום עם כל גדולי עולם, ונעצב את התרומה שלנו.

אני חושב שהרב רצון תרם, הרב יוסף קאפח תרם, הרב צוברי תרם, גם אני עם כל הענווה, כתבתי עשרה ספרים ויוצאים עוד ארבעה, זה מה שאנחנו עושים.

השאלה, זה תלוי בדור שלכם.

יגידו, זה מדבר על עצמו..

תשמעו מה למדתי, ובזה אני מסיים, היה הילולא להרב סנוואני זצ"ל לפני 15 שנה, והיו ממש מיטב שמנה של היהדות שם, והיה שם ר' יוסף צוברי זצ"ל, המנחה אומר יעמוד הגאון הגדול הרב יוסף צוברי, הוא קם, אמר: רבותי תעזבו אותנו אנחנו לא גאונים, אין לנו גאונים.חטפתי מידו את הרמקול, הוא ראה אותי כמו משוגע, צעקתי, "אל תאמינו לו", הוא לא הבין מה אני עושה... "בתימן אם היית אומר "אני גאון", יגידו זה שקר, טמא, ומטמא, עם הארץ זה, אם תגיד "אני כלום" הרי ענוותך... אתה מורי...

פה תזהרו, אם תגיד "אני גאון" יאמינו לך, אם תגיד "אני כלום", גם יאמינו לך, לכן יעמוד הגאון הגדול הרב יוסף צוברי !! ... זה ההבדל בין המנטליות.

לכן אין לי ברירה גם אני "ביכ'רטו" לי "מרן" "הגאון", לא איכפת לי, משחק את המשחק הזה.טוב, רבותי, לא באתי להציג, לפעמים דרך הלעג התוצאה יותר טובה, ואני לא המצאתי את זה, זה מצב לעגני, אם לא נתעשת, אם לא כל אחד יתרום מאונו- מהונו, אם לא נפרגן אחד לשני, שום דבר לא ישאר מאיתנו, בזכות הצדיקים של הערב, תעמוד לנו לעולם אמן.

נכתב ע"י הצב"י נועם בן אמו"ר יהודה עוזירי לאוקמא שכינתא מעפרא במב"א