פגעי תהליך בחירת מועמד לתפקיד ציבורי לעומת החלופות האחראיות שמציע המשפט העברי

שאל איש משלומי בני ישראל את השאלה הבאה. כבוד הרב, אני נבוך מאוד בדבר המינוי של אדרי למפכ"ל. מצד אחד, לכאורה טובת המדינה היא שנבחר את הטוב ביותר ולא נבחר מישהו שאולי חלילה לא מתאים לתפקיד. מצד שני, נראה לי שדרך ההתנהלות היא נוראית מאוד מאוד, פשוט מעין משפט שדה שנעשה למועמד כל פעם באים עם אינפורמציות שונות מלווה בתקשורת והוא אומר שהוא שמע לאחרונה אחד מהפרשנים אומר שתהיה החלטה אשר תהיה, היה מן הראוי שהוא עצמו כבר לא יגיש את המועמדות כי הוא כבר כמו ברווז מרוט נוצות. האם באמת אפשר למרוט נוצותיו של אותו אדם ואחר כך לומר לו אל תגיש מועמדות?

מה יש למשפט העיברי ללמד את החברה ביחס להליך מינוי המפכ"ל?

צורת ההתנהלות של מינוי המפכ"ל היא לגמרי לא לפי אורחות התורה.

ראשית עלינו לזכור, הוועדה הזו היא וועדה מייעצת והרכבה הוא ארבעה. הוא איננו הרכב של בית משפט. בית משפט ההרכב שלו צריך להיות תמיד אי זוגי, כדי שאם תהיה מחלוקת תהיה יכולת הכרעה, על פי הככל הידוע "אחרי רבים להטות". אבל כיוון שמראשית הדרך ראו בה כוועדה ממליצה מייעצת, לקחו ארבעה חכמים על מנת שיקבלו את המידע וישקלו וימליצו.

דבר נוסף, אי אפשר לבוא לאדם אשר מינה יועץ, ולימים לומר לו, תשמע, היועץ אמר לך כך, אתה חייב לקבל את דברי היועץ. יועץ זה יועץ. אם אני רוצה, אני אקבל את העצה שלו. אני לא רוצה, אני לא אקבל את העצה שלו.

ברור שכאן, כיוון שמדובר בטובת המדינה ולא עצות פרטיות אז מניחים שיקבלו עצה של חכמים, כי סוף סוף הדברים נבדקים על ידי אנשים חכמים. אבל הני מילי כשהדברים מתנהלים כדת וכהלכה, הכיצד? אם באים ואומרים, כל המועמדים אשר שמותיהם יגיעו לפנינו לדיון, יש לכם מועד עד תאריך זה וזה, להמציא לנו את האינפורמציות ביחס למועמדים. העדויות האינפורמציות והקובלנות, חייבים להיות בפני המועמדים. כדי שאם יש להם מה להשיב, יוכלו להשיב, ואנו נשמע ונראה אם יש בדברים ממש ונאפשר הליך הגנה שאדם מגן על עצמו מפני אותן קובלנות, זה הליך תקין. ואז, בתום המועד הקצוב, תאמר הוועדה את דבריה. לא יעלה על הדעת שכל פעם מחדש עוד אינפורמציה ועוד אינפורמציה ואין לדברים סוף.

עלינו לזכור, גם בנוגע לדוח של מבקר המדינה ואין לומר כל מיני תלונות שמתלונן פלוני בעל אינטרס בפני ועדה מייעצת, שתלונות אלו לא נבדקו על ידי גורם משפטי מול המולן. לא נתנו למולן לבדוק בהליך שיפוטי את דברי המבקר כנגדו. כי זה דברי מבקר, אבל הוא לא עמד בהליך שיפוטי כדי לברר את העניין של הביקורת. דרך התורה היא לגמרי לא כזו.

ראו כיצד חשבו כולם שהדרישה הזו שאדרי יעשה פוליגרף תעסוקתי שהוא לא היה חייב בו, בזה הוא גומר. והוא הסכים, והצליח, אז בזה חשבו שהוא גמר. והנה לא, יותר מהבדיקת פוליגרף יש עוד עניין ועוד עניין ועוד עניין. ללא כל קשר עם המועמדות למפכלו"ת השיטה הזו זה הרס של בנאדם. הורסים בנאדם, פשוט הורגים אותו. זו פגיעה בזכויות הפרט, בצנעת הפרט.

פוגעים במוטיבציה של בני אדם טובים להגיש מועמדות

בדרך הקלוקלת הזו אנו נגרום לכך שגם פוגעים ברצון ובמוטיבציה של בני אדם טובים להגיש מועמדות בעתיד לתפקידים שונים והחברה יוצאת מופסדת. כי בעידן התקשורתי, לא יוכל אדם כמעט למצוא מנוס או מפלט מכל מיני תלונות, מהם תלונות סרק מהם תלונות אולי אינם סרק, אבל אין בהם ממש כדי לפסול אותו מלכהן בתפקיד. ואם לא ימצא חן אותו מועמד בעיני בני אדם מסויימים, לא ירדו ממנו ויתחילו עוד ועוד להשמיץ אותו ולהכפיש אותו ברבים. בעתיד בני אדם טובים וראויים יאמרו מה לי ולצרה הזו, עם כל הכבוד שאני מעוניין להתקדם ומעוניין לתרום את חלקי למען המדינה. אבל אם זו חברה שאוכלת את יושביה, אז עם כל הכבוד טוב לי להיות בביתי, ללכת לעסקי הפרטיים, אני ארוויח טוב, יש לי קידום, יש לי רזומה טוב וכו' והחברה יוצאת מופסדת.

הרמב"ם אומר בתשובה, כשרוצים להדיח חזן או בעל מעמד שררה ומררנים עליו, כל עוד הדברים לא מוצקים אלא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אין לדברים ממש. על אחת כמה וכמה, אם יש עניין ואינטרס לבנאדם מסויים כנגד המולן והוא זה אשר יוצר את הרינונים, זה אמר הרמב"ם בזמנו. הדברים האלו מקבלים משנה תוקף בעידן התקשורתי שלנו. וודאי שאי אפשר לקבל תלונות כאלה שיש רקע ואינטרסים מאחרי המלינים.

"אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו"

עלינו להבדיל בין דבר מהותי ובין דבר פחות מהותי. מה שנקרא בשפה המקצועית כשל בשיקול דעת. כשלים קטנים לא צריכים להגיע לרמה של לחסום את הליך המינוי. ואולי אפילו הפוך.

אמרו חכמים בגמרא יומא כב ע"ב: "אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול? מפני שלא היה בו שום דופי. דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח [=תתגאה] דעתו עליו, אומרין לו: חזור לאחוריך".

שאול המלך לא היה לו קופת שרצים מאחריו, לא היה כנגדו משהו, הוא התחיל את תפקידו כעניו, אחר כך היה קשה מאוד. הוא עמד על תפקידו, ועל כיסאו בצורה מאוד מאוד קשה. אם היה לו קופת שרצים מאחריו, ממילא היה ממתן את עצמו. למה? הזכירו לו את קופת השרצים. שמואל הנביא היה עניו, מדוע? הוא היה לוי, ויש לו קופת שרצים אחריו. אם היה מרים את הראש אומרים לו מי אתה, תזכור את קורח מה עשה. אין זה אומר שמדובר באדם עבריין חס ושלום וזה יהיה קופת שרצים. אבל בהחלט זה אומר, אם אדם קילקל ולקח אחריות ותיקן תיקון של ממש, תן לאדם כזה את האפשרות לקחת אחריות גם בעתיד.

התקשורת מורטים לנושאי תפקידים ציבוריים את הנוצות

ברגע שנותנים את השלטון לאמצעי התקשורת. התקשורת לא רק מדווחת, היא שופטת היא מכריעה. הפרשן התקשורתי כבר מודיע לציבור, גם אם נניח שהוועדה תקבל את דבריו של שר אם יופיע בפניה, גם אם משהו אם יקרה ככה וככה, הוא צריך לבטל את מועמדותו כי איך כבר יגיש את מועמדותו כשהוא ברווז מרוט נוצות. מי מרט את נוצותיו? מי אם לא אותו קמפיין תקשורתי דורסני?

דבר שני, רבותי, וראו גם לאן הגענו. מה מתברר? עכשיו כבר אומרים שהשופט גולדברג היה לו דעה קדומה על מר אדרי, ולכן הוא נלחם חזק מאוד. אמת או לא אמת? ז"א עכשיו אנחנו נמצאים במצב שכבר השופט יו"ר הוועדה נמצא במצב שהוא צריך להגן על עצמו, אם באמת לא היה לו עניין, אם לא היה לו דעה קדומה. אז כבר, אף אדם לא יוכל למלא שום תפקיד בנסיבות כאלה.

תלמדו מתורת ישראל - לא בושה לעצור הליך ולהוסיף דיינים

דבר נוסף, חשוב חשוב למדי, לאוזניו של השופט גולדברג. אחרי בקשת המחילה, מלבד שההרכב שלכם הוא ארבעה דבר שמוכיח שאתם לא מוסד שיפוטי, לא ועדה שיפוטית אלא ממליצה. אבל הייתם שניים מול שניים, למה אתה משתמש באיזה שהוא כלל שצריך בדיקה - שהיו"ר יש לו שני קולות. למה אתה משתמש בזה? הרי האחריות גדולה מאוד.

יש בהלכה יהודית דבר נפלא מאוד - "יוסיפו הדיינים". ברגע שיש בימ"ש והגיעו להכרעה ואין רוב, מוסיפים דיינים ודנים מחדש, אולי שמא יהיה שכנוע ומחליטים אחרי רוב קולות.

קצת ענווה. קצת אחריות. לא נכון לומר, הקול שלי הוא בן שני קולות. זה כלל שטעון בדיקה. אבל כאן, אתה רואה שהמדינה שסועה צריכים להחליט אוטוטו כבר נגמר התפקיד של המפכ"ל הקודם, צריך למנות ממלא מקום. למה לזעזע מדינה? גם זה שיקול. עד שאתם לוקחים בחשבון שלא יגיע מפכ"ל בלתי ראוי, אבל גם הזעזועים החברתיים האלה צריכים לקחת אותם בחשבון. תגיד, רבותי, בואו נזמין עוד, אני מבקש מהממשלה להוסיף עוד מישהו או כמה, שנוכל לדון בכובד ראש. אבל לא לגרום למצב כזה, תוהו ובוהו ומבוכה גדולה מאוד.

העולה מכל זה, יש למדינת ישראל ולחברה הישראלית המתקדמת הרבה מה ללמוד ממשפט התורה ומהערכים שלה. משפט התורה מאוד מאוד אחראי כלפי האינטרס הלאומי, ואיזון בין הערכים הלאומיים השונים, מצד אחד לדאוג שיהיה מפכ"ל מוצלח, ומצד שני שאסור בשום פנים ואופן להרוס כל ערך בדרך, להרוס את כבוד האדם וצנעת הפרט ולעשות שסעים בחברה אלא ללכת בדרך הישר לעשות הליך מינוי תקין.

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
68.00₪
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
65.00₪