כיצד על זוכה פרס ישראל, ירא שמים, לנהוג כשכופים עליו תרבות של חיבוקים נישוקים או הושטת יד ובמיוחד לנשים?

כיצד על אדם דתי לנהוג במעמדות כאלה של כמו פרס ישראל, והנה יש מצד אחד גברים ונשים שצורת הקשר ביניהם זה דרך חיבוקים ונישוקים, או לפחות הושטת יד בין המינים, בין זכר, בין נקבה. ואז אדם דתי נבוך. אוי לו מיצרו אוי לו מיוצרו.

ובאמת קשה להשיב על שאלה זו. מדוע? יש מה שנקרא גדר של כבוד הבריאות. שאם אישה הושיטה יד ואם לא תושיט לה יד, אם מדובר בנסיבות כאלה שבאמת, באמת עלול להיות גדר של פגיעה קשה אז מושיטים יד בקושי, משום כב' הבריות. אבל כיוון שאין אנו מדברים על דבר מקרי, אקראי, בודד, רחוק מעין המצלמות אלא אנחנו מדברים על דברים ציבוריים, ממלכתיים, פומביים, מסוקרים ואז יש מה שנקרא כפייה נגד הדת שאדם נאלץ או יאלץ אחת מהשתיים או לא להיות שותף לחגיגה הזו, או להיות שותף ולהיכנע וכיוון שכל העולם רואה את הדבר הזה, כאילו נקבעת כבר הלכה שכך צריך להיות. ולכן, דומה שצריכים להציף את העניין הזה לויכוח ציבורי, כיוון שהם לא יודעים הללו אשר באים בשם התרבות המודרנית , הם לא יודעים את המשמעות הנפלאה והמופלאה של שמירת גדרי הצניעות. הם חושבים ששמירת גדרי הצניעות בין המינים היא פגיעה בכבוד האישה, ואינם יודעים שזה בדיוק הפוך. זה שלא מושיטים יד, זה שלא מתחבקים, זה שלא מתנשקים, לא רוצים לפגוע בפרטיותה, בצניעותה שחס וחלילה לא לגזול איזה שהיא כביכול הנאה ממנה. אלא כבודה נשמר, פרטיותה נשמרת וכו'. אבל זה דבר שהציבור הרחב לא יודע. אבל יתרה מזו, ללא כל קשר עם הצניעות, מדוע בזמן שפלוני נפגש עם פלוני צריך להתחבק ולהתנשק בגלל גדר השלום. אני מבין אם מדובר בין קרובי משפחה מקרבה גדולה, או ידידות עמוקה רבת שנים ואחר פרידה של הרבה שנים אז אם באופן ספונטני מתחבקים ומתנשקים, זה לא גדר של נורמה אלא זה ביטוי של יחידים. אבל כאן לצערנו הרב אנחנו רואים שזה הופך להיות נורמה, כשמגיעים במעמדות כאלה מתחבקים, ואפילו גברים בינם לבין עצמם. כל שכן בינם לבין אנשים. מתחבקים, מתנשקים, נעזוב רגע את ההיבט הדתי. האם זה לא כפייה על פרטיותו של האדם? למה אדם צריך למסור את עצמו לחיבוקים ולנישוקים הללו? וכי אדם יודע מה מצב בריאותו של א'? מה מצב בריאותו של ב'? הרי בני אדם אסור לכפות עליהם מצבים מביכים, ואלו מצבים מביכים. ולכן בשיח הציבורי צריך להראות שהחברה המודרנית מתגלגלת, היא לא חושבת. היא איננה מעמידה דברים ואומרת, רק רגע, מי אמר שצריך להיות כך? מה השורשים לדפוס המנהג הזה והאם זה מחייב דפוס מנהג כזה? ללא כל קשר עם עניין של דת אלא עם פרטיותו של האדם. עם כל אדם ואדם לפי הנהגתו. ראו גם ראו רבותי, איזה תעודת כבוד יש לעם היהודי בסוף מסכת ברכות אנחנו קוראים במשנה שתקנו שכשאדם פוגש את חברו מברך אותו בשם השם, שלום. שלום זה אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא. ונתנו... אצל בועז שכך היו מברכים בשם השם. כל שכן במילה שלום שהיא פחות שם השם משם השם. אז יפה תראו איזה משמעות ערכית נתנו אבותנו ז"ל למפגש בין הבריאות. שלום, שם השם, שלמות, משמעות ערכית טכנית אבל לא חיבוקים, לא נישוקים, לא הושתת ידיים שלפעמים אתה מחזיק את היד בעוצמה גדולה. או כפי שעיני רואות בין גברים לגברים, אז כשהם מתחבקים נותנים חבטות כאלה על הגב. יכול להיות שכבר התפרק משהו ממנו. מה זה? מה התרבות הזו? מי בדק אותה? מי אישר אותה? אנחנו מדברים בטקסים ממלכתיים שכל דבר ודבר מדקדקים על קוצו של יוד. למה הדבר הזה לא נבדק? צריך להציף את זה. זה היתה בעיה עם הרב עובדיה יוסף כשקיבל פרס ישראל. זו היתה בעיה עם הרב אמורי שקיבל פרס ישראל. למה צריך להביך? למה צריך לכפות? למה לא לחשוב? למה לא להקים ועדה חושבת ותאמר האם באמת דבר כזה מצולם, מסוקר, פומבי צריך להיות כך? אדרבה ואדרבה איזה דבר מכובד ואצילי אם באמת יעבור זוכה הפרס בפני האישים או נשים שנמצאות שם, ראש ממשלה, נשיאת בית משפט ויעשה כך קידה, יד על לב שמאל וקד קידה, וכך יגיבו לו. יד על לב וקידה. איזה דבר אצילי, איזה דבר נקי הוא זה. ועוד יותר אם אומרים שלום או מברכים בשלום ברכה טכנית. לכן התשובה לשאלה הזו כפי שאמרתי היא לא פשוטה, בין אדם פרטי נראה בדיוק מה נשיב לו. אבל מצבים פומביים כאלה שאנחנו יודעים מראש שהתנהלו בצורה כזו, יגרמו לכך שאותם בני אדם יהודים יקרים יגידו רגע, נעזוב, נוותר על פרס ישראל, נוותר על כל הדברים האלה ולא נגיע למבוכה. או אם הוא יקח את פרס ישראל יגידו נכנעת לתכתיבים. למה שהנושא הזה לא יצוף? כי זה כאמור לא דבר מקרי, אלא זה דבר מכוון מתוכנן. אז צריך להציף את זה ואנחנו סומכים ובטוחים שכיוון שהחברה המודרנית מתיימרת להיות נאורה, חופשית שומעת דעות, מבררת אני מקווה שהדברים שלנו היום אכן באמת יתגלגלו אל הוועדות ואל המארגנים ויחשבו לשנים הבאות על מפגש שהוא אצילי ונקי כמו שהצענו, ברוח של קידה, יד על הלב עם קידה שזה אצילי, נקי ומכובד מאוד, מאוד, ולא בדרך כזו של חיבוקים ונישוקים מביכים מאוד, מאוד ופוגעים בפרטיות ופוגעים בצניעות וכל כיוצ"ב.
 

תאריך: 
20/04/18 ד' אייר התשע"ח
x

Audio Playlist