המנוח ר׳ אבנר ערוסי ע"ה נולד בכ"ה כסלו תש"ח בתימן למשפחת רבנים ועסקנים ידועה בצנעא , אחר שעלה לארץ ועם נישואיו בשנת תשל"ח קבע את מגוריו בבני ברק , לפרסתו עסק בחינוך ילדי ישראל עשרות שנים כשהוא עושה את מלאכתו עראי ותלמודו עיקר, את תלמודו קבע בבית המדרש של הגאון הגדול ר׳ פנחס קורח שליט"א תוך שהוא עוסק בבנין הקהילה וביסוסה , כשבמשך עשרות שנים נשא את עול ניהול הקהילה על כתפיו , מתוך מסירות נפש והכל לשם שמים .
לפני כעשרים שנה יצא לפנסיה מוקדמת , ומאז הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה בשיעורי תורה ובחברותות , וקבע את תלמודו בבית המדרש חמדת צבי אצל הג"ר יקותיאל דרורי שליט"א .
ביתו ברחוב בן פתחיה היה בית ועד לחסדים, כשגמחים שונים לנזקקים התנהלו בביתו, ומעל כולם גמ"ח הלוואות למשפחות במצוקה כלכלית שניהל במשך עשרות שנים ביושר ואמונה.
סבל יסורים רבים במשך עשרות שנים, ולמרות ייסוריו עמל בתורה וייגע בה תוך שהוא מסתיר את ייסוריו ותדיר צהלתו בפניו.
בל' תשרי ר"ח מרחשון, התדרדר מצבו ותוך שעות אחדות השיב את נשמתו ליוצרה.
זכה שבהלוייתו ליווהו ברוב עם והספידוהו הרבנים הגאונים, אחיו רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרה"ר הרב רצון ערוסי, הרב צפניה ערוסי מו"צ במודיעין ומח"ס טהרת משה, הרב שלמה צדוק רב שיכון ד׳ ב"ב, הרב פנחס קורח רב קהילת שערי הלכה, הרב יקותיאל דרורי ראש הכולל והרב הדיין מימון נהרי. לשמיעת ההספדים -
המספידים עמדו בדבריהם על התכונות שאנו צריכים ללמוד מדמותו המיוחדת. על גודל מסירותו לתורה ועוצם אמונתו בבורא עולם ועל כך שהשקיע את כל חייו לגדל את בניו ובנותיו לתורה ומצוות ובהשקעה זו זכה שבניו וחתניו תלמידי חכמים מובהקים העוסקים בתורה ובהפצתה ובנכדים הממשיכים את דרכו.
אחיו הרה"ג רצון ערוסי שליט"א, רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרה"ר עמד בדבריו שזוהי גזירה אלוהית שרצה את הצדיק הזה לפניו, וכמו שהמנוח קיבל את היסורים באהבה, אנו צריכים לקבל זאת באהבה ובחיבה, ואנו מצווים לקיים את מצוות ואהבת את ה' אלוהיך באופן שאפילו נוטל את מחמד נפשך, ולהצדיק את הדין.
הרב צפניה ערוסי שליט"א מו"צ בעיר מודיעין ומח"ס טהרת מש"ה שדיבר על איש החסד שהיה המנוח, ושכיבד כל אחד ואחד, ועל מסירותו רבת השנים למען הציבור בקהילת שערי הלכה בבני ברק, ופעל כשתמיד שמחה של אמונה הייתה נסוכה על פניו. נאה לו הפס' ונח מצא חן בעיני ה', כי היה נח לשמים ונח לבריות, נח בעולם הזה ונח לעולם הבא, ועל אלה ראוי לבכות, כתפוח בעצי היער כן דודי בן הבנים, כתפוח הוא האתרוג שיש בו ריח וגם טעם, שיש בו תורה ויש בו מעשים טובים, כך המנוח אחז גם בתורה וגם בגמילות החסדים.
לאחר מכן הספידו הרב שלמה צדוק רב שיכון ד בבני ברק שדיבר על מידת הענווה המיוחדת שהייתה במנוח ר' אבנר, שיום יום סדיר, שהיה מגיע ראשון ויוצא אחרון , ושזוהי אבידה כבידה של יהודי ששמר תרי"ג מצוות ללא כל פשרות .
הרב דרורי ראש כולל חמדת צבי מכון בן זכאי שהמנוח היה אחד האברכים החשובים שם במשך עשרות השנים לאחר שיצא לפנסיה , והזכיר שתמיד קיבל הכל באהבה ללא כעס על אנשים וללא כעס עליו , ושתמיד אמר שלא חסר לא שום דבר ורק להוסיף בתורה ושעבר על הש"ס כמה פעמים בכולל , והכל היה בצער אבל בחיוך ובשמחה על הזכות ללמוד , ובאהבת תורה וחכמיה לכל אחד ואחד .
הרה"ג פנחס קורח שליט"א רב הקהילה שעמד בדבריו על עשרות שנים של לימוד מתמיד והתעלות מעל כל בני גילו , ביראת שמים , בהקמת משפחה מפוארת שמושתת על תמימות וישרות , ושהייתה יראת שמים שלו קודמת לחוכמתו , ולכן חכמתו התקיימה , ושבית המדרש היה ביתו השני , וגם בתקופת עבודתו כשכיר, תמיד חיכה מתי יוכל ללמוד והיה לו קביעות חברותא בערבים ומייד כשיצא לפנסיה מייד חזר לכולל וללימוד , ושהמנוח בא עם מטען גדול לפני בורא עולם , תלמיד חכם שעשה מה שיכל בחייו , על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים .
הרב הדיין מימון נהרי שליט"א שהכירו עשרות שנים הספידו ברגש על אמונתו בכל עת, ועל כבוד כל תלמיד חכמים שהיה לו, זכה למשפחה ברוכת ילדים, ברוכה ביראה וביטחון בכל דבר ודבר בפשטות בכל, שנזכה לילך בדרכו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
נושאים מרכזיים:
- קבלת הדין ושבח לאל: בתחילת הדברים מודגשת קבלת הדין האלוקי באהבה, כפי שנהג הנפטר עצמו בעת ייסוריו. הדובר מציין: "צריכים לקבל את הגזירה האלוהית הזוהבה חיבה כמו שם המנוח אחי היקר קיבל את הייסורים באופה המצווה". עוד נאמר: "ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך אפילו נוטל את מחמד נפשך ואהבת לכן אנחנו נאמר צידוק הדין בהבא ובחיבה הצור תמים פועלו ככל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא". דברים אלה מבטאים את האמונה העמוקה ואת ההשלמה עם רצון הבורא.
- איסור הספד בראש חודש: הדובר הראשון מציין את המגבלה ההלכתית שלא להספיד בראש חודש, ולכן הוא נמנע מלשאת הספד רגיל: "אין אני יכול להספיד מסיבה פשוטה זה ראש חודש והספ צריך להיות באופן אחר". למרות זאת, הוא מרגיש חובה לכבד את הנפטר בתור תלמיד חכם.
- תיאור מידותיו הטובות של הנפטר: דברי ההספד מתמקדים בשבחים ובהערכה עצומה למידותיו הנעלות של רבי אבנר. הוא מתואר כ"איש חסד" ש"כולם שמלווים אותך יודעים טוב טוב שאתה היית איש חסד" ו"בעל גמילות חסד גדולה". הדוברים מדגישים את דאגתו וכבודו לכל אדם: "ואם כל איסוריך ידעת לכבד כל אחד ואחד". כמו כן, מצוינת מסירותו לקהילת הרב פנחס קורח: "ודאי קהילת קהילת הרב פנחס קורח מוכירה לך טובה במשך שנים שהיית אסור לרב פנחזקורח במשך שנים".
- דמות של "נוח" בדורו: הנפטר מושווה לדמותו של נח, שהיה צדיק תמים בדורותיו. הדובר מסביר: "נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו נח נוח פעמיים נוח להשם ונוח נוח לשמיים ונוח לבריות... אתה היית שלם במעשיך גם נוח לשמיים וגם נוח לבריות". בכך מדגישים את שלמותו הן במצוות שבין אדם למקום והן במצוות שבין אדם לחברו.
- אהבת תורה ומסירות ללימוד: רבי אבנר מתואר כתלמיד חכם שאהב תורה והקדיש לה זמן רב. אחד הדוברים אומר: "הוא גדל בתורה כל השנים לפני זה מוי גם אחרי זה הוא הרגיש שעלייה עלייה גדולה בתורה ובמצוות ומעשים טובים". עוד נאמר: "תור יד תור אבנר היום אני חוזר בפה מלא א לומר חכם גדול הוא עלה והתעלה מעל כל בני גילו". מסירותו לבית המדרש מתוארת כבית השני שלו: "רק יצא על פנסיה ישר בית המדרש לא בית המדרש רצה לגלות לכם סוד גלוי שהבית השני שלו היה פה גם במשך שעות היום היה פה לבד מתבודד או שהיה לו חברותה בדל לחיים טובים ישב ללמוד כל הזמן כל כל הזמן".
- עמודים עליהם עמד העולם: בהתייחס למשנה באבות, מציינים הדוברים כי רבי אבנר קיים את שלושת העמודים עליהם העולם עומד: תורה, עבודה (תפילה) וגמילות חסדים. על גמילות חסדים נאמר: "אני חושב שזה אחד העמודים הגדולים ביותר של יקירנו יכירנו רבי ארי הרב אר הרב אבנר עסק בגמירת חסדים הכל לא מדבר בגמירות חסדים הסטנדרטית להטיב לבריאות לחייך לבריות עשה היה לו פעם תחת ידו גמח כלים... אחר כך, מעל הכל הגמח של הלבעות כספים... הוא היה נאמן עד הזמן האחרון". על תפילתו נאמר: "מי שזוכר את הצלות שלו בפרט בשנים האחרונות מתוך בכי מתוך התרגשות מתוך השתבחות לבורא עולם הלוואי שהיינו זוכים כך להגיע לכזאת השתבחות לכזאת תפילה".
- ענווה ופשטות: למרות מעלותיו הרבות, רבי אבנר מתואר כאדם עניו ופשוט: "הדור הזה שהולך הדור הזה שהולך לנו מהידיים אנחנו צריכים לאחוז במעשים שלו ללמוד מהם זכה ולקי משפחה ברוחת ילדים... כל שיחה שלו ששמעתי גם תמיד תמיד הוא היה מחדיר אמונה, ביטחון בשם, בכל דבר ודבר. זכה וחנך את הילדים שלו בבית פשוט. בית פשוט הכל הכל בזכותו".
- השפעה על הדור וקריאה ללמוד ממעשיו: הדוברים קוראים לקהל ללמוד מדרכיו של רבי אבנר וליישם את מעשיו הטובים בחייהם: "אבל בואו נלמד במעשיהם בואו נלמד מה המשפחה הכבודה הזאת האחים למעלה בקודש והלאה הלאה זרע הקודש ברך השם שהם ימשיכו הלאה בדרך הזאת של המעשים האלה הקדושים שרבי יבנר שעשה המון גב למעלה".
- מסירות לבית המדרש: אחד הדוברים מציין את מסירותו הרבה של הנפטר לבית המדרש ואף מבקש מחילה בשם הציבור אם לא תמיד העריכו אותו כראוי: "ומי שניהל את הכל בלי תפקידים רשמיים בלי משכורת מי שנהל את הכל זה אבנר אם זה בצד הכספי אם זה בהרבה דברים מטבע הדברים שיש פעמים אי הבנות ואני רוצה לבקש בשמי ושם כל הציבור כאן בפני קהל ועדה מחילה ומחילה ומחילה שמה לא נהגנו כמו שצריך אולי לא התייחזנו כמו שצריך לא הכירו אותך בתו תלמיד חכם לא יודעים שאתה תלמד חכם אני כן הכרתי ואני יודע שאתה תלמיד חכם לא העריכו כל כך אבל אנחנו צריכים לבקש מחילה או סליחה שמה לא נהגנו כלפיך כמו שצריך".
- זכרון לטווח ארוך והערכה גוברת: אחד הדוברים, שמכיר את הנפטר למעלה מ-50 שנה, מתאר את עלייתו הרוחנית והתורנית לאורך השנים ומביע הערכה עצומה לגדלותו: "זה לא אותו אבנר שהיה כשהכרנו אותו בצעיירותו אם הכרנו אותו בצירותו תור יד תור אבנר היום אני חוזר בפה מלא א לומר חכם גדול הוא עלה והתעלה מעל כל בני גילו מי שמקיד את כל בני גילו השאיר אותם מאחור הרבה הרבה מעלות השיג אותם השיג אותם ביראת שמיים השיג אותם ב כמה משפחה מפוארת דבר שלא מצוי גם אצל נתורה לא תמיד מצוי אבל הייתה יראת שמיים שלו קודמת לחוכמתו בכל שיראת שמיים שלו קודם לחוכמתו חוכמתו מתקיימת ואכן הוא זכה להקים בית פואר יחד עם רעיתות ברל חיים טובים בית של אמונה בית של תמימות בית של ישרות". הוא אף מעיד על מסירות נפשו לטובת הכלל.
לסיכום:
קטע האודיו מהווה דברי הספד וזיכרון מרגשים לאדם דגול, רבי אבנר, שהיה אהוב ומוערך על ידי סביבתו. הדוברים מדגישים את אמונתו העמוקה, מידותיו הטובות, מסירותו לתורה ולגמילות חסדים, ענוותו ופשטותו. הם קוראים לציבור ללמוד מדרכיו ולהמשיך את מורשתו. למרות המגבלה ההלכתית של ראש חודש, דברי הזיכרון מצליחים להעביר את גודל האובדן ואת ההערכה העצומה לנפטר.