שימו לב! תמלול לא ערוך
שאל השואל שפלוני החזיק באופן מפתיע את פלמוני וטלטלו טלטלה חזקה וצעק ליד אוזנו צעקה גדולה מאוד, ואותו פלומני נבעת וגם טוען שהוא נתחרש ותבע פלמוני את פלוני בבית הדין על נזיקין על חבלה ובין היתר על חרשות. ובית הדין והוא הציג תעודה רפואית מרופא שבדק אותו, שאכן נפגעה השמיעה שלו. הב"כ של פלוני התנגד לקבל את החוו"ד הרפואית ולכן הוא הציע שבית הדין ימנה חוו"ד רופא מטעמו, ויבדוק. והנה, למרות שכאילו היתה הסכמה בין ב"כ של פלוני הנתבע ובין ב"כ של פלמוני התובע למנות רופא מטעם בית הדין. בית הדין לא פסק כן, אלא פסק להעמיד את התובע פלמוני במעקב במשך שנה ולהביא ראיות אם הוא נתחרש או לא נתחרש על פי בני האדם אשר שמעו או ראו אותו כיצד הוא מתנהל, ולכן השואל שואל ואומר, מוזר לו, מוזרה לו הפסיקה הזו איזה מן מעקב איך אפשר לעקוב וזה זמן כל כך רב, שנה שלמה לדבריו של השואל בבית המשפט, היו ממנים רופא מטעם בית המשפט. הוא לא הביא אסמכתא לדבריו אלו, אבל כך הוא טען והתשובה לשאלתו: אכן באמת רבנו בפרק שני מהלכות חובל ומזיק הלכה ז' ו- ח' המבעית את חברו אף על פי שחלה מן הפחד הרי זה פתור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים. והוא שלא נגע בו, אלא כגון שצעק מאחריו או נתרעה לו באפילה וכיוצ"ב וכן אם צעק באוזנו וחרשו פתור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. אחזו כמו במקרה שלנו ותקע באוזנו וחרשו, או שנגע בו ודחפו בעת שבעיתו או שאחז בדבריו וכיוצ"ב חייב בתשלומים. מוסיף רבנו הלכה מאוד מושכלת נראה לי שהנחבל שאמר נתחרשתי או נסתמת עיני והרי אין אני רואה ואין אני שומע, אינו נאמן, כך אומר רבינו שהרי אין אנו מכירים את הדבר שמא יערים ואינו נוטל הנזק עד שיבדק זמן מרובה ויהיה מוחזק שאבד מאור עינו או נתחרש ואחר כך ישלם זה. וכל מורי מביא את המרשל, רבי שלמה לוריה שתמהה רבנו, מה פרוש? כמה זמן? כמה זמן הוא יהיה במעקב? ואיך אפשר כך לעקוב? מספיק שלוש פעמים. מורי משיב ואומר, שלוש פעמים זה חזקה בדפוסי התנהגות אקטיביים קום ועשה, לא בדפוסי התנהגות שליליים. ולכן אין חזקה של שלוש פעמים על מה שחושבים שהוא לא שמע, אלא אומר מורי, שזה ההיגיון בחידושים של רבנו שעד שיוחזק. דהיינו, על ידי זה שהוא במעקב במשך שנה בכל מיני מקומות ואז רואים את ההתנהגות היום יומית שלו, האם הוא שומע את הבריות, לא שומע את הבריות וכו'. זה נקרא חזקה מתוך דפוסי התנהלות יום יומיים. זה מה שקובע אם אכן באמת הוא נפגע בשמיעתו או לא נפגע בשמיעתו. שאם לא כן קשה מאוד להוכיח את הדבר הזה, כי הרי לא מדובר בפציעה אלא בהדף של קול וכל אלה, וגם בליווי פחד וכו'. ובאמת, זה דבר ידוע ומפורסם כסיפורים שמתהלכים בקרב החברה הישראלית שלא אחת המתגייסים לצה"ל ורוצים להשתמט מהגיוס טוענים שהם לא רואים או לא שומעים. ומתהלכת בדיחה שרופא אחד שבדק את המתגייס שטען שהוא לא שומע, אז זרק מאחריו מטבע שצלצל, ההוא מיד התכופף ולקח. הווה אומר שבאמת אנחנו צריכים לבדוק אותם בנסיבות [לא ברור] וכן בביטוח לאומי יש כל מיני סיפורים מתהלכים בעניין הזה. ז"א דברי רבנו כל כך אמיתיים שזוהי מציאות החיים שיש ערמות בעניין הזה. ולכן רק המעקב על ידי בלשים אשר באים בצורות מפתיעות וכו', והוא לא יודע שהם בלשים, ואז על בסיס הדברים האלה נקבע אם באמת נתחרש וכמה פיצוי מגיע לו.