שחייה בבריכה בשבת, באילו נסיבות יהיה מותר?

שאל השואל ואמר, האם מותר לאדם לשחות ביום שבת בבריכת חייה שנמצאת בבית סגור עם גג ויש לה אבני שפה וגם אבל מה המים עמוקים האם מותר או אסור לשחות בבריכה כזו ובכן נאמר ברבנו בפרק 23 מהלכות שבת הלכה חמישית אין מספקין ולא מרקדים ולא מתפחין בשבת גזרה שמה יתקן כלי שיר ולספק להחר ידו מותר זה הרשע של ההלכה שאינה נוגעת לשאלה שלנו והספע אין שתין על פני המים גזרה שמה יתקן חבית של שייתין בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה הקר והפרש בינה ובין הים אז נאמר שתין על פני המים גזרה שמה יתקן חבית של שיתין השאלה היא מה זה נקרא אין שתין האם הכוונה בכלי שית או הכוונה גם שאין לסחות ובאמת אה היו כאלה שחשבו שהחבית של שייתין היא היא סירה קטנה, ספינה קטנה שמה יתקן חבית של שייטין סירה קטנה מורי א אומר שאין הדבר כן אלא חבית של שייטים הכוונה דוביה דהיינו מצוף שנקשר לאדם הסוחה כדי שהוא לא יטבע כך פירש רבנו תנחום הירושלמי במילונו ערך שית וכך פירשו רבותינו בתימן וכך גם פירש רבנו בכבודו עצמו במסכת כלים פרק שני הלכה שלישית שזה החבית של שייתין יוצא איפה שהכוונה היא לאו דווקא לשט באמצעות צירה אלא באמצעות חייה ברמה העקרונית מותר ברמה המעשית אסור גזרה שמ תקן חבית של שייתין את המצופים הללו אבל זוהי גזירה יש לגזירה הזו יוצא מן הכלל בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה היקר והפרש בנה ובין הים. כלומר, אם הבריכה נמצאת בחצר, אז א' אין עברת מים בארבע עמות בכרמלית. כיוון שהכל רשות היחיד. ב' מאחר והיא בחצר. ואם יש לה שפה, אבני שפה מסביב, אז המים לא נעקרים. מ החוצה כי יש אבני שפה ואז היא שונה מן הנהר שונה מן הים כי בים המים יוצאים כביכול ממקומם אל שפת הים אבל כאן הואיל ויש לה גדר מסביב אז אין לה מה שנקרא דמיון לנהר או דמיון לים ומשום כך מותר לשוט או לשחות בבריכה כזו. לכאורה, ברגע שאנו מדברים על בריכת חייה בתוך אולם עם גג, ובדרך כלל לברכות כאלה יש אבני שפה, בדרך כלל אין המים מגיעים עד למעלה למעלה, אלא יש עדיין מרחק וגובה מהמים עד הגובה של הקירות המקיפים את הבריכה. אז לכאורה לפי הדין הזה מותר ואין בזה שום איסור. אבל השואל שאל אם המים עמוקים או לא? מדוע השואל שאל את השאלה הזו? כי מורי בפירושו בער יד אומר ששני תנאים יש להיתר הזה של לשוט או לשחות ב רכש בחצר גם בגלל הגדודים דהיינו ה הקירות האלה מסביב למים וגם בגלל שמדובר בבריכה קטנה לא עמוקה שאז אין לה דמיון לנהר אין לה דמיון לים ומשום כך יהיה איננה בכלל הגזירה לכאורה הדברים האלה לא נזכרו בדברי רבנו תנאי אחד נזכר בדברי רבנו שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים אבל לא נזכר בדברי רבנו שמדובר דווקא בבריכה קטנה או שהמים שם לא עמוקים זה לא נזכר לכאורה בדברי רבנו ובאמת שהפוסקים לא חילקו בדבר הזה הנה מרן השולחן ערוך באור החיים סימן שלט סעיף ב' כותב אין שתין על פני המים אפילו בברכה שבחצר מפני שכשהמים נעקרים ויוצאים חוץ לבריכה דם מלר ואם יש לה שפה סביב מותר לכיוון ואפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הבלה ככלי ולקלמגזר בה שמה יעשה חבית של שייתין כלומר שכתוצאה מכך מותר אם יש לה אבני שפה מותר ואין בזה שום איסור ולא הגביל ואמר שדווקא במקום שהוא לא עמוק הוא לא הגביל את לא הביא את התנאי הזה ובאמת אנחנו מוצאים בפירוש רבנו פרחיה ורבינו נסים על מסכת שבת שהוא תלמיד שישב בבית מדרשו של הרב רמבם ואנו מניחים שהפירושים שלו ספוגים מבית מדרשו של הרמב"ם ועל מסכת שבת דף מ עמוד ב לא ישוט אדם אז הוא כותב כדלקמן דווקא נקת בריכה שאין בה מים כל כך וכמהשמעלן דאף על גב דלא גזרינן שמה יעשה כלי חבית של שייתים גזרשמה יטיז ברגליו המ ויבוא לידי אלשות הרבים ואף על גב שהיה מנדין ואף על גב דלת להגידודנשרה דה כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן אבל גזרה בברכה עומדת בחסר דהיינו כרמלית וובר בריכה עומדת בשפה חיד וקעקר ברגלו בא לומר לנו שאם יש לה אבני שפה מותר יוצא איפה מלכתחילה הוא כותב דווקא נקת בריכה שאין בה מים כל כך משמע הנה אנו רואים שמורי כיוון לדעת גדולים שאכן באמת מדובר בבריכה קטנה אף שזה לא מפורש בדברי רבנו מניען לאלה שירשו כך שמדובר בברכה שאין בה כל כך מים כיוון שבגמרא בזמן שדנו בגמרא בעניין הזה בדף מ עמוד ב אז שמה נאמ נאמרו הדברים הבאים. אה, הנה כתוב כך ש חבית של שייתי, איך קוראים סליחה א תנורבנן היא עומדת בחצר. אז נאמר שם שראו את רבי זרא בשט בעם בטה, בעם בט וותמו עליו איך הוא שט בעם בטה ביום א ביום שבת אז ועל כך השיבו שכיוון שיש לה דופן מסביב אז לכן אין בה שום איסור יוצא איפה שהמעיין בגמרא שם יראה שדיברו בעם בט שזה ברכה קטנה מכאן אנו רואים שכשמדובר בר על לשוט אין הכוונה דווקא לשות בסירה אלא לשוט ולשחות זה הינוך ותמו עליו איך הוא ביום שבת בעם בתה סוחב ביום שבת בעם בתה ואמרו בגלל שיש לה את הדפנות וזה בתוך חצר וזה בתוך חצר אז היא איננה בכלל ה היא איננה בכלל הגזירה נמצאנו למדים שבאמת דברי רבנו ומורי או בית מדרשו של רבנו רק שהבריכה איננה עמוקה. מה היא בריכה עמוקה? מה היא בריכה שאינה עמוקה? נראים הדברים שאם המים מעל לגובת לגובה אדם בינוני, זה נקרא בריכה עמוקה ואסורה. אבל אם היא לא מעל לגובה של האדם בינוני, כל אמת שהוא עומד במקום הכי עמוק בבריכה, עדיין ראשו מזדכר, אדיי זה נקרא בריכה לא עמוקה. ומותר. כך שהתשובה לשואל שאין לנו אלא אלה דברי מורי ודברי רבנו פרחיה אשר הם מסבירים שההיתר הוא דווקא שהמים אינם עמוקים. אבל יש לציין שמבחינת הפוסקים של ימינו כמעט כבר לא מאפשרים לשחות בברכת שחייה. אתחיל מהגישה הד ורפת והסוחפת של שמירת שבת כללחתה ואחר כך עבור ליד לילקות יוסף אסור לסחות אומר שמירת שבת כיל חטה בפרק יד הלכה יב אסור לשחות גם בשבת וגם ביום טוב ונוהגים גם לא להתרחץ בים או בברכה ואף אם בלי לשחות למה כיוון שהם חששו אפילו מקום סגור בגלל איסור ניגוף, שחיטת שיער אז נכנסו לזה וכבר עשו את הכל. הרב יוסף או בירקות יוסף מפרפר בין הרצון להתיר ובין המגמה הכללית לאיסור. אז באמת בילקות יוסף בסימן שלט ששמה מקור מה שקראתי לכם בשולחן ערוך אז הוא כותב את הדברים ה אה אין צוחין על פני המים בשבת אפילו בבריכה שבחצר שיש לחוש שמה יעשה חבית של שייתין ובברכה שיש לה שפה מסביב ראה מה שכתבנו בילקות יוסף שבעת קרך ב עמוד ז והנה בפר ילקות יוסף של חלק ב' על שבת עמוד ז הוא כותב את הדברים הבאים אין שתין או שוחין על פני המים בשבת שמה יעשה חבית של שייתין לשוט על פני המים ובברכה עומדת ברשות הרבים אסור גם משום חשש שמה יתיז מים ברגליו חוץ לארבעמות ובברכה שבחצר אסור רשות בה בשבת מפני שכאשר המים נעקרים ויוצאים חוץ בריכה דמה לנהר ואם יש לבריכה שפה מסביב מותר דכיוון שאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הבלקח לי ולקע למגזר בשמי עשה חבית של שייתין ובאופן כזה אין לסור השחייה מטעם התעמלות בשבת כלומר בבריכת חייה שיש לה אבני שפה מוקפים והיא בחצר או באולם כל שכן בעולם ואז זה מותר ואין אולו לחשוב אם הוא חם מטעם התעמלות גם בזה אין אין לאסור ואף שאין סוחים בים או בנהר בשבת מכל מקום רחיצה בים או בנהר ולסחיה מותרת ומי הוא ראוי ונכון למנע מרחצה בים בשבת אף כשאינו סוחה למה כי בזמן שהוא דן בכל הדין הזה ראוא גם ראו רבותיי כמה הוא דן בכמה עניינים הנה בנידון רחצה בברכה בשבת יש לדון מצד תשעה עניינים אם יש לחוש בזה לאיסור התעמלות באנו משיבים כיוון שהוא לא מתיגע וכיוון שזה דרך הבריאים לעשות כאן זה לא מזיע לא מגיע לדרגה כזו מותר ב אם יש בזה גזירת חז"ל שלא לשות במים בשבת תשובה אם זה במקום סגור ובבריכת חייה ככול וכול כפינת שאמרנו אין מקום לגזירה ג' אם יש לחוש לאיסור שחיטה בשערות השערוש או הזקן המגיד אומר משנה אומר אין סחיתה בשיער מדאורייתא אבל יש סחיתה בשיער מדרבנן מורי אומר אין איסור סחיתה בשיער כלל ועיקריה לכך גם רבותיי הכהן הגדול טובל כל כך הרבה ביום הכיפורים הוא מסתפג ולא אין לו אפילו זמן לחכות עד שיתייבש מאליו כי כל העבודות מוטלות עליו כן אז אם כן אין אין אצלנו אין אצלנו גדר של שחיטה בשיער אם יש לחוש שמע שיבוא לידי טלישת השיער בעת שרוחץ במים את שערות ראשו זקנו לפי זה אם נלך לגזרות כאלה אסור אפילו להחזיק ככה ביד או משהו בזקן שמה יתלוש בשיער יש גבול יש גזרות שגוזרים אין מסרקים שמה יתלוס זה משהו אחר אבל עד כדי כך יש גבול ה כנזכר אל גבי המגבת אחר שעליו ונסתפג שוב חוששים שמה הוא ישח את המגבת עד כדי כך יש מגבת מסתבקים וזהו כן זכר לאל לגבי הבגד ים זה כבר עניין אחר בגד ים באמת רבותיי צריך להיזהר לא לא לשחות אותו לא שום דבר ואי אפשר לומר שרייתו זה הוא כיבוסו אין אנו אומרים על כגון זה שרייתו זה הוא כיבוסו אפשר בזהירות בזהירות להוציא אותו מעליו ולהשים אותו במקומו ולא לא יקח אותו למקום אחר לאיבוש בשום פנים ואופן ועל כל פנים נתאר לעצמנו שהוא נמצא לבדו בבריכה אין אף אחד והוא בלי בלי בגד הוא סוח בלי בגד בלי שום דבר הרי ברמה העקרונית אין להחוש וכן הלאה אם יש לחוש בזה לאיסור רחיצה בשבת מה שייך איסור רחיצה רחיצה זה דווקא במים חמים במים חמים אבל לא מדובר מים חמים אלא מים צונאים ט אם יש לחוש בזה לאיסור הוצאת טיפ טיפות המים המנתפים מעל גופו מרשות לרשות אם אנו מדברים רבותיי באולם סגור אין שום חשש וכך הוא מעריך אז הוא מפרפר בין הרצון להתיר והוא מתיר בנסיבות מסוימות ממליץ בסופו של דבר גם לא אבל כאמור הוא מתיר בנסיבות מסוימות אשר אמרנו לפי רבנו מותר לסחות בבריכת חייה לא עמוקה בבית סגור שאין שום בעיה של הוצאה מרשות לרשות ויש לה אבני שפה ואין לה שום דמיון לא לנהר ולא בים ואין לחוש משום שחיטת שיער אם באמת לא ישחט בגדים לא יהיה בבגד ים וכל הדברים האלה ברמה העקרונית מותר רבי חניה בעגשה