מהי המשמעות של איסור התקנת "חבית של שייטין", האם דווקא עשיית כלי שיט כלשהו או אף איסור שחייה?
הישנו הבדל בדין השחייה בשבת כאשר מדובר בבריכה של מים רדודים לעומת הדין בבריכה של מים עמוקים?
מה עם החששות לאיסורים הנלווים: איסור סחיטה בשיער או במגבת, התעמלות, גלישת המים מרשות לרשות ועוד?
תגיות
26/08/11 כ"ו אב התשע"א
המקורות דנים בהלכות שחייה בשבת, תוך התמקדות במחלוקות ובפרשנויות שונות לאורך הדורות. הדיון סובב סביב השאלה האם מותר לשחות בבריכה בשבת, תוך התייחסות למאפייני הבריכה כגון מיקומה (בחצר או במבנה סגור), עומק המים והימצאות אבני שפה. המחברים בוחנים את הגזרות השונות שנקבעו מחשש לעשיית מלאכות אסורות, ומציגים דעות שונות של פוסקים קדומים ומאוחרים בנושא, כולל התייחסות למנהגים שונים הרווחים בקהילות ישראל. למרות גישות שונות, עולה כי קיימת מגמה להחמיר בנושא זה בזמנים האחרונים.
קובץ שמע - מלא
נושא מרכזי: הדיון סובב סביב האיסור ההלכתי של "אין שתין על פני המים בשבת" והגדרתו, כמו גם חששות נוספים העולים משחייה בשבת.
עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:
- הגדרת "אין שתין":
- השאלה הראשונית היא מה פירוש "אין שתין". האם הכוונה לאיסור שימוש בכלי שייט (חבית של שייתין) בלבד, או שמא כולל גם איסור שחייה עצמה?
- רבנו תנחום הירושלמי ורבותינו בתימן פירשו ש"חבית של שייתין" הכוונה לדוביה (מצוף), ולכן האיסור הוא גזרה שמא יתקן מצוף.
- לפי פירוש זה, ברמה העקרונית שחייה ללא מצוף מותרת, אך ברמה המעשית אסורה כגזירה שמא יתקן מצוף.
- בריכה בחצר כת יוצא מן הכלל:
- המשנה בהלכות שבת (פרק כ"ג הלכה ה') מתירה לשוט בבריכה שבחצר, מכיוון שאין חשש שיבוא לתקן בה חבית של שייתין, ובתנאי שיש לה שפה מוקפת שלא תאפשר למים להיעקר ממנה.
- "בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה הקר והפרש בינה ובין הים."
- התייחסות לבריכת שחייה מקורה עם גג ואבני שפה:
- לכאורה, לפי הדין של בריכה בחצר, בריכת שחייה סגורה עם גג ואבני שפה אמורה להיות מותרת, מכיוון שאין בה את הדמיון לנהר או לים.
- "לכאורה, ברגע שאנו מדברים על בריכת חייה בתוך אולם עם גג, ובדרך כלל לברכות כאלה יש אבני שפה... אז לכאורה לפי הדין הזה מותר ואין בזה שום איסור."
- דרישה לגודל ועומק הבריכה:
- מורו של הדובר, על פי פירושו ב"ער יד", מציין שני תנאים להיתר שחייה בבריכה בחצר: קירות מסביב ומים לא עמוקים, כדי שלא יהיה לה דמיון לנהר או לים.
- אמנם, דרישה זו של בריכה קטנה ולא עמוקה אינה נזכרת במפורש בדברי רבנו.
- השולחן ערוך (אורח חיים סימן של"ט סעיף ב') מתיר שחייה בבריכה עם שפה מוקפת גם אם המים נעקרים, ולא מגביל זאת לבריכה לא עמוקה.
- לעומת זאת, רבנו פרחיה ורבנו נסים (תלמידו של הרמב"ם) מציינים במפורש שמדובר בבריכה שאין בה מים כל כך, מחשש שמא יתיז ברגליו מים לרשות הרבים (אם הבריכה נמצאת בכרמלית).
- הגמרא במסכת שבת (דף מ' עמוד ב') מתארת את רבי זירא ששט בעם בטה (בריכה קטנה), ומתירה זאת בשל הדופן המקיפה והיותה בתוך חצר.
- הגדרת בריכה עמוקה לעומת לא עמוקה:
- נראה שההגדרה של בריכה עמוקה היא כאשר המים מעל לגובה אדם בינוני, ובמקרה כזה השחייה אסורה.
- בריכה שאינה עמוקה היא כאשר אדם יכול לעמוד במקום הכי עמוק והראש שלו עדיין מעל המים, ובמקרה כזה מותר.
- גישת הפוסקים בני זמננו:
- למעשה, פוסקים בני זמננו כמעט ולא מאפשרים שחייה בבריכת שחייה.
- "שמירת שבת כהלכתה" אוסר שחייה גם בשבת וגם ביום טוב, ואף להתרחץ בים או בבריכה גם בלי לשחות, מחשש איסור ניגוב ושחיטת שיער.
- הרב יוסף ב"ילקוט יוסף" מפרט את הדינים ומביא שיקולים לכאן ולכאן, אך בסופו של דבר גם הוא נוטה לאסור במרבית המקרים.
- "ביל קוט יוסף" (סימן של"ט) מציין שיש לחוש שמא יעשה חבית של שייתין גם בבריכה שבחצר, ומתיר רק בבריכה עם שפה מוקפת.
- במקום אחר ב"ילקוט יוסף" מובאים תשעה נימוקים שיש לדון מצדם האם יש לאסור רחצה בבריכה בשבת, וביניהם: איסור התעמלות, גזירת חז"ל, איסור שחיטה בשערות, חשש טלטול שיער, חשש סחיטת מגבת ובגד ים, איסור רחיצה במים חמים (שאינו רלוונטי כאן), ואיסור הוצאת טיפות מים מרשות לרשות (שאינו קיים בבריכה סגורה).
מסקנה סופית (על פי הדובר):
- לפי דעת רבנו (הרמב"ם) ותלמידיו, שחייה בבריכת שחייה לא עמוקה, בבית סגור, עם אבני שפה, שאין לה דמיון לנהר או לים, וללא חשש הוצאה מרשות לרשות או שחיטת שיער (אם נזהרים), מותרת ברמה העקרונית.
- עם זאת, בפועל, רוב הפוסקים בני זמננו נוטים להחמיר ולאסור שחייה בבריכות בשבת בשל חששות שונים.
- הדובר מציין כי הרב יוסף ב"ילקוט יוסף" מפרפר בין הרצון להתיר בתנאים מסוימים לבין המגמה הכללית לאיסור, אך בסופו של דבר גם הוא ממליץ שלא לשחות.
ציטוטים מרכזיים:
- "אין מספקין ולא מרקדים ולא מתפחין בשבת גזרה שמה יתקן כלי שיר ולספק להחר ידו מותר זה הרשע של ההלכה שאינה נוגעת לשאלה שלנו והספע אין שתין על פני המים גזרה שמה יתקן חבית של שייתין בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה הקר והפרש בינה ובין הים."
- "מה זה נקרא אין שתין האם הכוונה בכלי שית או הכוונה גם שאין לסחות ובאמת אה היו כאלה שחשבו שהחבית של שייתין היא היא סירה קטנה, ספינה קטנה שמה יתקן חבית של שייטין סירה קטנה מורי א אומר שאין הדבר כן אלא חבית של שייטים הכוונה דוביה דהיינו מצוף שנקשר לאדם הסוחה כדי שהוא לא יטבע כך פירש רבנו תנחום הירושלמי במילונו ערך שית וכך פירשו רבותינו בתימן וכך גם פירש רבנו בכבודו עצמו במסכת כלים פרק שני הלכה שלישית שזה החבית של שייתין יוצא איפה שהכוונה היא לאו דווקא לשט באמצעות צירה אלא באמצעות חייה ברמה העקרונית מותר ברמה המעשית אסור גזרה שמ תקן חבית של שייתין את המצופים הללו."
- "בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה היקר והפרש בנה ובין הים."
- "נמצאנו למדים שבאמת דברי רבנו ומורי או בית מדרשו של רבנו רק שהבריכה איננה עמוקה. מה היא בריכה עמוקה? מה היא בריכה שאינה עמוקה? נראים הדברים שאם המים מעל לגובת לגובה אדם בינוני, זה נקרא בריכה עמוקה ואסורה. אבל אם היא לא מעל לגובה של האדם בינוני, כל אמת שהוא עומד במקום הכי עמוק בבריכה, עדיין ראשו מזדכר, אדיי זה נקרא בריכה לא עמוקה. ומותר."
- "אסור לסחות אומר שמירת שבת כיל חטה בפרק יד הלכה יב אסור לשחות גם בשבת וגם ביום טוב ונוהגים גם לא להתרחץ בים או בברכה ואף אם בלי לשחות למה כיוון שהם חששו אפילו מקום סגור בגלל איסור ניגוף, שחיטת שיער אז נכנסו לזה וכבר עשו את הכל."
- "בבריכת חייה שיש לה אבני שפה מוקפים והיא בחצר או באולם כל שכן בעולם ואז זה מותר ואין אולו לחשוב אם הוא חם מטעם התעמלות גם בזה אין אין לאסור ואף שאין סוחים בים או בנהר בשבת מכל מקום רחיצה בים או בנהר ולסחיה מותרת ומי הוא ראוי ונכון למנע מרחצה בים בשבת אף כשאינו סוחה למה כי בזמן שהוא דן בכל הדין הזה ראוא גם ראו רבותיי כמה הוא דן בכמה עניינים."
- "לפי רבנו מותר לסחות בבריכת חייה לא עמוקה בבית סגור שאין שום בעיה של הוצאה מרשות לרשות ויש לה אבני שפה ואין לה שום דמיון לא לנהר ולא בים ואין לחוש משום שחיטת שיער אם באמת לא ישחט בגדים לא יהיה בבגד ים וכל הדברים האלה ברמה העקרונית מותר
Question1
האם מותר לשחות בבריכת שחייה ביום שבת באופן עקרוני על פי ההלכה?
Answer1
באופן עקרוני, על פי חלק מהדעות המובאות במקורות, שחייה בבריכה מותרת בשבת בתנאים מסוימים. האיסור העיקרי לשחות במקורות מים טבעיים (נהר או ים) הוא גזירה שמה יתקן 'חבית של שייתין' - כלי שייט או מצוף. אולם, בריכה בחצר שונה מכיוון שאין חשש שיתקן כלי שייט, במיוחד אם יש לה שפה מוקפת המונעת את יציאת המים באופן הדומה לנהר או לים. לכן, ברמה העקרונית, אם התקיימו תנאים אלה, יש דעות המתירות שחייה.
Question2
מהם התנאים המתירים שחייה בבריכה בשבת לפי הדעות המקלות המוזכרות במקורות?
Answer2
התנאים העיקריים המוזכרים במקורות להתיר שחייה בבריכה בשבת הם:
Question3
מדוע נאסרה שחייה במקורות מים טבעיים (נהר או ים) בשבת?
Answer3
האיסור לשחות בנהר או בים בשבת הוא גזירה שתיקנו חכמים שמה יתקן האדם 'חבית של שייתין'. פרשנות אחת ל'חבית של שייתין' היא כלי שייט קטן או סירה, ומחשש שמא האדם ישוט ויתקן את כלי השייט בשבת, נאסרה השחייה. פרשנות אחרת, שמביא רבנו תנחום הירושלמי ומקובלת על פוסקים נוספים, היא שמדובר במצוף שנקשר לאדם השוחה כדי שלא יטבע. החשש הוא שמא האדם יתקן או ישתמש במצוף בשבת.
Question4
מהי המשמעות של "אין שתין על פני המים" המוזכר בהלכה?
Answer4
הביטוי "אין שתין על פני המים" מתייחס לאיסור לשוט או לצוף על פני המים בשבת. הגזירה היא שמא האדם יתקן 'חבית של שייתין'. השאלה שעולה במקור היא האם 'שתין' מתייחס רק לכלי שייט או גם לשחייה עצמה. המסקנה היא שהגזירה חלה גם על שחייה באופן עקרוני, אלא שישנם יוצאים מן הכלל במקרים של בריכה בתנאים מסוימים.
Question5
כיצד מתייחס השולחן ערוך לשאלה של שחייה בבריכה בשבת?
Answer5
מרן השולחן ערוך באורח חיים סימן שלט סעיף ב' מציין את האיסור "אין שתין על פני המים אפילו בברכה שבחצר מפני שכשהמים נעקרים ויוצאים חוץ לבריכה דם מלר". אולם, הוא מוסיף שאם יש לבריכה שפה סביב, מותר, מכיוון שאפילו אם המים יוצאים, השפה מחזירה אותם למקומם, ואין חשש שיתקן 'חבית של שייתין'. השולחן ערוך אינו מגביל את ההיתר לבריכה שאינה עמוקה.
Question 6
מהי דעת הפוסקים המאוחרים (כמו "שמירת שבת כהלכתה" ו"ילקוט יוסף") בנושא שחייה בבריכה בשבת?
Answer6
הפוסקים המאוחרים נוטים להחמיר יותר בנושא שחייה בשבת.
Question 7
אילו חששות נוספים עולים בדיון על שחייה בבריכה בשבת מלבד גזירת 'חבית של שייתין'?
Answer7
בדיון על שחייה בבריכה בשבת עולים חששות נוספים:
Question 8
מה הייתה המסקנה העולה מדברי המקורות לגבי השאלה המקורית על שחייה בבריכה מקורה עם שפה מוקפת ומים עמוקים?
Answer 8
לכאורה, על פי פשט דברי השולחן ערוך, בריכה מקורה עם שפה מוקפת עשויה להיות מותרת לשחייה גם אם המים עמוקים, מכיוון שהשפה מונעת את הדמיון לנהר או ים. אולם, דעות אחרות המובאות במקורות, במיוחד אלו של מורי ורבינו פרחיה, מצמצמות את ההיתר לבריכה שאינה עמוקה. הפוסקים המאוחרים, כמו "שמירת שבת כהלכתה" ו"ילקוט יוסף", נוטים להחמיר יותר ולאסור או להמליץ שלא לשחות גם בבריכה מקורה עם שפה, בשל חששות נוספים כמו התעמלות, סחיטת שיער ובגדים. לכן, למעשה, אף על פי שבאופן עקרוני יש דעות המתירות בתנאים מסוימים, בפועל רוב הפוסקים בימינו נוטים שלא להתיר שחייה בבריכה בשבת
Full text
שאל השואל ואמר, האם מותר לאדם לשחות ביום שבת בבריכת חייה שנמצאת בבית סגור עם גג ויש לה אבני שפה וגם אבל מה המים עמוקים האם מותר או אסור לשחות בבריכה כזו ובכן נאמר ברבנו בפרק 23 מהלכות שבת הלכה חמישית אין מספקין ולא מרקדים ולא מתפחין בשבת גזרה שמה יתקן כלי שיר ולספק להחר ידו מותר זה הרשע של ההלכה שאינה נוגעת לשאלה שלנו והספע אין שתין על פני המים גזרה שמה יתקן חבית של שייתין בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה הקר והפרש בינה ובין הים אז נאמר שתין על פני המים גזרה שמה יתקן חבית של שיתין השאלה היא מה זה נקרא אין שתין האם הכוונה בכלי שית או הכוונה גם שאין לסחות ובאמת אה היו כאלה שחשבו שהחבית של שייתין היא היא סירה קטנה, ספינה קטנה שמה יתקן חבית של שייטין סירה קטנה מורי א אומר שאין הדבר כן אלא חבית של שייטים הכוונה דוביה דהיינו מצוף שנקשר לאדם הסוחה כדי שהוא לא יטבע כך פירש רבנו תנחום הירושלמי במילונו ערך שית וכך פירשו רבותינו בתימן וכך גם פירש רבנו בכבודו עצמו במסכת כלים פרק שני הלכה שלישית שזה החבית של שייתין יוצא איפה שהכוונה היא לאו דווקא לשט באמצעות צירה אלא באמצעות חייה ברמה העקרונית מותר ברמה המעשית אסור גזרה שמ תקן חבית של שייתין את המצופים הללו אבל זוהי גזירה יש לגזירה הזו יוצא מן הכלל בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה היקר והפרש בנה ובין הים. כלומר, אם הבריכה נמצאת בחצר, אז א' אין עברת מים בארבע עמות בכרמלית. כיוון שהכל רשות היחיד. ב' מאחר והיא בחצר. ואם יש לה שפה, אבני שפה מסביב, אז המים לא נעקרים. מ החוצה כי יש אבני שפה ואז היא שונה מן הנהר שונה מן הים כי בים המים יוצאים כביכול ממקומם אל שפת הים אבל כאן הואיל ויש לה גדר מסביב אז אין לה מה שנקרא דמיון לנהר או דמיון לים ומשום כך מותר לשוט או לשחות בבריכה כזו. לכאורה, ברגע שאנו מדברים על בריכת חייה בתוך אולם עם גג, ובדרך כלל לברכות כאלה יש אבני שפה, בדרך כלל אין המים מגיעים עד למעלה למעלה, אלא יש עדיין מרחק וגובה מהמים עד הגובה של הקירות המקיפים את הבריכה. אז לכאורה לפי הדין הזה מותר ואין בזה שום איסור. אבל השואל שאל אם המים עמוקים או לא? מדוע השואל שאל את השאלה הזו? כי מורי בפירושו בער יד אומר ששני תנאים יש להיתר הזה של לשוט או לשחות ב רכש בחצר גם בגלל הגדודים דהיינו ה הקירות האלה מסביב למים וגם בגלל שמדובר בבריכה קטנה לא עמוקה שאז אין לה דמיון לנהר אין לה דמיון לים ומשום כך יהיה איננה בכלל הגזירה לכאורה הדברים האלה לא נזכרו בדברי רבנו תנאי אחד נזכר בדברי רבנו שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים אבל לא נזכר בדברי רבנו שמדובר דווקא בבריכה קטנה או שהמים שם לא עמוקים זה לא נזכר לכאורה בדברי רבנו ובאמת שהפוסקים לא חילקו בדבר הזה הנה מרן השולחן ערוך באור החיים סימן שלט סעיף ב' כותב אין שתין על פני המים אפילו בברכה שבחצר מפני שכשהמים נעקרים ויוצאים חוץ לבריכה דם מלר ואם יש לה שפה סביב מותר לכיוון ואפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הבלה ככלי ולקלמגזר בה שמה יעשה חבית של שייתין כלומר שכתוצאה מכך מותר אם יש לה אבני שפה מותר ואין בזה שום איסור ולא הגביל ואמר שדווקא במקום שהוא לא עמוק הוא לא הגביל את לא הביא את התנאי הזה ובאמת אנחנו מוצאים בפירוש רבנו פרחיה ורבינו נסים על מסכת שבת שהוא תלמיד שישב בבית מדרשו של הרב רמבם ואנו מניחים שהפירושים שלו ספוגים מבית מדרשו של הרמב"ם ועל מסכת שבת דף מ עמוד ב לא ישוט אדם אז הוא כותב כדלקמן דווקא נקת בריכה שאין בה מים כל כך וכמהשמעלן דאף על גב דלא גזרינן שמה יעשה כלי חבית של שייתים גזרשמה יטיז ברגליו המ ויבוא לידי אלשות הרבים ואף על גב שהיה מנדין ואף על גב דלת להגידודנשרה דה כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן אבל גזרה בברכה עומדת בחסר דהיינו כרמלית וובר בריכה עומדת בשפה חיד וקעקר ברגלו בא לומר לנו שאם יש לה אבני שפה מותר יוצא איפה מלכתחילה הוא כותב דווקא נקת בריכה שאין בה מים כל כך משמע הנה אנו רואים שמורי כיוון לדעת גדולים שאכן באמת מדובר בבריכה קטנה אף שזה לא מפורש בדברי רבנו מניען לאלה שירשו כך שמדובר בברכה שאין בה כל כך מים כיוון שבגמרא בזמן שדנו בגמרא בעניין הזה בדף מ עמוד ב אז שמה נאמ נאמרו הדברים הבאים. אה, הנה כתוב כך ש חבית של שייתי, איך קוראים סליחה א תנורבנן היא עומדת בחצר. אז נאמר שם שראו את רבי זרא בשט בעם בטה, בעם בט וותמו עליו איך הוא שט בעם בטה ביום א ביום שבת אז ועל כך השיבו שכיוון שיש לה דופן מסביב אז לכן אין בה שום איסור יוצא איפה שהמעיין בגמרא שם יראה שדיברו בעם בט שזה ברכה קטנה מכאן אנו רואים שכשמדובר בר על לשוט אין הכוונה דווקא לשות בסירה אלא לשוט ולשחות זה הינוך ותמו עליו איך הוא ביום שבת בעם בתה סוחב ביום שבת בעם בתה ואמרו בגלל שיש לה את הדפנות וזה בתוך חצר וזה בתוך חצר אז היא איננה בכלל ה היא איננה בכלל הגזירה נמצאנו למדים שבאמת דברי רבנו ומורי או בית מדרשו של רבנו רק שהבריכה איננה עמוקה. מה היא בריכה עמוקה? מה היא בריכה שאינה עמוקה? נראים הדברים שאם המים מעל לגובת לגובה אדם בינוני, זה נקרא בריכה עמוקה ואסורה. אבל אם היא לא מעל לגובה של האדם בינוני, כל אמת שהוא עומד במקום הכי עמוק בבריכה, עדיין ראשו מזדכר, אדיי זה נקרא בריכה לא עמוקה. ומותר. כך שהתשובה לשואל שאין לנו אלא אלה דברי מורי ודברי רבנו פרחיה אשר הם מסבירים שההיתר הוא דווקא שהמים אינם עמוקים. אבל יש לציין שמבחינת הפוסקים של ימינו כמעט כבר לא מאפשרים לשחות בברכת שחייה. אתחיל מהגישה הד ורפת והסוחפת של שמירת שבת כללחתה ואחר כך עבור ליד לילקות יוסף אסור לסחות אומר שמירת שבת כיל חטה בפרק יד הלכה יב אסור לשחות גם בשבת וגם ביום טוב ונוהגים גם לא להתרחץ בים או בברכה ואף אם בלי לשחות למה כיוון שהם חששו אפילו מקום סגור בגלל איסור ניגוף, שחיטת שיער אז נכנסו לזה וכבר עשו את הכל. הרב יוסף או בירקות יוסף מפרפר בין הרצון להתיר ובין המגמה הכללית לאיסור. אז באמת בילקות יוסף בסימן שלט ששמה מקור מה שקראתי לכם בשולחן ערוך אז הוא כותב את הדברים ה אה אין צוחין על פני המים בשבת אפילו בבריכה שבחצר שיש לחוש שמה יעשה חבית של שייתין ובברכה שיש לה שפה מסביב ראה מה שכתבנו בילקות יוסף שבעת קרך ב עמוד ז והנה בפר ילקות יוסף של חלק ב' על שבת עמוד ז הוא כותב את הדברים הבאים אין שתין או שוחין על פני המים בשבת שמה יעשה חבית של שייתין לשוט על פני המים ובברכה עומדת ברשות הרבים אסור גם משום חשש שמה יתיז מים ברגליו חוץ לארבעמות ובברכה שבחצר אסור רשות בה בשבת מפני שכאשר המים נעקרים ויוצאים חוץ בריכה דמה לנהר ואם יש לבריכה שפה מסביב מותר דכיוון שאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הבלקח לי ולקע למגזר בשמי עשה חבית של שייתין ובאופן כזה אין לסור השחייה מטעם התעמלות בשבת כלומר בבריכת חייה שיש לה אבני שפה מוקפים והיא בחצר או באולם כל שכן בעולם ואז זה מותר ואין אולו לחשוב אם הוא חם מטעם התעמלות גם בזה אין אין לאסור ואף שאין סוחים בים או בנהר בשבת מכל מקום רחיצה בים או בנהר ולסחיה מותרת ומי הוא ראוי ונכון למנע מרחצה בים בשבת אף כשאינו סוחה למה כי בזמן שהוא דן בכל הדין הזה ראוא גם ראו רבותיי כמה הוא דן בכמה עניינים הנה בנידון רחצה בברכה בשבת יש לדון מצד תשעה עניינים אם יש לחוש בזה לאיסור התעמלות באנו משיבים כיוון שהוא לא מתיגע וכיוון שזה דרך הבריאים לעשות כאן זה לא מזיע לא מגיע לדרגה כזו מותר ב אם יש בזה גזירת חז"ל שלא לשות במים בשבת תשובה אם זה במקום סגור ובבריכת חייה ככול וכול כפינת שאמרנו אין מקום לגזירה ג' אם יש לחוש לאיסור שחיטה בשערות השערוש או הזקן המגיד אומר משנה אומר אין סחיתה בשיער מדאורייתא אבל יש סחיתה בשיער מדרבנן מורי אומר אין איסור סחיתה בשיער כלל ועיקריה לכך גם רבותיי הכהן הגדול טובל כל כך הרבה ביום הכיפורים הוא מסתפג ולא אין לו אפילו זמן לחכות עד שיתייבש מאליו כי כל העבודות מוטלות עליו כן אז אם כן אין אין אצלנו אין אצלנו גדר של שחיטה בשיער אם יש לחוש שמע שיבוא לידי טלישת השיער בעת שרוחץ במים את שערות ראשו זקנו לפי זה אם נלך לגזרות כאלה אסור אפילו להחזיק ככה ביד או משהו בזקן שמה יתלוש בשיער יש גבול יש גזרות שגוזרים אין מסרקים שמה יתלוס זה משהו אחר אבל עד כדי כך יש גבול ה כנזכר אל גבי המגבת אחר שעליו ונסתפג שוב חוששים שמה הוא ישח את המגבת עד כדי כך יש מגבת מסתבקים וזהו כן זכר לאל לגבי הבגד ים זה כבר עניין אחר בגד ים באמת רבותיי צריך להיזהר לא לא לשחות אותו לא שום דבר ואי אפשר לומר שרייתו זה הוא כיבוסו אין אנו אומרים על כגון זה שרייתו זה הוא כיבוסו אפשר בזהירות בזהירות להוציא אותו מעליו ולהשים אותו במקומו ולא לא יקח אותו למקום אחר לאיבוש בשום פנים ואופן ועל כל פנים נתאר לעצמנו שהוא נמצא לבדו בבריכה אין אף אחד והוא בלי בלי בגד הוא סוח בלי בגד בלי שום דבר הרי ברמה העקרונית אין להחוש וכן הלאה אם יש לחוש בזה לאיסור רחיצה בשבת מה שייך איסור רחיצה רחיצה זה דווקא במים חמים במים חמים אבל לא מדובר מים חמים אלא מים צונאים ט אם יש לחוש בזה לאיסור הוצאת טיפ טיפות המים המנתפים מעל גופו מרשות לרשות אם אנו מדברים רבותיי באולם סגור אין שום חשש וכך הוא מעריך אז הוא מפרפר בין הרצון להתיר והוא מתיר בנסיבות מסוימות ממליץ בסופו של דבר גם לא אבל כאמור הוא מתיר בנסיבות מסוימות אשר אמרנו לפי רבנו מותר לסחות בבריכת חייה לא עמוקה בבית סגור שאין שום בעיה של הוצאה מרשות לרשות ויש לה אבני שפה ואין לה שום דמיון לא לנהר ולא בים ואין לחוש משום שחיטת שיער אם באמת לא ישחט בגדים לא יהיה בבגד ים וכל הדברים האלה ברמה העקרונית מותר רבי חניה בעגשה