הקמת סוכה למצווה בשטח ציבורי - תקנת השבים, האם כולל גם מי שבנה ביתו על קרקע חבירו?

ויכוח הלכתי מעניין פרץ בחג זה בין חוזר בתשובה ובין יהודי חרדי, כי חוזרים בתשובה יש להם ראש מיוחד, מדקדקים קלקוחה ואולי לפעמים דקדוק יתר וכולי, אבל מוויכוח זה נלמד הלכות גדולות וחשובות. בעל קר החוזר בתשובה את היהודי החרדי הזה בחג הסוכות והנה הוא שם את שם לב שהסוכה של היהודי החרדי הזו נמצאת על גבי המדרכה של רשות הרבים אמר החוזר בתשובה אולי אסור לי להיכנס לסוכה הזו היא והיא על רשות הרבים אומר לו הידי חרדי בוא נפתח לך הלכה שסוכה שהוקמה על גבי רשות הרבים כשרה. אמר לו החוזר בתשובה למה כשרה וכי מותר לגזול? כמובן שהיהודי החרדי לימד את החוזר בתשובה אמר לו קודם כל כנס כתוב שהיא כשרה אחר כך אני אלמד אותך את כל הפרטים שבאמת זה לא אומר שהבעלות של בעל הסוכה על רשות הרבים. אלא כיוון שיש יסוד להניח, כך אומרים הפוסקים שההנהלת העיר מאפשרת לו את הדבר הזה. באמת אם הנהלת העיר לא מאפשרת אסור. אבל כל שידוע שהנהלת העיר מאפשרת דבר כזה כיוון שזה לזמן קצר, כל עוד הוא לא מפריע לשות הרבים, אז עדיין מותר. ובכל זאת גם אם אדם עשה סוכה בשטח של חברו, ממש בשטח של חברו, ונכנס וקיים את שבעת מהחג שם, הוא יצא ידי חובה כי אין קרקע נגזלת. זה נקרא כשר אבל מסריח. זה לא בסדר שהוא עלה על שטח של חברו, אבל סוף סוף הוא לא גזל לו איזה גזל מהותי שיורד עד לסוף קיום, לשורש קיום המצווה. ישיבת הסוכה זה בפני עצמה והקרקע עכשיו מחזיר אותה לאחר מעשה. לכל היותר הוא לא חייב לו דמי שימוש ושלא עשה בלי רצון אבל זה לא יורד עד לסוף שורש קיום המצווה. עכשיו בלאת הוויכוח וככל שחוזר בתשובה וכאמור הללו הם מאוד מאוד מדקדקים וכולי אומר לו היהודי החרדי לבעל התשובה תשמע, אני זוכר שאתה בנית חלק מהדירה שלך על הקרקע של חברך. עכשיו, שם זה הרבה יותר גרוע מאשר דין של מצוות סוכה. אז הוא אומר לו, החוזר בתשובה, נכון, זה היה סכסוך ישן שעדיין הייתי פרח, הייתי שודע, לא, עדיין לא הקפטתי וכולי וכולי. אבל אמר לו, אבל איפה זה הסתיים? אומר לו, זה עוד לא הסתיים. למה זה לא הסתיים? הוא אומר, אני רוצה לפצות אותו בכסף. והוא אומר לי, "לא, תהרוס את ה את הדירה ותחזיר לי את השטח. ואני חושב שהוא לא בסדר. מה? הוא הולך על פרינציפים. יש תקנת השווים. אמר לו היהודי החרדי, אין תקנת שווים במקרה כזה. אומר לו, "מה פירוש? למה אין תקנת שווים? הרי אמרו שאם גנב שגנב קורה ושלב אותה בתוך הגג, בתוך הגג שלו, לא מחייבים אותו להרוס, לא מחייבים את הגנב, את הגזן, להרוס את התקרה בשביל להחזיר את הקורה כמות שהיא לנגנב, לנגזל, אלא תקנת שווים שישלם את הדמים ובזה נגמר כדי לא לרפות ידי השווים בתשובה. אז אם כן, גם כאן מה הוא רוצה לרפות את ידי ששבתי בתשובה? הרי הדירה שלי, אם אני אחתוך את זה שם, אתה יודע כמה חתי חלק העריים מה הדירה שלי אני אתכוץ מה מה תהיה שווה הדירה שלי בכלל הוא חולה אמר לו תשמע לא עשו תקנת שווים במקרקעין ואז הוא פתח לו את השולחן ערוך בשולחן ערוך חוש משפט סימן שס נאמר כל הגוזל חייב להחזיר הגזלה עצמה שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל ואם עבדה או נשתנד נשלם דמיה בין שודה מפי עצמו בין שבאו עליו עדים שגזל אפילו גזל קורה ובנאה ובירה גדולה הואיל ולא נשתנת דין תורה הוא שיערוס כל הבניין ויחזור הקורה תחזור הקורה לבעלים אבל תיקנו חכמים מפני תקנת השבים שיהיה נותנת דמיה ולא יפסיד בניין אפילו גזל קורה ועשה בסוכות החג ובעבע לקורה וטובעה בתוך החג נותן לו את דמיה אבל אחר החג הועיל ולא נשתנת ולא בנאה בתית מחזיר את הקורע עצמה הגהה גזל קרקע ובנה עליה בניינים גדולים צריך לסתור הכל ולהשיב קרקע לבעלים דלא עשו תקנת השבים בקרקע דברים דור בנות מקורם מדברי ה הרשבא באמת הרמב"ם בפרק שביעי מהלכות גניבה הלכה יא כותב המשיג גבול ראהו והכניס מתחום חברו בתוך תחום שלו אפילו לא אטבע אם בחוזקה עשה הרי זה עובר בשני לוין בלו של גניבה או של גזרה ובלו שלא תשיג בוראך ואין חי יבין בלו זה אלא בארץ ישראל שנאמר בנחלתך של תנחל בארץ והמשנה למלך הלכה הלכה זו מביא את דברי מרן הבית יוסף בסימן שעו שהביא בשם תשובת הרשבה ומשיג גבול ובנה כותל בחצר חברו והכניס הקרקע לתוך שלו קמה ובנה על אותו כותל בית גדול עליו ועכשיו בא בעל החצר להרוס כל בני אינו אם נדין בזה כדין מריש כלומר קורה או לא תשובה לא עשו תקנת השבים רק במטלטלין אבל בקרקע לא אמרו שם קור זה שלו וישחיט את נחלתו עד כאן תשובת הרשבה וכן כתב במשרים בשם גאונים הביא דבריו מרן סוף סימן של עכתב המבית כך אומר המשנה למלך וחטב המבית בחלק שלישי סימן קמג דם לא לא נעשה השגת גבול מדעתו. כלומר, כשהוא בנה, הוא טעה במדידה, לא עשה בכוונה, טעה במדידה. לכולי עלמה יש בו תקנת השבים ופרע לבעל הקרקע דמיו ואין נראין לי דבריו כלל. אומר המשמלך, אני חולק בתקיפות על המבית. אין דבר כזה אפילו בלי כוונה מושיג גבול בלי כוונה ואפילו בנה אם בעל הקרקע אומר אני לא מסתפק בפצ כספי כי אני רוצה את נחלתי אז הוא צריך להרוס כלומר באנו למחלוקת מעניינת בין המבית ובין המשנה למלך אפילו בהשגת גבול בלתי מודעת כל שכן בהשגת גבול מודעת הדברים האלה מלמדים אותנו מוסר השכל שפעמים בני אדם מרשים לעצמם בין שכנים כיבוץ זו פה את המחסן בונים על החשבון של של הזולת וכולי אין תקנת במקרקעין ברמת העיקרון ברמת העיקרון ויצטריך להרוס אינני מדבר רבותיי על אותם דירות כמו בניין בין ארבע דירות ויש חלוקת הקרקע מסביב בחלוקת קרקע זו דבר מנהגי וצריך לדעת כי יש פעמים מחלקים בדרך כזו פעמים מחלקים בדרך כזו זה לא דבר שהוא ברור שזה החלק שלך וזה החלק שלך ושם ניתן באמת אם באמת פלשתי לתחום שכוח המנהג הוא שר לך עדיין יכול לפצות אותך בצורה זו או אחרת אבל מה שאין כן כשמדובר רבותיי בשני דיירים דייר כאן ודייר כאן והקרקע הזו של זה והקרקע הזו של זה ובא דייר א' הקים מחסן תוך שהוא פולש לשטח שחבר שלו אין דבר כזה אם בעל הקרקע אומר אני רוצה את הקרקע שלי לא יועיל שם פיצוי כספי הוא לא חייב לקבל פיצוי כספי כי אין תקנת השווים במקרקעים ללמדנו כמה צריכים להיזהר מאוד מאוד במערכת יחסי השכנים כי עושים בדוקאות ולפעמים עוברים על כל רגע ורגע באיסור של גזר רבי חנבן גשמ