האם בגלל שטיפול מעין זה נכלל בהגדרת רפוי, יאסר בגלל גזירת "שחיקת סמנים"?
חולה שאין בו סכנה לא נכלל בגזירת חכמים, האם כולל גם מי שנזקק לפעילויות עיסוי והתעמלות קלה?
היש להתחשב לאיסור או להיתר במצבו של החולה וברמת ההתעמלות או פעילות העיסוי?
תגיות
26/05/10 י"ג סיון התש"ע
המקורות דנים בהיתר או איסור עשיית מסאז' בשבת, תוך התמקדות במצבו הבריאותי של האדם. ההלכה מתירה מסאז' לחולה שאין בו סכנה, במיוחד אם הדבר נחוץ לתנועתו. איסור קיים כאשר המסאז' נועד להנאה בלבד או כתרגיל גופני מאומץ העלול להביא לידי זיעה. ישנה הבחנה בין סוגי מסאז'ים ובין מצבים שונים של כאב או מוגבלות תנועה. דעות הפוסקים חלוקות בנוגע למסאז' עבור מי שאינו חולה אלא סובל מכאבים קלים, כל עוד אין מדובר בפעילות גופנית מאומצת. במקרים של צורך רפואי המונע הליכה רגילה לבית הכנסת, המסאז' מותר לצורך מצווה וצרכים בסיסיים.
קובץ שמע - מלא
מקור עיקרי: קטע אודיו "100526hy.mp3" (תורגם ועובד)
נושא מרכזי: היתר או איסור עשיית מסאז' ותנועות גוף שונות בשבת, תוך התייחסות למצב בריאותי ולמטרת הפעולה.
נקודות מרכזיות ועובדות חשובות:
- השאלה המקורית: האם מותר לאדם או לאחרים לעשות לו מסאז' בשבת בכף הרגל או בחלקי גוף אחרים אם ללא המסאז' הוא לא יוכל ללכת לבית הכנסת?
- תשובה עקרונית: במקרים בהם הליכה רגילה לבית הכנסת נמנעת עקב בעיות רפואיות (כגון קיבוץ שרירים או בעיות מוטוריות המלוות בכאבים או שיתוק חלקי), מותר לעשות את המסאז'ים הללו, בין אם האדם עושה זאת לעצמו ובין אם אחרים עושים זאת עבורו.
- נימוק מרכזי: במצב של "חולה שאין בו סכנה" התירו חכמים איסורי דרבנן. במקרה הנדון, אדם שמוגבל בתנועתו עקב מצב רפואי נחשב כ"חולה שאין בו סכנה" לצורך זה, במיוחד כאשר מדובר בצורך מצווה (הגעה לבית הכנסת) ובצרכים אלמנטריים.
- השוואה להלכות אחרות:גירוד: אין מתגרדים במגרדת, אך אם ידיו מלוכלכות בצואה או בתית, מותר לגרוד כדרכו ללא חשש.
- סיכה ופרכוס: מותר לסוך ולפרכס (כנראה עיסוי קל) אדם לענגו, אך לא בהמה, אלא אם יש לה צער - אז מותר להסיר צערה בשיחה וירוך.
- הקאה: אין מקיאים אוכל בשבת בסמים (גזרה שמה ישחק סמנים), אך להכניס יד לפה ולהקיא מותר.
- פעולות שונות שאינן ריפוי באמצעות סמים: מותר לחנק (עיסוי קל בגרון) לפפת הקטן, לעלות אוזניים ביד או בכלי, ולעלות עוון כלי, מכיוון שאין עושים זאת בסמנים וקיים צער.
- גזירת שחיקת סמנים: האיסור ליטול גלולות או תרופות במקרה של כאבים מזדמנים נובע מגזרה שמה ישחק סמנים (ייצור תרופות פרטי בעבר). גזרה זו לא חלה כאשר האדם בגדר "חולה שאין בו סכנה".
- התעמלות: רבנו (הרמב"ם) אסר התעמלות מאומצת בשבת המגיעה לדרגת התעייפות, לא בגלל ההזעה עצמה אלא בגלל המאמץ.
- שמירת שבת כהלכתה: אין להתעמל בשבת ואין לעשות תרגילי קפיצה לחיזוק שרירי הגוף, אך מותר לעשות תרגילים פשוטים ביד לסילוק כאבים או להמעטתם. אין לעסוק בריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה בשבת אלא אם כן האדם במצב של "חולה שאין בו סכנה".
- הבחנה בין סוגי מסאז'ים: יש להבחין בין מסאז' שהוא בגדר פיזיותרפיה אסורה לבין מסאז' שמטרתו להקל על כאבים ולאפשר תנועה בסיסית. אם המסאז' מאפשר תנועה אלמנטרית לאדם שהוא בגדר "חולה שאין בו סכנה", הוא מותר מכיוון שאינו בגדר התעמלות מאומצת.
- מחושים שאינם מחלה: במקרה של סילוק מחושים בלבד, כל עוד הפעולה אינה מגיעה לדרגת התעמלות מפרכת, היא מותרת.
- אנציקלופדיה הלכתית רפואית: אוסרת תרגילי התעמלות המביאים להזעה, בין בעזרת מכשירים ובין בלעדיהם, משום "עובדין דחול" ואיסורי רפואה בשבת. יש דעות המתירות תרגילי התעמלות ופיזיותרפיה שאינם קשורים לשימוש בתרופות, אך יש דעות האוסרות זאת לבריא. מותר לפתוח ולסגור כפות ידיים במהירות ללא הזעה, ולמגמגם לעשות תרגילי נשימה.
- ספקות לגבי מסאז': שוט שרידי אש הרב ויינברג ואחרים הביעו ספק האם מותר לעשות מסאז' בשבת.
- הכרעה: יש לחלק בין סוגי המסאז'ים ומצבו של הזקוק לו. ככל שהאדם סובל ברמה המגדירה אותו כ"חולה שאין בו סכנה", אין עליו גזירה של איסורי דרבנן. ככל שההפעלה הגופנית גדולה יותר והאדם אינו "חולה שאין בו סכנה" אלא סובל ממחושים, האיסור יהיה רק בדרגת התעמלות מפרכת. כל עוד לא הגיע לדרגה זו, מותר.
ציטוטים רלוונטיים:
- "...אם זה קיבוצי שרירים וכל כיוצא בדברים האלה שמפריעים לו את התנועה המוטורית הרגילה והן ברמת הכאבים או ברמה של מה שנקרא שיתוק חלקי. אזי מותר לו לעשות את המסים הללו בין הוא לעצמו בין אחרים לו."
- "הרי התירו חכמים איסורי דרבנן לחולה שאין בו סכנה."
- "אבל אמרנו אם האדם הוא בגדר של חולה. הרי התירו חכמים איסורי דרבנן לחולה שאין בו סכנה."
- "אין להתעמל בשבת וגם אין לעשות תרגילים בחלק קפיצה לשם חיזוק שירי הגוף אבל מותר לעשות תרגילים פשוטים ביד גם אם עושה כן כדי לסלק את הכאבים או למעתם."
- "אסור לעשות בשבת תרגילי התעמלות המביאים לזהה..."
- "...אבל כאמור לכל המסתפקים הללו עלינו לחלק עלינו לחלק בין סוגי המסאז'ים ובין מצבו של הזה ש זקוק למסג שככל שהוא ברמה כזו שהוא סובל אז היו גדר חולה שאין עליו גזירה של יסוד רבנן וכן ככל שיש הפעלה גופנית גדולה והוא איננו ברמה של חולה שאין בו סכנה אלא מחושים אזי לא נאסור אלא בדרגת התעמלות מפרכת וכל עוד לא הגיע לדרגת התעמלות מרכת מותר."
מסקנה עיקרית: ההיתר לעשות מסאז' או תנועות גוף שונות בשבת תלוי בעיקר במצבו הבריאותי של האדם ובמטרת הפעולה. לאדם הנחשב "חולה שאין בו סכנה" מותר לעשות פעולות הנחוצות לו לצורך תנועה בסיסית או הקלה על כאבים, כל עוד הפעולה אינה מגיעה לדרגת התעמלות מאומצת. ישנה מחלוקת וצורך להבחין בין סוגי המסאז'ים והמצבים השונים
Question1
האם מותר לעשות או לקבל עיסוי ביום שבת?
Answer1
באופן כללי, יש מחלוקת בין הפוסקים בנושא עיסוי בשבת. יש הסוברים שאסור לעשות עיסוי בשבת, ויש הסוברים שמותר בתנאים מסוימים. ההיתר תלוי במידה רבה במצבו של האדם הזקוק לעיסוי ובסוג העיסוי.
Question2
באילו נסיבות מותר לעשות או לקבל עיסוי בשבת?
Answer2
אם אדם סובל מבעיה רפואית המונעת ממנו ללכת לבית הכנסת או לבצע פעולות יומיומיות רגילות ללא עיסוי (כגון קיבוץ שרירים או כאבים חזקים המפריעים לתנועה), הוא נחשב כ"חולה שאין בו סכנה". במקרה כזה, מותר לו ול אחרים לעשות עבורו עיסוי, אפילו אם מדובר באיסור דרבנן, זאת משום הצורך במצווה (הגעה לבית הכנסת) ובצרכים אלמנטריים.
Question3
מה הדין כאשר העיסוי נועד רק להסרת כאבים קלים או מחושים מזדמנים?
Answer3
אם העיסוי נועד רק להסרת מחושים קלים ואינו מגיע לדרגת "התעמלות מפרכת" הגורמת להזעה, הדבר מותר. עם זאת, אם העיסוי מגיע לדרגה של פעילות גופנית מאומצת, הוא עלול להיות אסור בשבת.
Question4
מהי ההשוואה בין עיסוי לפעולות אחרות המותרות או אסורות בשבת המוזכרות במקורות?
Answer4
המקורות מביאים דוגמאות שונות של פעולות הקשורות לטיפול בגוף בשבת. מחד, אסור להתגרד במגרדת מחשש שיגיע לידי מלאכה, אך מותר לגרוד ידיים מלוכלכות בצואה או בטיט באופן רגיל. מותר לסוך ולטפל בעור (שכין ומפרחין) לצורך הנאה לאדם, אך לא לבהמה אלא אם כן היא סובלת. בהמה שאכלה קרשינין מותר להריץ בחצר כדי שתתרפא. מכאן אנו רואים שיש דברים המותרים ויש דברים האסורים, וההבחנה תלויה בצורך, במאמץ הפיזי ובחשש לגזרות שונות.
Question5
מהי גזירת "שחיקת סמנים" וכיצד היא רלוונטית לעניין עיסוי?
Answer5
גזירת "שחיקת סמנים" היא חשש שמא עיסוק בפעולות ריפוי שונות בשבת יביא לידי טחינת סממנים להכנת תרופות, שהיא מלאכה האסורה בשבת. עם זאת, גזרה זו חלה בעיקר על נטילת תרופות או פעולות שיש בהן חשש ישיר להכנת תרופות. בעיסוי שאינו כרוך בהכנת תרופות, ייתכן שהגזרה פחות רלוונטית, במיוחד כאשר מדובר בצורך רפואי או בצורך מצווה.
Question 6
האם יש הבדל בין עיסוי עצמי לעיסוי על ידי אחרים בשבת?
Answer6
כאשר מדובר במצב של "חולה שאין בו סכנה" שזקוק לעיסוי כדי לתפקד, מותר לו לעשות את העיסוי בעצמו או לבקש מאחרים לעשות עבורו. ההיתר נובע מהצורך ומהעובדה שהוא מוגדר כחולה שמותר לו לעשות איסורי דרבנן.
Question 7
מה הדין לגבי תרגילי התעמלות ופיזיותרפיה בשבת?
Answer7
באופן כללי, אסור לעשות בשבת תרגילי התעמלות המביאים להזעה או תרגילים מאומצים לחיזוק שרירי הגוף. עם זאת, מותר לעשות תרגילים פשוטים ביד כדי להסיר כאבים או למעט אותם. אסור לעסוק בריפוי בעיסוק פיזיותרפיה בשבת אלא אם כן האדם נמצא במצב של "חולה שאין בו סכנה". עיסוי שאינו מגיע לדרגת התעמלות מפרכת יכול להיות מותר, במיוחד אם הוא נעשה לצורך רפואי או לצורך מצווה.
Question 8
כיצד יש ליישם את העקרונות הללו למקרים ספציפיים של עיסוי בשבת?
Answer 8
יש לבחון כל מקרה לגופו. אם האדם סובל ממצב רפואי משמעותי המגביל את תנועתו ללא עיסוי, העיסוי עשוי להיות מותר. אם העיסוי נועד רק להנאה או להסרת מחושים קלים ואינו כרוך במאמץ פיזי רב, הדבר מותר כל עוד אינו מגיע לדרגת התעמלות מפרכת. יש להתייעץ עם פוסק הלכה הבקיא בנושא כדי לקבל הכרעה במקרים ספציפיים ומורכבים, תוך התחשבות בסוג העיסוי ובמצבו של האדם הזקוק ל
Full text
שאל השואל ואמר האם מותר לו או לאחרים לעשות לו מסאז' ביום שבת בכף הרגל או בחלקי גוף אחרים שאם לא יעשה את המסאז' הזה לא יוכל ללכת ולהגיע לבית הכנסת האם מותר או אסור ביום שבת התשובה בנסיבות כאלה שהליכה רגילה מבית לבית הכנסת נמנעת בגלל שיש בעיות רפואיות לאותו אדם. אם זה קיבוצי שרירים וכל כיוצא בדברים האלה שמפריעים לו את התנועה המוטורית הרגילה והן ברמת הכאבים או ברמה של מה שנקרא שיתוק חלקי. אזי מותר לו לעשות את המסים הללו בין הוא לעצמו בין אחרים לו. ועכשיו נבאר את העניין הנה רבנו בהלכות שבת פרק 21 הלכה ל ולא כף כתב את הדברים הבאים אין מתגרדין במגרדת ואם היו ידיו מלוכלכות בצועה או בתית גורד כדרכו ואינו חושש. שכין ומפרחין לאדם לענגו. סכין ומפרחין לאדם לענגו, אבל לא לבהמה. ואם היה לה צער, מותר להסיר צערה בשיחה וירוך. בהמה שאכלה קרשינין הרבה, מריצין אותה בחצר בשביל שתתרפא. ואם אחזם מעמידים אותה במים בשביל שתצטנן. ואין חוששים שמה ישחה. לסמנים אין מקין את האוכל בשבת במי דברים אמור אז קודם כל ראינו שההלכות האלה נמנו בכלל הגזרות שחוששים שמה ההתעסקות בדברים מסוימים שהם ריפוייים במידה מסוימת הם בכלל הגזירה גזרה שמישחק סמנים אוכבר אמרנו שאם אדם חש בכאבים מזדנים מזדמנים הוא איננו חולה שאין בו סכנה אלא חש בכאבים מזדמנים שבמקרה כזה אנו אומרים אסור לו ליטול גלולות או תרופות גזרה שמה הוא ישחק סמנים כי באותם זמנים יש לו מה שנקרא היה להם מה שנקרא ייצור תרופות פרטי. רק הם מקבלים את המינון והם עושים את התרופה לעצמם. אז כדי שלא יגיע לידי מציאות כזו אזי גזרו ואמרו גזרה משום שם יש חק סמנין כשחיקה זוהי תחינה והיא אב מלאכה ואסורה בשבת אבל אמרנו אם האדם הוא בגדר של חולה. הרי התירו חכמים איסורי דרבנן לחולה שאין בו סכנה. הראיה שמותר לומר לגוי לחלל עליו לעשות עליו אפילו מלאכות דאורייתא. אז היהודי בשעצמו עושה מלאכות דרבנן אם הוא בגדר שחולה שאין בו סכנה. ורק בגלל מחושים מי שעושה חשושים מזדמנים לזה לא התירו וגזרו משום גזירת שחיקת זמנים. עכשיו חז"ל לא התייחסו רק למטילת תרופות אלא לפעילויות עובדה הנה אין מתגרדים במגרדת ואם הוא ואם היו ידיו מלוכחות בצועה או בתגור כדרכובן החושש אבל מצד שני התירו שכין ומפרחין לאדם לענגו אבל לא לבהמה אלא אם היה לו הצער אז אנחנו רואים יש דברים שמותרים יש דברים אסורים אומר רבנו אין מקיים את האוכל בשבת במברים אמורים בסם שם ישחק סמנים אבל להכניס ידו לתוך פיו ולהקי מותר ואני מדלג וכן מותר לחנק לפפת הקטן ולעלות אוזניים בין ביד בין בכלי ולעלות עוון כלי שכל אלו וכיוצא בהן אין עושין אותן בסמנים כדי לחוש לשחיקה ויש לו צער מהם ויוצא איפה שאכן באמת אם יש לאדם צער ולא מזדמן לא גזרו את הגזירה הזו במקום אחר רבנו אומר שעסרו את ההתעמלות תרגילים גופניים שמגיעים לדרגה של התעייפות וזהה ולא בגלל הזהה שבדבר אלא הכוונה לדרגה כזו לא התירו כך יוצא איפה ש דברי רבנו נראה שמה נפשך אם הוא ברמה כזו שלא יכול ללכת עד לבית כנסת זאת אומרת התנועה שלו מוגבלת בגלל שאיבריו הגופנים חולים בצורה זו או החרב הרי הוא בגדר שחולה שאין בו סכנה ולא גזרו עליו גזרה משום שחיקת סמנים והרוא עושה את זה לצורקי מצווה וגם צרכים אלמנטריים אזו גזרו עליו אבל גם אם היינו אומרים שיש כאן חשש משום גזירה שמה ישחק סמלים הרי מאחר והוא לא נוטל סמים אלא יש כאן פעילויות פעילויות גופניות הרי הוא לא מגיע לדרגה של התעלמות התעמלות מפרכת אלא הליכה אל ביצוע תרגילים שמשחררים אותו ולא גורמים לו להתעמלות מפרכת בשמירת שבת כהלכתה פרק לד חלק א' סעיף כב הוא כותב אין להתעמל בשבת וגם אין לעשות תרגילים בחלק קפיצה לשם חיזוק שירי הגוף אבל מותר לעשות תרגילים פשוטים ביד גם אם עושה כן כדי לסלק את הכאבים או למעתם אין לעסוק בשבת בריפוי בעיסוק פיזיותרפיה אלא אם כן הוא נמצא במצב של חולה שאין בו סכנה ולכן אנחנו כאן מתייחסים לשאלה בין שני הסעיפים כא וכגב וכג מה נשך אם המסאז' נופל בכלל פיזיוטרפיה וכך יוצא בזה די ואם הוא ברמה שכאמור הוא לא יכול לעשות תנועה מותרת אלמנטרית אלמנטרית אזי מותר כי הוא לא ברמה של תעמל הוא לא ברמה של להזיע אלא הוא בגדר של חולה שמותר לו כאמור לעשות איסור דרבנן, כל שכן שלא גזרו עליו בנסיבות כאלה. ואם הדברים האלה הם לא בגדר של חולה אלא סילוק מחושים, כל עוד זה לא גדר התעמלות מפרכת, הדבר הזה מותר. ואנחנו מוצאים גם כן באנציקלופדיה הלכתית רפואית בערך של שבת תת ערך התעמלות הוא כותב אסור לעשות בשבת תרגילי התעמלות המביאים לזהה בין אם עושה כן בעזרת מכשירים מיוחדים לכך ובין אם לו משום עובדין דחול או משום איסורי רפואה בשבת יש מי שכתבו שתרגילי התעמלות המיועדים למטרות שאין משתמשים בהם כלל בתרופות וכן תרגילי פיזיותרפיה מותרים בשבת ויש מי שכתבו שאסור לבריא לעשות תרגילי התעמלות ופיזיופיה אכן מותר לפתוח ולסגור את כפות הידיים במהירות כדרך המתעמלים כשאין הדבר מביא לידי זיעה וכן מותר למגמ לעשות למגמגם למגמגם לעשות תרגילי נשימה מיוחדים יש מי שנסתפק אם מותר לעשות מסא' בשבת והמסתפק הוא שוט שרידי אש הרביינברג ועוד כמה מאחרונים שהוא מביא כאן אבל כאמור לכל המסתפקים הללו עלינו לחלק עלינו לחלק בין סוגי המסאז'ים ובין מצבו של הזה ש זקוק למסג שככל שהוא ברמה כזו שהוא סובל אז היו גדר חולה שאין עליו גזירה של יסוד רבנן וכן ככל שיש הפעלה גופנית גדולה והוא איננו ברמה של חולה שאין בו סכנה אלא מחושים אזי לא נאסור אלא בדרגת התעמלות מפרכת וכל עוד לא הגיע לדרגת התעמלות מרכת מותר רבי חנגש