חזן המעיין בשבת ברשימת הזכאים ל"מי שבירך", היש בזה איסור קריאת שטרי הדיוטות?

שאל השואל ואמר האם מותר לחזן בבית הכנסת לומר מי שברח לתורמים אשר תרמו תוך שהוא מעיין ברשימה שהגבאים נתנו לו והוא קורא מן הרשימה פלוני פלונית מאחר בכל אלה תרמו לגבאים והגבאים התחייבו שיאמרו להם ישב ברח והוא אומר תלמיש הברח אתאן לרשימה או בליל כיפור כשאומרים משכבות ומכינים רשימה של שמות למי אומרים משכבות האם מותר או אסור לעיין ברשימה כזו או לא לכאורה דבר תמוע להציג שאלה כזו ומשום כך קודם כל נקרא את ההלכה גם ברבנו וגם במרן על מנת שנוכל להיות ראויים להבין את תיבה של השאלה ורק לאחר מכן ננסה להשיב תשובה לשאלה המיוחדת הזאת ובכן רבנו בפרק 23 מהלכות שבת הלכה יט ואלך כתב את הדברים הבאים אסור לקרות בש רי הדיותות בשבת שלא יהיה כחול ויבוא למחוק. אז קודם כל יש דין שאם יש שטרי הדיותות אסור לקרוא אותם בשבת שלא יהיה כחול ויבוא למחוק. ופירש ראשי מה זה שטרי הדיותות. הביאו כאן א זאת אומרת המגיד משנה במקום מביא את הפירוש הראשי כגון של חשבונות או אגרות השלוחות למצוא חפץ. כלומר, הנה אני מחזיק בפניי את הדרישה למיסוי ארנונה בכל כיוצא בזה אסור לי לקרוא אותם בשבת. אסור לי לקרוא את הדרישה לתשלום של גז חשמל וכך יוצא בזה או אגרות של מסחר וכי יוצא בדברים האלה אסור גם משום מצוח הבצחה לדבר דבר וגם שמה אולי כפי שנאמר שלא יהיה כחול ויבוא למחוק אולי יאמר זה טעות כאן זה אני אסמן צריך להתמודד עם העניין הזה וכולי זה דין אחד דין שני סמוך לו מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מנהקתיו כדי שלא יקרא בשטרי הדיותות. כלומר, היה להם אורחים והיו עושים רשימה פלוני פלוני פלוני והוא רוצה להיות בטוח. פלוני הגיע, יש לו מנה, הכל מוכן, הוא יושב, יש לו מקום, יש לו מנה. ולכן נאמר כאן כך מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו, את האורחים או את המנות מפיו, אבל לא מנכתב. הנה פלוני, הנה המנה הזו, הנה כך וכך בפה כן, אבל לא מן הכתב. מה זה מן הכתב? היו רושמים רשימה של המוזמנים והיו רושמים רשימה של המנות. אסור לו לקרוא מן הכתב פלוני או לקרוא מן הכתב מנה זו. עכשיו מנה זו מתוך הכתב אסור בעל פה כן כדי שלא יקרא בשדרי דיותות וזה לא גזרה לגזירה זה חד הגזרתה היא כלומר שאם הוא יקרא ברשימה כזו של מזמנים או של מנות מתוך התחשבנויות כדי שלא יפגע בכבודו של זה שלא תחסר מנה זו וכ יוצא בזה עלול הוא להישאב לקריאת שתראה תיותות בשבת וזה אסור לפי כך אם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל לא ברשימה ידנית שהוא מחזיק אותה ביד אלא חקוקין על הטבלה נניח על גבי השולחן הם חקוקים או על הכותל אותה רשימה של מוזמנים מותר לקרותן מפני שאינו מתחלף בשטר ואסור לקרות בכתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנה בשבת עד כאן ומרן השולחן ערוך בסימן שז באור החיים סעיף יב כותב את הדברים הבאים זימן אורחים והכין להם מיני מגדים וכתב וכתב כמה זימן וכמה מגדים מכין להם אסור לקרותו בשבת אפילו אם הוא כתוב על גבי כותל גבוה הרבה משום גזרה שמה יקרא בשטרי אדיותות דהיינו שטרי חובות וחשבונות דא אפילו לעיין בלא קריאה אסור אבל אם חקק בכותל חקיקה שוקעת מותר אבל בטבלה אופן כס אפילו אם הוא חקוק אסור לקרותו אנחנו כבר ראינו שרבנו התיר בטבלה או פנקס הרי רבנו כתב לפי כך הם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל מותר לקרותם בשבת. ואילו מרן החמיר יותר ואמר שביחס לרשימה של המוזמנים אסור לקרוא רשימת מוזמנים או רשימת מנות אבל אם חקק את רשימת המוזמנים בכותל כמובן מערב שבת הוא חקק חקיקה שוקעת לא בולטת רוקם חומרות יש למרן מותר אבל בטבלה ופנקה אפילו חקוק אסור לקרותו פנקס יכול להיות שהרמב"ם הסכים לחומרה הזו אבל טבלה כבר ראינו שרבנו מתיר שטרי הדיותות דהיינו שטרי חובות וחשבונות ואגרות של שאלות שלום אסור לקרותם ואפילו לעיין בהם בלא קריאה אסור לקרות באיגרת השלוחה לו אם אינו יודע מה כתוב במותר ולא יקרא בפיו אלא יעיין בה ואם הוא בשבילו מחוץ לתחום טוב להיזהר שלא יגע בה ומכאן לשאלה ששאלנו האם מותר לקרוא מתוך הרשימה של המתנדבים אשר מגיע להם משברח או הם מבקשים לומר השכבות לכאורה זה דומה לרשימה של אורחים שאסור לקרוא מתוך הכתב מפעת הגזירה המ חבת של שטרי הדיותות והיינו צריכים לומר אסור לפי פשוטם של דברים היינו צריכים לומר שאסור אבל יש מן הפוסקים שאומרים שאם זה לצורך מצווה לא גזרו נאמר בילקות יוסף על סימן שז בסעיף יב סעיף קטן ב מי שהכין רשימת אורחים לסעוד אצלו בשבת אסור לו עיין ברשימה זו בשבת אף אם חקק אותה בבן כסו ואפילו אם הרשימה כתובה על גבי כותל גבוה כתובה לא חקוקה אבל אם חק בכותל חקיקה שוקעת מותר וכן אבי הבן או חתן שהכין רשימה לזמן את אוהביו לקרות בספר תורה שימו לב אני חוזר וכן אביהבן או חתן שיכין רשימה לזמן את אוהביו לקרות בספר תורה לא יקרא רשימה מתוך הכתב מחשש שמה ימחוק או יוסיף בה אבל השמש מותר לו לאחוז ולעיין בכתב הרשימה דלא שייך בו גזירת שמ ימחוק או יוסיף וגם משום שטרי דיותות לקבזה דחשיב כצורקי מצווה שלא גזרו בזה שמה יקרא בשטרי דיותות וכן בסעודת מצווה יש להקל לקרוא את שמות המוזמנים מתוך הכתב ואחר שהשלים מלאכתו וקרא את המוזמנים אסור לו לעיין ברשימה בשבת ובכן יש כאן הבחנה מעניינת מאוד מאוד לגבי החתם או אביר מתוך הרשימה מוזמן זה מוזמן זה לתורה ראשון שני שלישי רביעי חמישי וכ יוצא בדברים האלה שמה אה הוא לא הגיע עלול אולי ל חוק או משהו כזה מתוך חס דעת ואכן יוצא בדברים האלה וגם הגזרה מורחבת של שטרי דיותות אבל השמש או לענייננו החזן הרי הוא רק בסך הכל מוציא לפועל את מה שכתבו אחרים הוא לא תמיד מכיר את המתנדבים הוא לא מעורב בתוך כל העניין הזה הוא רק בסך הכל מבצע מוציא לפועל את ה מירת המשברח או את ההשכבה וכיוון שיש גם צורך מצווה צירוף של שני הדברים האלה שהחזן מוציא לפועל והוא איננו זה המכין תרשימה הוא לא בעל העניין בדבר וכן תאמור בגלל שיש צורך מצווה ניתן להקל אבל לאבא עצמו המעורב בעניין אסור ולעניינינו אם למשל הגבאי אשר הוא הולך ממתנדב למתנדב, עומד ליד החזן, מחזיק את הרשימה וקורא ואומר לחזן, פלוני אלמונית, פלונית אלמונית וכולי. לא אסור. למה? כי אה, הוא נזכר אה בסוף עם זה לא סגרנו, בסוף עם זה לא סגרנו ואז עלול לתקן או גם משום שטרדיות, כי הוא מעורב בהכנת הרשימה הזו ובמשא ומתן איתם. אבל החזן כאמור לא מעורב. הוא רק מוציא לפועל והוא קורא מתוך הרשימה ומבצע בזה לצורך מצווה. כך יוצא איפה שלעניינינו לחזן מותר לקרוא אבל לא לגבאים לקרוא לחזן. רבי חניש