האם קנס שקנסו חכמים על חמץ שעבר עליו הפסח כולל גם את תערובת החמץ?
האם משנה מהי רמת התערובת או סוג התערובת, לח בלח או יבש ביבש וכיו"ב?
האם מותר באכילה למרות שעבר על "בל יראה ובל ימצא"?
אילן שריף
פיקיויקיתגיות
29/04/08 כ"ד ניסן התשס"ח
המקורות עוסקים בדיני חמץ שעבר עליו הפסח ודיני תערובת חמץ לאחר הפסח. הדובר מתייחס למקרה בו אנשים טעו לחשוב שאכלו חמץ לאחר הפסח ומסביר את ההלכות השונות בנושא. הוא מציג את דעת הרמב"ם, המתיר הנאה מחמץ שעבר עליו הפסח מדין תורה אך אוסר זאת כקנס, ואת דעתו לגבי תערובת חמץ. בנוסף, הוא מביא את דעת השולחן ערוך המחמיר יותר בנושא תערובות ודורש ביטול בשישים, ואת דעת הרמ"א המציע פתרון של השלכת שווי האיסור לים המלח במקרה ואין שישים. לבסוף, הוא מסכם את הדעות השונות וממליץ לשאול מורה הוראה במקרים של ספק
קובץ שמע - מלא
הקלטת עוסקת בהלכות הקשורות לחמץ שעבר עליו הפסח, ובפרט בדיני תערובות חמץ לאחר החג. הדובר מנתח את דעותיהם של הרמב"ם והשולחן ערוך (מרן) בנושא, תוך התייחסות למקרה קונקרטי של אכילת שוקולדים המכילים ופל לאחר הפסח.
עיקרי הנושאים והרעיונות:
- האיסור בהנאה מחמץ שעבר עליו הפסח (חמץ שעבר):
- הרמב"ם קובע (הלכה ד' מהלכות חמץ ומצה) כי חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לעולם. איסור זה הוא גזירת חכמים כדי שאנשים לא ישאירו חמץ ברשותם במיוחד עבור לאחר הפסח.
- הדובר מדגיש כי מדין תורה, חמץ כזה היה מותר באכילה ובהנאה, אך חכמים החמירו ואסרו אותו אפילו אם נשאר באונס.
- ציטוט מהרמב"ם: "חמץ שעבר עליו בפסח אסור בהניה לעולם ודבר זה כנסו מדברי סופרים מפני שעבר על בליראה ובימשה אסרו הוא ואפילו ניחו בשגגה או בעונ כדי שלא יניח אדם חמץ ברשותו כדי שיהיה בו אחרי הפסח".
- דין תערובת חמץ לאחר הפסח:
- הרמב"ם מבחין בין חמץ עצמו שעבר עליו הפסח (שאסור בהנאה) לבין תערובת של חמץ בדבר אחר.
- לדעת הרמב"ם (הלכה ה'), תערובת חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח מותרת באכילה לאחר הפסח, אף על פי שהחמץ עצמו אסור בהנאה. הגזירה חלה רק על החמץ עצמו ולא על תערובתו.
- הרמב"ם לא מציין שיעור ביטול (כגון פי 60) או יחס מסוים הנדרש בהיתר התערובת. מכאן משמע שאפילו רוב של היתר מול מעט חמץ מתיר בדיעבד (אם התערב החמץ מאליו, ולא בכוונה לבטל איסור).
- ציטוט מהרמב"ם: "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח [...] אף על פי שהוא אסור בהניה [...] אם נתערב בין במינו בין שלא במינו הרי זה מותר לאוכלו אחר הפסח שלא כנסו ועשרו אלא בחמץ עצמו אבל התערובת מותרת באכילה לאחר פסח".
- דעת השולחן ערוך (מרן) והרמ"א בנוגע לתערובת:
- השולחן ערוך (אורח חיים, סימן תמ"ז, סעיף י"א) קובע כי תערובת חמץ (בין שהתערבה לפני הפסח ועבר עליה הפסח, בין שהתערבה בפסח ועבר עליה, ובין שהחמץ עבר הפסח ואז התערב) בטלה בשישים. כלומר, אם יש פי שישים כנגד החמץ בתערובת, היא מותרת.
- הרמ"א מוסיף כי אם אין שישים, יש לסגור את שווי הנאת האיסור (לדוגמה, לזרוק את הכסף לים המלח) ואז מותר להנות מהתערובת.
- המשנה ברורה מסביר כי דין ביטול בשישים נאמר כאשר החמץ נותן טעם בתערובת (לח בלח או יבש בלח). אך אם מדובר בתערובת של יבש ביבש (כמו ופל מצופה שוקולד), אפילו אם אין שישים, התערובת בטלה במיעוט ("חד בתרי בטיל") ומותרת באכילה לאחר הפסח.
- המשנה ברורה מציין כי דעת הטור מחמירה יותר ודורשת גם בתערובת לאחר הפסח שישים. אך פוסקים רבים חולקים וסוברים שברוב מותר.
- המקרה הקונקרטי של השוקולדים והוופל:
- הדובר מתאר מקרה בו אנשים אכלו שוקולדים שהכילו ופל לאחר הפסח, והביעו חשש שנכשלו באכילת חמץ.
- לפי דעת הרמב"ם, מאחר ומדובר בתערובת (הוופל בתוך השוקולד), הרי שהיא מותרת באכילה לאחר הפסח, גם אם אין שיעור כזית חמץ בכדי אכילת פרס בתערובת.
- לפי השולחן ערוך והמשנה ברורה, אם השוקולד והוופל נחשבים "יבש ביבש", הרי שאפילו "חד בתרי בטיל" ומותר לאכול לאחר הפסח, למרות שהחמץ (שבוודאי קיים בוופל) עבר עליו הפסח.
- מסקנות והמלצות:
- לפי הרמב"ם, אין מקום לומר שנכשלו באכילת חמץ במקרה של תערובת לאחר הפסח.
- לפי השולחן ערוך, יש לבדוק האם יש פי שישים. אם אין, לפי הרמ"א יש לסגור את דמי ההנאה. אולם, במקרה של יבש ביבש, אפשר להקל ולאכול גם בלי שישים.
- הדובר מסיים בהמלצה שלא למהר להחליט שאכלו חמץ או לאסור תערובות לאחר הפסח, אלא לשאול מורה הוראה כדי לדעת את ההלכה הנכונה.
ציטוטים מרכזיים נוספים:
- "והנה היה מי שהוציא מין שוקולדים ובדרך כלל השוקולדים והממתקים וכל אלה אז אין בהם כזית בכדי אכילת פרס דא עקה שהשוקולדים צריכים תמיד בדיקה טובה אם לא מדובר בבצופה בשוקולד אז בדרך כלל סוגים שלפלים שמצופים בשוקולד הם נכרים בצורתם וניתן לעמוד עליהם. אבל הבעיה היא שיש ממש כמו ג'ולות, כמו א כמו איזה פרי שוקולד כזה ואתה בא לאכול אותו פתאום אתה מוצא בפנים ופל גם ופל ואז השאלה אם זה כזית בכך אכילת פרס או אם כזית בכך זה אכילת פרס יש להניח שגם עם הבפל גם הבפל הוא לא חמץ גמור קולו יש ויש אבל כל פנים יכול להיות שגם בזה אין כדאי בכוח אכילת פרס חמץ אבל היה מי שאמר נכשלנו באכילת חמץ זה היה ה זו הייתה ההתבטעות שלו נכשלנו באכילת חמץ כשהוא פנה אליי בצורה דרמטית לאחר שהוציאו כאמור תערבות חמץ והתחילו לאכול מהשוקולדים האלה אז כשראו את הבפל ראו תמהו ועדה חזתם שמחיל כולדה ואז אמר נכשלנו באכילת חמץ והאמנם הם נכשלו באכילת חמץ או לא במוצאי אבל הוא מדבר על על תערובת שאסור היה לקיים אותה לפי הבנתו כן נכשלנו באכילת חמץ ואז השאלה האמנם כן או לא" (תיאור המקרה והחשש לאכילת חמץ).
- "כלומר אם יש לי ואפל ומצופן אניח בשוקולד. השוקולד זה ציפוי ואפל בפני עצמו. זה נקרא יבש ויבש. ויבש ויבש חד בתרי בת ויכול לאכול את זה אחרי הפסח אפילו שהוא עבר על ביראב ולימצא." (הסבר דין יבש ביבש).
- "כך יוצא איפה לא למהר לומר על אכילת תערובת חמץ אחרי פתח שאכלנו גופו של אמץ וכן לא למהר לאסור אלא כדאי לשאול מורה הוראה כדי לדעת היכן ישכון אור רבי חנ" (המלצה לפעול בשיקול דעת ולשאול רב).
הדובר מציג גישות שונות בהלכה ומדגיש את הצורך בבירור מעמיק לפני קבלת החלטות הלכתיות בנושא מורכב זה
Question1
מה דינו של חמץ שעבר עליו הפסח מבחינת הנאה ואכילה לפי דעת הרמב"ם?
Answer1
לפי הרמב"ם, מדין תורה, חמץ שעבר עליו הפסח מותר באכילה ובהנאה. אולם, חכמי ישראל גזרו שאסור בהנאה לעולם, אפילו אם נשאר בטעות או באונס, כדי שאדם לא ישאיר חמץ ברשותו במכוון לצורך השימוש בו לאחר הפסח.
Question2
מה הדין של תערובת חמץ שעברה עליה הפסח לפי הרמב"ם?
Answer2
הרמב"ם קובע כי תערובת חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח, אף על פי שהחמץ עצמו אסור בהנאה, אם התערב בדבר אחר (בין במינו ובין שלא במינו) הרי התערובת מותרת באכילה לאחר הפסח. זאת משום שחכמים גזרו רק על החמץ עצמו ולא על תערובתו. הרמב"ם לא מציין תנאים כמו רוב או יחס מסוים בתערובת.
Question3
מה הדין של חמץ שנתערב לפני הפסח ועבר עליו הפסח לפי השולחן ערוך והרמ"א?
Answer3
לפי השולחן ערוך, חמץ שנתערב לפני הפסח ועבר עליו הפסח בטל בשישים. כלומר, אם יש פי שישים כנגד החמץ בתערובת, היא מותרת. הרמ"א מוסיף שאם אין שישים, יש לסלק את הנאת האיסור על ידי השלכת שווי החמץ לים המלח, ואז מותר ליהנות מהתערובת.
Question4
מה הדין כאשר חמץ נתערב לאחר הפסח לפי השולחן ערוך והרמ"א?
Answer4
לפי השולחן ערוך, גם במקרה של חמץ שנתערב לאחר הפסח, הוא בטל בשישים. הרמ"א מציין שלדעת הטור יש מחמירים גם בזה וצריך שישים. עם זאת, יש פוסקים הסוברים שבמקרה של תערובת לאחר הפסח, די ברוב כדי להתיר, ואין צורך בשישים או בכזית כדי אכילת פרס.
Question5
מה הדין בתערובת של דבר יבש בדבר יבש (כמו ופל מצופה שוקולד) לאחר הפסח?
Answer5
המשנה ברורה מסביר שאם נתערב יבש ביבש, כמו במקרה של ופל מצופה שוקולד, אפילו אם אין שישים (חד בתרי), התערובת מותרת באכילה לאחר הפסח, גם אם החמץ עבר על איסור "בל יראה ובל ימצא" בפסח.
Question 6
מה הדין של תערובת חמץ שהייתה בה כזית בכדי אכילת פרס ונשמרה בפסח?
Answer6
לפי דברי המאמר, גם אם הייתה תערובת חמץ שיש בה כזית בכדי אכילת פרס ונשמרה בפסח, לאחר הפסח התערובת מותרת באכילה ובהנאה, כיוון שהגזירה הייתה רק על גוף החמץ ולא על תערובתו.
Question 7
באיזה אופן אסורה ההנאה מתערובת חמץ לאחר הפסח על פי חלק מהדעות?
Answer7
אם תערובת חמץ נעשתה במהלך הפסח עצמו, לפי חלק מהדעות, אסורה האכילה לאחר הפסח, אך מותרת ההנאה ממנה על ידי מכירתה לגוי והשלכת דמי האיסור לים המלח, במיוחד במקום הפסד מרובה.
Question 8
מהי ההמלצה המעשית העולה מהדברים בנוגע לאכילת תערובות לאחר הפסח?
Answer 8
לאור הדעות השונות והמורכבות בנושא, המסקנה היא שלא למהר לאסור או להתיר אכילת תערובות חמץ לאחר הפסח. מומלץ לשאול מורה הוראה מוסמך כדי לדעת כיצד לפסוק במקרה הספציפי, בהתאם לפרטי התערובת, זמן ההתרחשות (לפני, תוך כדי או אחרי הפסח) ולמנהגים השונים
קובץ שמע - TXT
080427.txt
(2.21 KB)