הרצאתו של הרב רצון ערוסי בכנס חוקרים במדעי היהדות שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן.
הרב נשא דברים בעניין קליטתם הרוחנית של העולים מתימן בעליית "כנפי נשרים" הקרויה גם "מרבד הקסמים".
24/03/08 י"ז אדר ב' התשס"ח
קטעים אלה מתוך הקלטה מתארים את עליית יהודי תימן בשנות ה-50, המכונה "על כנפי נשרים" או "מרבד הקסמים". הדובר מדגיש את אדיקותם הדתית ואת תפיסתם את העלייה כחלק מתהליך הגאולה לארץ הקודש. הוא מתאר את הקליטה הרוחנית הקשה שלהם במדינת ישראל החילונית, כולל זעזועים עקב חילול שבת, גזירת פאות, וניכור ממסורתם. לבסוף, הוא מעריך את ההשלכות השליליות של קליטה זו על אחדות העדה ועל החברה הישראלית בכלל.
קובץ שמע - מלא
נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:
- מאפייני עליית יהודי תימן:
- עלייה המונית של כ-45,000 יהודים מאמינים ושומרי מצוות.
- רוב הזכרים ידעו קרוא וכתוב בתורה, מקיימים מצוות, מגודלי פאות וזקנים.
- הנשים היו צנועות ומכוסות, חדורות בתודעה יהודית איתנה.
- העולים האמינו שהעלייה היא חלק מתהליך הגאולה ומימוש נבואות שיבת ציון.
- חלקם ראו בבן גוריון подобие למלכות בית דוד, וראו בעלייה מימוש נבואת מיכה על נפלאות כמו יציאת מצרים ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות").
- הם תפסו את העלייה כנשיאה על כנפי נשרים מארץ טומאת העמים לארץ הקודש.
- הם ציפו להגיע לארץ הקודש ולראות עין בעין את שוב ה' לציון, ולא היו מודעים למשמעותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חילונית. "הם כחולים הם לא היו מודעים למשמעות של מדינת ישראל בטור שכזו להבדיל מארץ ישראל".
- הפער בין ציפיות למציאות ו"זעזועים רוחניים":
- קליטת העולים על ידי מנגנוני המדינה החילונית לוותה בזעזועים רוחניים קשים. "קליתם קליטתם הרוחנית של יהודי תימן על ידי ה גנונים של מדינת ישראל החילונית הייתה מלובה בזעזועים באמת".
- על אף התמיכה החומרית שהמדינה העניקה ("מרבד של תמיכה ועזרה הן בעלייה והן בקריטה במובן החומרי כל הכבוד ישר כוחל מדינת ישראל"), העולים נחשפו למציאות חילונית שהייתה זרה להם.
- הם נחשפו לחילול שבת בפומבי, ריקודים מעורבים של בנים ובנות, סרטים הנוגדים את ערכיהם, והנחלת חינוך חילוני. "קולטים שחיללו בפניהם את השבת שרקדו בפניהם עורב בנים ובנות שהציבו בפניהם סרטים שמנוגדים היו לערכת קניעות שחפו עליהם קולטים שלימדו אותם הרבה רק דבר אחד רך לא תורה".
- היו מקרים של התנכלות ללימודי תורה וגזירת פאותיהם של ילדים, דבר שנתפס כפגיעה בסמלי זהותם היהודית. המרצה עצמו חווה זאת בגיל ארבע. "קולטים שגזו לחלק מהם את פאותיהם ועבדכם היה אז בגיל ארבע וגם לי גזזו את הפאות".
- חוקרים תיעדו היבטים אלה של "מפגעים רוחניים", כולל הנחלת חינוך אחיד חילוני, גזירת פאות, ו"גניבת ספרי הקודש".
- תגובת העולים והשלכות ארוכות טווח:
- העולים חוו את הקליטה כ"מעשה קסמים" שהפך ל"כאוס ובלבול" לנוכח הפער התרבותי והדתי.
- אחד מרבני העדה תיאר את הכאב על לקיחת ספרי הקודש כגדול יותר מאובדן בן. "דבר אחד אלינו יכול להתנחם על ספרי הקודש לקחו לי אתם שומעים על ספרי הקודש על זה לא יכול לפניחם".
- ניסיונות של אנשי רוח מהעדה לסייע רוחנית לעולים נתקלו בקשיים.
- המרצה מדגיש כי מטרת הרצאתו אינה רק חזרה על העובדות ההיסטוריות, אלא הערכה של תוצאות אותה קליטה רוחנית. הערכה זו היא מורכבת ותלויה בהשקפת עולם אישית.
- הוא טוען כי על אף שהמדינה סיפקה סיוע חומרי, היא לא סייעה מספיק לשמור על צביונם של העולים ולא אפשרה להם לתרום את ייחודם לחברה הישראלית. "אסור היה לקולטים לשנות את אובים את תרבותם ואת אמונתם אלא רק להשלמים להם את החסר להם בחומר ובהכלה ולאפשר להם לתרום את חלקם בבניין הארץ ובטיפוח חברה יהודית בישראל".
- לו הייתה הקליטה נעשית בצורה נכונה, עולי תימן היו יכולים להיות "עדה משגשגת" התורמת רבות לחברה ומקרבת בין דתיים וחילונים.
- במקום זאת, הקולטים, מתוך גישה ממלכתית ואידיאולוגיות פוליטיות, ביקשו להכניס את יהודי תימן ל"חברה הישראלית הממלכתית" החילונית, תוך התעלמות ממסורתם הייחודית.
- הייתה כפייה בנושאים סמליים כמו פנקס חברות בהסתדרות, ששיקף שייכות אידיאולוגית.
- גם בתוך הציבור הדתי והחרדי הייתה ביקורת על העולים, שנתפסו כשונים במנהגיהם. "אמר אנחנו נחשבנו לקיים בעיניהם אבל קצת שונים ומשונים היו כמה מאיתנו שהיה להם כמה נשים היו כאלה הם נישואים נשואי פתיחות ואוכלים חס ושלום אור פתח השם תירנו וגם עופים ביום טוב ושוחטים ביום טוב וגם השם צילנו מורי ורבותיי גם אופים מצות בפסח כל ויש לנו ספרי תורה חקוקים כל רבותיי דברים מוספצים בחינה הלכתית אבל בעיניהם זה היה משונה".
- כתוצאה מכך, העדה התפצלה לזרמים שונים, ובני הנוער איבדו את דמות האב המסורתי. "העדה שלנו שיכלה להיות מלוקדת מורשת נפלאה מצאה את עצמה קרועה שואה בין כל מיני גורמים של בני נוער שכבר בית אבא נהר הדמות של בית אבא נהרסה".
- הייתה תחושה של זלזול בחכמי העדה המסורתיים, שלא זכו למעמד רשמי בממסד הרבני החדש. "החכמים אמיתיים בארץ רבותיי ולא מונו אף לא אחד רק בגן שלי בשלב שלי אף לא אחד".
- הערכת התוצאות והשלכות על החברה הישראלית:
- המדינה הפסידה עדה שיכלה לתרום רבות לאחדות ולשורשיות היהודית.
- המרצה רואה במפגעים של העלייה את "ראשית השבר בין הציונות הדתית ובין הציונות הלא דתית".
- ניסיונו של הרב קוק לקרב בין הזרמים נכשל, והקיטוב רק גבר.
- המרצה מזכיר את פרשת ילדי תימן כדוגמה לכך שהמדינה לא ויתרה על "הגמון החילוני".
- חברי כנסת מזרחיים בני התקופה ראו במדיניות הקליטה "אינקוויזיציה של נגד ישראל" ו"אינסוזיציה רוחנית".
- הקיטוב בתוך הציונות הדתית גבר גם עקב נושא ההתנחלויות ומדיניות השלום.
- למרות זאת, המרצה מסיים בנימה של אמונה בנצחיות עם ישראל ובתקווה לגאולה שלמה, שבה גם הקב"ה ישוב לציון. הוא מקווה שמימוש חזון זה יזכה לזכותה של עליית "על כנפי נשרים".
ציטוטים מרכזיים:
- "זה היושב מושב שה כבוד האמיתים למושב קל נכבד מאוד מחוייבים לנו לפתוח בכבודה שלה ולהודות ליוזמים שיזמו את הכנס החשוב הזה" (פתיחה המביעה כבוד והערכה לאירוע).
- "אני אדבר על הקליטה הרוחנית של עלייה על כנפי נשרים עליית על כנפי נש העלייה ההמונית של ודי תימן לארץ ישראל ואני מדגיש לארץ ישראל בשנות ה50 ואשר היא ידועה גם בשם מרבות הקסמים" (הצגת נושא ההרצאה והשמות השונים לעלייה).
- "כולנו האמינו שהעליה היא חלק מתהליך הגאולה. עליה נבאו כל ביא ישראל בכל הדורות" (אמונת העולים במשמעות הרוחנית של העלייה).
- "הם כחולים הם לא היו מודעים למשמעות של מדינת ישראל בטור שכזו להבדיל מארץ ישראל" (תיאור חוסר המודעות של העולים למאפייני המדינה החילונית).
- "קליתם קליטתם הרוחנית של יהודי תימן על ידי ה גנונים של מדינת ישראל החילונית הייתה מלובה בזעזועים באמת" (תיאור עוצמת הקושי הרוחני בקליטה).
- "קולטים שחיללו בפניהם את השבת שרקדו בפניהם עורב בנים ובנות שהציבו בפניהם סרטים שמנוגדים היו לערכת קניעות שחפו עליהם קולטים שלימדו אותם הרבה רק דבר אחד רך לא תורה" (דוגמאות למפגש עם חילוניות).
- "קולטים שגזו לחלק מהם את פאותיהם ועבדכם היה אז בגיל ארבע וגם לי גזזו את הפאות" (חוויה אישית כדוגמה לפגיעה בסמלי הזהות).
- "דבר אחד אלינו יכול להתנחם על ספרי הקודש לקחו לי אתם שומעים על ספרי הקודש על זה לא יכול לפניחם" (עדות על החשיבות העצומה של ספרי הקודש עבור העולים).
- "אסור היה לקולטים לשנות את אובים את תרבותם ואת אמונתם אלא רק להשלמים להם את החסר להם בחומר ובהכלה ולאפשר להם לתרום את חלקם בבניין הארץ ובטיפוח חברה יהודית בישראל" (התפיסה של איך הקליטה הייתה צריכה להתבצע).
- "העדה שלנו שיכלה להיות מלוקדת מורשת נפלאה מצאה את עצמה קרועה שואה בין כל מיני גורמים של בני נוער שכבר בית אבא נהר הדמות של בית אבא נהרסה" (תיאור ההשלכות החברתיות והדתיות של הקליטה).
- "החכמים אמיתיים בארץ רבותיי ולא מונו אף לא אחד רק בגן שלי בשלב שלי אף לא אחד" (תחושת קיפוח של המנהיגות הרוחנית של העדה).
- "ראשית השבר בין הציונות הדתית ובין הציונות הלא דתית" (הערכת ההשלכות הרחבות יותר על החברה הישראלית).
- "לעולם לא נקבל שלטון של אינסוזיציה רוחנית" (ציטוט של משה חיים שפירה המבטא את התגובה הקשה למדיניות הקליטה).
- "נצח ישראל לא ישקר" (סיום אופטימי המבטא אמונה בעתיד).
ההרצאה מספקת תמונה מורכבת ונוגעת ללב של קליטת עלייה משמעותית בתולדות מדינת ישראל, תוך הדגשת הקשיים והאתגרים הייחודיים של קהילה דתית מסורתית במפגש עם מציאות חילונית משתנה. היא מעוררת שאלות חשובות על מדיניות קליטה, שמירה על זהות תרבותית ודתית, והשלכות של פערים אידיאולוגיים על החברה הישראלית
Question1
מה היו המאפיינים הרוחניים והדתיים של עולי יהודי תימן שעלו במבצע "על כנפי נשרים" (מרבד הקסמים)?
Answer1
עולי יהודי תימן היו ברובם אנשים מאמינים ושומרי מצוות. הגברים ידעו קרוא וכתוב בעברית ובקיאים בתורה, והנשים היו צנועות וחדורות בתודעה יהודית עמוקה. הם חיו על פי עקרונות של תורה ועבודה כקו מנחה מרכזי בחייהם, ולא כאידיאולוגיה פוליטית. הם ראו בעלייה חלק מתהליך הגאולה והאמינו בביאת המשיח ובבניין בית המקדש השלישי בארץ ישראל.
Question2
כיצד תפסו עולי תימן את ההבדל בין ארץ ישראל למדינת ישראל?
Answer2
עולי תימן הבחינו בין ארץ ישראל, אותה ראו כארץ הקודש שניתנה מהשם לעם ישראל על פי התורה, לבין מדינת ישראל, שהייתה עבורם מושג חדש ובעל משמעות חילונית יותר. הם הגיעו לארץ הקודש מתוך אמונה שיזכו לראות עין בעין את שוב השם לציון, ולא היו מודעים למשמעותה החילונית של מדינת ישראל ומוסדותיה.
Question3
אילו זעזועים רוחניים חוו עולי תימן בקליטתם על ידי מוסדות המדינה החילוניים?
Answer3
הקליטה הרוחנית של יהודי תימן לוותה בזעזועים רבים. הם נחשפו לחברה חילונית שחיללה שבת, רקדה ריקודי מעורב, הציגה סרטים הנוגדים את ערכיהם הצנועים, ובמקרים מסוימים אף התנכלו ללימודי התורה. כמו כן, תועדו מקרים מצערים של גזיזת פאותיהם של ילדים ונערים, דבר שנתפס בעיניהם כפגיעה בסממני יהדותם.
Question4
מה הייתה תחושתם של עולי תימן בנוגע לשינויים בכפייה שהופעלו עליהם בתהליך הקליטה?
Answer4
עולי תימן חשו שנעשה ניסיון להכניס אותם בכוח למסגרת של "החברה הישראלית הממלכתית" החילונית, דבר שהיה מנוגד לדרכם ולמסורתם. הם ראו בכך כפייה לשנות את זהותם, תרבותם ואמונתם, במקום לאפשר להם לשמור על ייחודם ולתרום לחברה הישראלית מתוך עולם הערכים שלהם.
Question5
כיצד השפיעה מדיניות הקליטה על אחדות העדה התימנית בישראל?
Answer5
מדיניות הקליטה, שכללה ניסיון להטמיע את בני הנוער התימנים בזרמים שונים בחברה הישראלית (דתיים, חילוניים, חרדיים), גרמה לפיצול בתוך העדה. במקום לשמור על מורשתם המשותפת, בני הנוער נחשפו להשפעות שונות, ולעיתים אף נאלצו לוותר על מנהגי אבותיהם, מה שהוביל לריחוק ולקיטוב בתוך העדה.
Question 6
מדוע חשו חלק מרבני העדה התימנית כי מעמדם נפגע במדינת ישראל?
Answer6
רבים מרבני העדה התימנית, שהיו בעלי מעמד רוחני וקהילתי חשוב בתימן, לא זכו להכרה ולמינוי לתפקידים רשמיים בממסד הרבני בישראל, במיוחד בשנים הראשונות לאחר העלייה. עובדה זו גרמה לתחושה שהפוטנציאל הרוחני והתורני של העדה לא מומש כראוי, וכי חכמיה לא זכו להערכה הראויה.
Question 7
מה הייתה הערכתו של הדובר לגבי ההשלכות של אופן הקליטה על החברה הישראלית כולה?
Answer7
הדובר הביע צער על כך שמדינת ישראל, בין במכוון ובין שלא במכוון, החמיצה הזדמנות לקלוט את יהודי תימן באופן שיאפשר להם להקרין על החברה הישראלית את אורח חייהם הייחודי, המשלב אמונה, תורה, יושר ואהבת הבריות. הוא טען כי קליטה נכונה הייתה יכולה לתרום לאחדות העם ולהעצים את השורשיות היהודית בארץ, אך בפועל נגרם פיצול וריחוק.
Question 8
מה ניתן ללמוד מאירועי הקליטה של עולי תימן בשנות ה-50, במיוחד בנוגע ליחסים בין דתיים וחילוניים בישראל?
Answer 8
אירועי הקליטה של עולי תימן חושפים את השבר הראשוני בין הציונות הדתית לציונות הלא-דתית בישראל. הניסיון לכפות אורח חיים חילוני על עולים דתיים אדוקים יצר מתחים ומשקעים, והוביל להקצנה בקרב חלקים בציונות הדתית. הפרשה מדגישה את הצורך בכבוד הדדי, בהכרה בזהויות שונות ובאיזון בין ערכי המדינה לבין שמירה על מסורות וערכים דתיים של קבוצות שונות בחברה
Full text
זה היושב מושב שה כבוד האמיתים למושב קל נכבד מאוד מחוייבים לנו לפתוח בכבודה שלה ולהודות ליוזמים שיזמו את הכנס החשוב הזה טוב גם אחרי 60 שנה להרענן ולתרענן ולזכר בהיסטוריה של בני אבתנו של בני עמינו היא נכנסה לדברי הימים של העם היהודי של תקומת מדינת ישראל ולכן יוזמה ברוכה היא שידענו אותה מדידי דור ארון יימדידי פרופסור ורדנטל מורי ורבותיי כפי שאמר יושב ראש אני אדבר על הקליטה הרוחנית של עלייה על כנפי נשרים עליית על כנפי נש העלייה ההמונית של ודי תימן לארץ ישראל ואני מדגיש לארץ ישראל בשנות ה50 ואשר היא ידועה גם בשם מרבות הקסמים עוד עשה שימוש בין ההבדלים בין שני השמות הללו בעלייה זו עלו כ-45,000 יהודים מתימם כולם זה לא יוצא מן הכלל כפי שהיה מצב אז רבותיי ודים מאמינים בשם שומרי מצוות רובם רוב כל הזכרים יודעים קרוח טוב יודעים לקרוא בספר התורה קטנים כגדולים כולם מוגדלים פאות מסולשלים ועטורים בזכנים אותראות על כבריהם לאנשים אף שאינם יודעות קרו טוב הן נשים צנועות אפילו ילדות שבהם מכוסות היו ברושם וכולם נשים מאמינות חדורות בתודעה בתודעה גדולה מאוד על יהודן עמי על יהודן כעיקרות בית וכולם חרוצות ונאמנות עולי יהודי תימן אלו זההינו בעלייה הזו שעליה אנחנו מדברים תרם עמדו על ההבחנה בין ארץ ישראל ובין מדינת ישראל. לדידם ארץ ישראל היא ארץ הקודש והיא נתנה מהשם לעם קודש על פי תורת קודש. כולנו האמינו שהעליה היא חלק מתהליך הגאולה. עליה נבאו כל ביא ישראל בכל הדורות. שעתידים בני עמינו לשוב לארץ הקודש ובארץ הקודש יהיה מלך המשיח שיבני בית שלישי שלא יחרב לעולם וזו באמת האמת כדור חזון הדברות של עמל אבל גם היו מתוכם לא כולם אבל היו גם מתוכם שהתייחסו לבן גוריון כמלכות בית דוד לכן ידידם העלייה לעל במצ הייתה בבחינה מימוש נבואתו של מיכה הנביא פרק ז' פסוק כו שהוא אמר כי מי צפחה מארץ מצרים הראנו נפלאות כלומר בגולה העתידה השם יראה לעמו נפלאות כמו הנפלאות שראה רבותינו שהוציאה מארץ מצרים ומאחר שעל אבות שהשם הוציא אותם מארץ מצרים נאמר בעצותכם על כנפי נשרים והביא אותכם אליי אם כן גם העלאת ודי תימן לארץ הקודש בעיני אבותינו שעלו באותה העליה במצים הייתה לדידם בבחינת שהשם נשא אותם מארץ תמם ארץ טומאת העמים לארץ הקודש במתוסים נסע אותם על כן נשארים סבורים היו שהם באים לארץ הקודש לראות עין בעין את שוב השם את שבעציון והם כחולים הם לא היו מודעים למשמעות של מדינת ישראל בטור שכזו להבדיל מארץ ישראל שהכוונה היא כשאומרים מדינת ישראל שהכוונה היא למדינה דמוקרטית חילונית אומנם חלק מהם לבטח שמעו לבני עליות הקודמות שיש בארץ חילונים הם לא עד כדי כך הם תמימים שם שיש בארץ חילונים אבל הם לא העריכו שהשלטון של המדינה והמנגנונים שלה הם חילונים לכן קליתם קליטתם הרוחנית של יהודי תימן על ידי ה גנונים של מדינת ישראל החילונית הייתה מלובה בזעזועים באמת כל החוקרים שכתבו אותות העלייה הזאת צילו שעוד היו רבים חולים באותה תקופה וגם הם היו דתיים כי באותה תקופה מדינת ישראל קלתה כמחצי כחצי מיליון עולים והיו עוד עולים מבני עדות אחרות אבל הם אומרים העדה התוספת והסוערת ביותר כ נגד המפגעים הרוחניים בקליטה הייתה העילה תמנית כך גדולה החוקרים כותבים כך דוקור צמרת כותב והיא הייתה להם אבותינו בעלייתם באותה עלייה שרים הייתה להם אותה עלייה בפחנת מרוות קסמים מה זה מרוות קסמים מאחד מרוות של תמיכה ועזרה הן בעלייה והן בקריטה במובן החומרי כל הכבוד ישר כוחל מדינת ישראל זה ברור אי אפשר לקחת ממנה את הדבר הזה ומידך לפני אבותינו אותה עלייה לאחר שנתפתחו הייתה בבחינת מעשה קסמים וכשבים דבר שלא הסכינו דבר שלא הסכינו לו ודים בלי יהדות קולטים שחיללו בפניהם את השבת שרקדו בפניהם עורב בנים ובנות שהציבו בפניהם סרטים שמנוגדים היו לערכת קניעות שחפו עליהם קולטים שלימדו אותם הרבה רק דבר אחד רך לא תורה יש שהתנקלו ללימודי התורה גם זה החוקרים ציימים שהעולים לימדו את בניהם וחמור יותר מזה רבותיי קולטים שגזו לחלק מהם את פאותיהם ועבדכם היה אז בגיל ארבע וגם לי גזזו את הפאות ואז הגננת שלי הייתה מאוד נעימה כלפיי לא רודנית לא כפייתית היא אפילו נתנה לי שקית ג'ולות פרפריות בזמן שגזה לי את הפאות דעתקה הגעתי לבית אבו מורי זכר צדיק לברכה וראה אותי בלי סימונים וואי וואי אני הודדות זה הסימנים של יהדות ועבד חיים הקטן צמוד עם ערמה זה לא דבר פשוט על כל פנים לחלק מהם גזדזו את הפאות שנקראו להם סימון סימון היהדות שלהם ואמנם כבר כתבו חוקרים חשובים כמו דוקור דובל ויטן לידיבי כמו דוקר דון יחיה או כמו דוקור צמרת ועוד על ההיבטים ההיסטוריים של המפגעים הרוחניים שפגעו את גורמי הקליטה באותם הורים על חינוך האחיד החילוני שהנחילו להם על גדזת הפאות של חלק מהם על גניבת ספרי הקודש ועל גנבת ידיהם רבותיי אינני יכול לעצור בעד ההתרגשות שלי שכשהתחלתי לפעול כתעיל רוחני בקלטונו עוד בטרם נבחרתי קרב האש של קלטונו אז באותם זמנים אחד מרבני העדה שם זכר לברכה מוריס פזרי זכר חיילום הבא עם גישר דרך ששקל כאן גם בן וגם נכד במלחמות הוא כבר איבד את מאור עיניו באחרית ימיו הוא בא כמו תינוק לשמוע את השיעור שלי והוא בעל פה מתקן לי את הגרשה בתלמוד אני בתוך הספר והוא בעל פה מתקן לי את הגרשה בתלמוד ואני לא בחינם אומר את הדברים האלה תכף תראו למה ואז הוא מזמין אותי לסעודה שלישית והלכתי אליו סעודה שלישית רק הוא באני ומרגיש את מה שהוא מרגיש ושאר את הנשית ואת השירו שבות מנוחרי ולפתע במחות של איש וא אומר לי כבוד הרב אני שיקלתי בן שיקלתי לחד השם נתן והשם לקח דבר אחד אלינו יכול להתנחם על ספרי הקודש לקחו לי אתם שומעים על ספרי הקודש על זה לא יכול לפניחם והוא בוחר בגמור של מה קרב צעיר לנחם אותו ניסיתי בכחות היה דלים אבל מת השם יתברך צחתי את תיחתי בפני פרופסור יהודה רצה בשם שמורה וחייהו יער כמה שנותם חיימים והיום הוא יצא לשנת שבת הוא מתל מחוץ לארץ כבוד הרב מצאתי קונטרס אחד מכתב י של מור בקת אונו על תכתובת של שאלות תשובות הלחתיות שהוא התכתב עם רבני צנאה לך תביע לו זה באמת חיים היו בשבילו זה להקים אותו תחילה רוח הקודש הבא אליו אז תן הוא גם רבותיי את ספרי הקודש שלהם ילדיהם ועוד ולכן תכלית ה צאתי זו אינ רבותיי חזרה על העובדות ההיסטוריות שכאמור כבר נכתב עליהם רבות אף שתר הם מוצו אלא תכלית הרצאתי זו ניסיון להעריך להעריך את תוצאות אותה קליטה רוחנית ולא קלה לך את הערכה כי הדבר תלוי באנו מדדים או כלי דידה רק את בתי הערכה ולא מערך זה מעריך זה כי יש בהשקפת עולם אישית של המעריך משפיעה על מרכת ההערכה וצותיה ואף על פי כן מורי ורבותיי בעולם האקדמי בעולם העיוני פטור בלי כלום אי אפשר ומלכת הערכה היא דבר נחוץ כי ההיסטוריה נועדה ללימוד עולת מתחים בכל שכן כשמדובר בעדה חשובה מקורית ושורשית כמו יהודי תמן בפרט ובעצור החברה בישראל ובזמותה של מדינת ישראל בכלל ולכן את חלקי במלכה זו אומובן שהרוצה לחלוק יחלוק כי מתוך כך תתברר האמת ותתלבן ותצא לאור עולם והנה מוריי ורבותיי דומני שנתקים לכך ש עליה בת כ-45,000 הורים שכולם יהודים מאמינים ישרי דרך שומרי מצוות חרוצים אוהבי ארץ הקודש ואינם נותן קומפלימנטים רבותיי כל אלה שיקים שקם הם פיסוי שכל חוקר חותם עליהם בשתי ידיים מה שאני אומר כאן לא כי אני בן העדה ואני נותן קומפלימנטים לא המציאות שהייתה או הבארץ הקודש או ה עם הקודש, אוהבי תורת הקודש, שכולם חיו על פי את המנחה של תורה ועבודה. ככל מנחה מהותי, לא פוליטי לחלוטין לא תורה ועבודה פוליטית. תורה ועבודה כקו מנחה בחיים, ככלל מהותי, היא עלייה של כל הגרות, היא עלייה איכותית ביותר. בעולים אלה היוצריכים לקבל מן המדינה ציוע חומרי לקביסתם בארץ ניתן להם כל האיש ואנחנו מבינים את הקשיים שיוחד אין ספק בדבר ועוד משהו שהמדינה הייתה צריכה לתת להם זה מודי ההשכלה כדי להשלים את החצר להם בהשכלת בהקולטים היו צריכים לצייע להם לשמור את צוויונם כדי שעולים אלה יקרינו על החברה הישראלית מודל של חיים יהודיים חיי עמ כפיים אמונה ותורה חיי יושר והגינות וחיים של אהבת הבריות אהבת הארץ מתיפולים מכל סמן פוליטים כלומר אסור היה לקולטים לשנות את אובים את תרבותם ואת אמונתם אלא רק להשלמים להם את החסר להם בחומר ובהכלה ולאפשר להם לתרום את חלקם בבניין הארץ ובטיפוח חברה יהודית בישראל ואם ככה אוסם הקולטים העצמנית הייתה היום רבותיי עידה מבשת בהצה מוציאה לקוח אל הפוער את הפוטנציאל שלה בבניין הארץ ובטיפוח האחברה בקטיפוח היהוד היה טיפוח השרשיות בחברה היהודית בין דתיים הייתה מקרבת בין דתיים ובין לא דתיים כי זו חברה שאין אצלה מוצל בין של דתי ולא דתי אלא הייתה מאחדת בין דתיים ולא דתיים והייתה מעצימה את השורשיות של החברה היהודית בארץ תחת זו מורי ורבותיי הקולטים בין במכוון בין שלא במכוון כרגננת שלי שגז לי את הפאות נתן ליפרס אז אני לא יודע אם זה מכוון הייתה כלפי ו בן במכוון בן שלו במכוון התכוונו להכניס את יהודי תימן לכל יתור למה שהם קראו החברה הישראלית הממכתית שהייתה בסדרה חילונית דבר שהם נוגחים לא הופיע דרכם ובמסורת שהם שהיו אנשים סליחה ובמסגרת הגישה הממלכתית של הקולטים משתרבה והעדים בראשונים ואני עלין מאוד בלשוני משתרבה במכוון ושלא מכובם המגמה האישית של הקולטים שהיו אנשים פוליטיים בדרך כלל אנשים ממפי ממפם ועוד ואלה בעצמם עשו נפשות למלבותיהם דבר שהזר לעולם לעולם העולים לחלוטין וזוני מורי ורבותיי כתבי נצה ידו קטן בוא מוריד זכר צדיק לברכה הוכרה ומושבת העולים קדימה שם ראינו מעין שמר חד משה בעדימה החריכו אותו להוציא בנק אדום הוציא בנק אדום לאחר מכן באו אליו הדתים ואמרו לו אה מן האדום האדום אתה שייך אתה יודע מי זה אדום אתה דתי פנקס כחול בנוסף לפנקס האדום לימים מורי ורבותיי אברנו דירה מקד מה לרמתגן ושם היה ראש העיר קרניתי זכרו לברכה והוא איש הכלים הקים והוא עבד ויחרוז וכולם נהנו מעבודתו היה הוא היה עובד יותר משלושה עובדים בחריצותו וגמותו וכל מעשיק רצה רק אותו אבל היו מפלים אותו בטרם שנה כדי שלא יקבל קביעות כל שנה קביע שהוא זקדו מה עשה הוציא עוד פק לציונים הקלאים וגם זה לא לקבל קריעות עד שימים התמונש ואבא שלי סוף סוף מתפקח ואז הוא הלך אמר להם לשם הכלים מה זה אני לא מקבל מכם קביע קע את ה את ה את הפנקה הלך אל ה איך קוראים אל ההסתדרות הכלית כיוון שהייתה אז אופוזיציה הלך אליהם אמר להם תראו קראתי את הפנקט הזה קראתי את הפנקט הזה אני בא לקרוא את הפרנקת האדום מה שואלת בכם לכם שהוא תועל הם מרימים טלפון לקריניקטי ואומרים לו מה פלוני אלמוני הוא מקבל קביעות אנחנו משביטים את ה את כל המשק שם אז מיד קיבל קביעות אז התפקחנו מהלך הזמן אבל הייתה כפייה ביחס לכל הפנקסים האלה וזה מציאות זה לא תמצאו רבותיי בחוקרים זה חבינו זה חלק בלתי נקרא מאיתנו ואם שמעו הדתיים בעז רבותיי שמעו הדתיים בחרדים שישבו בציון ובקבוצות והעקו באמת מהם במכירות ליבם מחרו אלא מורי ורבותיי שגם הדתיים וגם החרדים שבהתחלה דעקו על העניין הזה אז נרה מורי ורבותיי הם הבינו שיש כאן משחק עוד חמש דקות נראה מה נוכל לעשות לכן כן כן צטרך לקוח את הפנקז הזה עצמ יושי עד הם הבינו עד הם הבינוח טוב אכול גם אתה כ** נפשות ונעשה את נפשות נוער אשר לקחו אותו לקבוצה שונ התעיר נהיה חילוני ויש מהם שתפקר ויש כאלה שחזרו ונועב שהלך לזרם המזרחי ונועב שהלך לזרם החרדים ולבני ישיבות ואז רבותיי העדה שלנו שיכלה להיות מלוקדת מורשת נפלאה מצאה את עצמה קרועה שואה בין כל מיני גורמים של בני נוער שכבר בית אבא נהר הדמות של בית אבא נהרסה שהרי אפילו בזרם הדתי ואפילו בזרם החרדים לא חכו אותנו לשמור את מנגי אבות כי אמר אנחנו נחשבנו לקיים בעיניהם אבל קצת שונים ומשונים היו כמה מאיתנו שהיה להם כמה נשים היו כאלה הם נישואים נשואי פתינות ואוכלים חס ושלום אור פתח השם תירנו וגם עופים ביום טוב ושוחטים ביום טוב וגם השם צילנו מורי ורבותיי גם אופים מצות בפסח כל ויש לנו ספרי תורה חקוקים כל רבותיי דברים מוספצים בחינה הלכתית אבל בעיניהם זה היה משונה ואז רבותיי עשו לנו טובה להציל אותנו להיות אשכנזים אולי גם קצת ספרדים רק לא תמנים ושבנו רבותיי אל ביתנו שבנו אל ביתנו וכבר רבותיי האבא לא היה דמות והמורי לא היה דמות וכיצד מורי ורבותיי יכולו להתמודד עם מציאות כזו ואני אומר לכם מיום שעמדתי על דעתי וכבר ברוך השם למדתי בישיבה והיו לי אמות מידה לבדוק לבדוק מי תלמיד חכמים מי לא תלמיד חכמים היה לי ראש ישיבה לא אמר עצמו אדיר גאון אדיר היה עושה הרים בפלפולו כל מה שאני שומע ממנו זה שאול פעם בשבוע בשבועיים שעה וחצי של פלפול לא יודר ומי יגיע אליו איזה כבוד אתה צריך לשטף עצום כדי להגיע אליו ו מוריד מורי דוד עבד זכר לברכה ברמת עמידה תלמיד חג דמים לילה לילה לילה לומד משנה גמרה הלכה מגלגל את השס מגלגל את ההלכה אבל רבותיי מה לעשות הוא היה רפ מקצוע והיה עובד בעמל כפל וגומר לוקח את המזרם ברחובות רמת עמידר מביתו לבית הלקוח וזה נקרא מוי הוא תמיד חכמים אמיתי אבל זה לא ייתכן זה לא לפי עמות מידה שלשנבים הוא כלומניק הוא בעל בית וקשה מאוד לתפח הערכה כשבאמת שוברים אחד את המושבים האלה ולכן רבותיי אין פלא שהעדה התפל עוד אלא רבותיי כל בגלל חמש דקות שכבר בטח קטור שתי דקות כל ורבותיי תדעו מה שקרה פשוט נעשינו א' עדה מפולגת שנית קיצוניות קיצוניות הרי ברוך השם אני רב עצרת אונו באים אליי למטה לחדר העבודה קירות רובות מוקפים בספרים עמוסים ספרים ספרי קודש השכנזי החילוני שם כיפה על הראש שם כיפה על הראש התמונה החילוני אז שאני מקרב אותו אהבה את כולם הוא לא שם טיפה על הראש הוא כבר נחס קיצוני יותר מכולם הרבותיי יש לנו גם חרדים קיצוניים שמי יצא לעומתם כלום ויש לנו אפילו נתורי קטה בתוכנו ומי שמכיר את הספר ציפור על ציפורני נשרים ידע מה אני מתכוון כך שם הביאו אותנו למציאות מאוד עגומה של פירוד של פילוג ולעוד אלא רבותיי לא תו את רבני העדה במינויים הנה צעור רבותיי בעליות הקודמות מור יצחק זכר לברכה היה חבר בית דין והיה חבר מחלות הראשית מור חיים חובר זכר צדיק ברכה היה דים כולל בעלי הקודמות מור שזג היה חבר בית דין הגדול ערורים היה חברת הרמבות הראשית מוריד היה רבקת בנימין הרב שורר היה דיין כל מע הקודמות מה קרה עם 45,000 שעלו ויש להם מורים מתקבע בעוד חדשה ואני בכוונה לא מזכיר את שמותיהם כדי שלא יקפח את מי שאני לא אזכיר וגם אין לי זמן יגמר לי כבר הדקה שנות רע ואני זאת אומרת החכמים אמיתיים בארץ רבותיי ולא מונו אף לא אחד רק בגן שלי בשלב שלי אף לא אחד יש לנו במסגרת כמו שב קל דרחי כמה רבנים כמו מורי דמר בכלל בחר מורי שרבים את כוח אלה מושבים של תמנים שהם המזרחים מנה אותם כרבנים השאר לו ללמדנו מורי ורבותיי שבאמת מהבחינה הזו היו מגעים קשים מאוד מאוד כך יוצא איפה שמבחינת הערכה שלי חרב מדינת ישראל הפסידה עדה שיכלה עם הפוטנציאל שלה להקרן על סביבתה לתרום לאחדות לאחדות העם לתת דמות של משהו שורשי יהודי ואת זה פגור אבל רבותיי לזה אני רוצה לסיים והכל בעל פה ולא מתחקת מורותיי ידעתי זה ראשית השבר המפגעים של העלייה הזאת ראשית השבר בין הציונות הדתית ובין הציונות הלא דתית הרב קוק אוהב ישראל בכלור חיה הוא אמר רבותיי יש ודים לא דקלים אבל המעשים שלהם דקים הם מקיימים את המדינה יש להם אדירות הם ערים מת עם ישראל אלות קדירות וזה נכון ואז הוא אומר רבותיי תעו לכם על זה שנשף איתם פעולה ונקרב אותם אז הם יחזרו לשורשים והנה רבותיי תראו התע של הרב קוק נכשלה והכיתול בין הדתיים לא דתיים הולך וגואל לא מבעיה בין הלא דתיים ובין החרדים אלא אפילו רבותיי עם הכלים הדתיים הכיתוב הולך נזכה יותר עמות עמות יותר ויותר למה הרי הם שותפים בתקומת המדינה הרי הם משותפים בבניינה הרי הם רבותיי מקבלים את הבסיס הערכי הדמוקרטי של מדינת ישראל אני כבר גומר הם מקבלים את הבסיס הזה למה רבותיי קרה מה שקרה רבותיי באמת כבר מיד בשנת 1943 הייתה פרשת ילדי תהרם שבלי כנורה אדומה שהיוסוד החילוני יש מדינה לא יוותר עלי גמוני החילוני וכן ב-1944 אני יודת איזה תמ אבל העליה הזאת שכולה ממש טוה בעבודה וממש כפו עליה להיות בקורית אמר מי שהיה חבר כנסת מרין כסכה מהתקים לאומים מה זה היה מזרחים בחור מזרחי אמר זו אינקוויזיציה של נגדם ישראל וערח הזיק אחריו משה חיים שפירה שהיה מנהיג מתון מנהיג מאוד מתון אמר לעולם לא נקבל שלטון של אינסוזיציה רוחנית תראו למה התקצנה הציונות הדתית למה כי קשירת לחם כי העולם החרדי נצא מבחיין האידיאולוגית הם לא הריחו שהדמוקרטיה תעשה פלטר ויתלו את הדת מעדה כזאת כשרה שהיא פרודוקטיבית היא לא של עיירה הם לא חיים קדיטים הם בונים הם יוצרים ואז נפלה ממון לצנות הדין מאז מורי ורבותיי מאז רבותיי בא השבר נוסף ההתנחלויות מול מדיניות השלום שב עוד יותר ההתנתקות מול מדיניות השלום זה הולך ונבקע אלא מה אנחנו יודעים מאמינים ונמאמינים ואנחנו יודעים שנצח ישראל לא ישקר ולכן מורי ורבותיי אנחנו יודעים עוד שעם ישראל אינו בן דור או מספר דורות אלא הוא עם נצח ובאולה שסברנו שהיא כבר בשער עוד בו טרור גם אם היא נחקה או נחקה ואף על פי שאנו עצמנו כבר שבנו לציון אבל צריכים אנו להתפלל ולעשות הכל בחוכמה בתמונה ולבור שגם השם בכבודו עצמו ישוב לציון זה מה שחסר הוא צריך להיות הציוני מספר אחד במדינת ישראל כל עוד לא הגם ליעד הזה תרם נגיע לבעולה השלמה בעז שהשם יקשיב לנו את מה שאנחנו מתפללים יום יום בתפילה שלנו נראה בשובך לציון ותחזנה איננו בשובך לציון ורחמים אז רבותיי נגאל ונבש עם אחד ומיוחד עם קודש בארץ הקודש על פי תורת הקודש בשמחת עולם תערושנו ואולי מימוש חזון זה יזכך לזכותה של אותה עלייה שעליה אנחנו מדברים על קנטרנשרים כן וכל זה תקיים אז בנו והצם רק כנס שרים ביא אותכם אל הקדוש ברוך הוא אז דרך דברי התפילה של חבקוק פר גסוק ג אלוה מתמה מו