02/12/07 כ"ב כסלו התשס"ח
המקור הראשון, קטע שמע, דן בזמן הדלקת נרות חנוכה על פי הרמב"ם והטור, ומצביע על הבדלים בהבנת זמן השקיעה. הדובר מנתח את הגמרא כדי להכריע בין הדעות ומתייחס לשאלה מדוע נר ביום אינו מועיל. לבסוף, הוא מביא את פסיקת השולחן ערוך ומפרש אותה, תוך התייחסות למנהגים שונים, במיוחד בנוגע להקדמת ההדלקה בערב שבת.
קובץ שמע - מלא
עיקרי הדברים:
- דעת הרמב"ם: הרמב"ם קובע בהלכות מגילה וחנוכה (פרק ד', הלכה ה') שאין להדליק נרות חנוכה לפני שקיעת החמה, אלא עם שקיעתה ממש ("עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימים"). אם שכח או הזיד ולא הדליק בזמן, יכול להדליק והולך עד שתכלה הרגל משוק, שהוא זמן משוער של חצי שעה או יותר. לאחר זמן זה, אינו מדליק. כמו כן, יש לתת שמן בנר שיספיק לדלוק עד שתכלה הרגל משוק. אם הדליק וכבתה הנר, אינו זקוק להדליק שוב אם נשארה דולקת עד לאחר זמן זה. הדובר מדגיש את הדקדקנות של הרמב"ם בנושא הזמן.
- ציטוט: "דברי רבנו מאוד מאוד דקניים אין להדליק את נרות חנוכה לא קודם הזמן ולא אחר הזמן והזמן הוא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימים".
- פרשנות הדובר ל"עם שקיעתה": הדובר מביא את דברי מורו שמפרש "עם שקיעתה" כזמן הסתרות כדור החמה מעינינו, עוד לפני צאת הכוכבים. הוא מציין שגם לענייני שבת ומילה, זמן זה עדיין נחשב ליום.
- הגבלת זמן ההדלקה לפי הרמב"ם: "כל הזמן הזה הוא כמו חצי שעה או יותר עבר זמן זה אינו מדליק".
- דעות אחרות (בעיקר ה"טור"): ה"טור" חולק על הרמב"ם וכותב שמצוות ההדלקה היא "בסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה", בזמן שאנשים עוברים בשווקים ורואים את הנרות, ובכך מתפרסם הנס.
- הגמרא: הדובר מציין שהגמרא במסכת שבת (הסוגיה העוסקת בנרות חנוכה) קובעת "מצוותה מי שתשקע החמה עד שתלך רגל משוק". הוא מדגיש שהגמרא לא פירטה אם הכוונה היא לתחילת או סוף השקיעה. לדעתו, מכיוון שהגמרא לא התייחסה לבעיה של הדלקה בליל שבת אם הזמן הוא סוף השקיעה (צאת הכוכבים), משמע שהכוונה היא לתחילת השקיעה (הסתרות כדור החמה).
- הטענה "נר ביום מה מועיל": הדובר מתייחס לטענה שאם מדליקים לפני צאת הכוכבים, זה נחשב "נר ביום שאין בו תועלת". הוא מסכים שכאשר יש עדיין אור שמש, טענה זו נכונה וחזקה. אולם, משעה שכדור החמה נסתר מעינינו, אף שזה עדיין יום, אין אור שמש, והנר בשעה זו ייחודי למצווה (לדעתו, לאחר צאת הכוכבים הנר משמש גם לצורכי בני אדם).
- השולחן ערוך: השולחן ערוך מצטט את שתי הדעות, גם את "סוף שקיעתה" (מהטור) וגם את האיסור לאחר או להקדים (מהרמב"ם), ויוצר בכך подобие "קומבינה". כתוצאה מכך, יש מחלוקת בפרשנות דברי מרן האם הוא מתכוון לתחילת או סוף השקיעה. השולחן ערוך מוסיף דעה ("ויש מי שאומר") שאם אדם טרוד, יכול להקדים להדליק מפלג המנחה ומעלה, ובלבד שייתן שמן שיספיק עד שתכלה הרגל משוק.
- דעת הרב עובדיה יוסף בנוגע להקדמת ההדלקה: הרב עובדיה יוסף כמעט מבטל את דעת "יש מי שאומר" בנוגע להקדמת ההדלקה בימות החול, וקובע שרק בשעת דוחק גדולה (כגון אילוץ לצאת לדרך לפני הלילה) ניתן להדליק מפלג המנחה ללא ברכה, ובמקרה כזה יש לחזור ולהדליק בלילה. אולם, בליל שבת, הרב עובדיה יוסף מתיר להדליק נרות חנוכה מוקדם ביום שישי (בתנאי שייתן שמן בכמות שתספיק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים), מכיוון שאין דרך אחרת להדליק לאחר כניסת השבת. אם הנרות כבו לפני צאת הכוכבים, יש לחזור ולהדליק לאחר צאת הכוכבים, למרות שכבר הדליק נרות שבת (מכיוון שמנהג הספרדים אינו לקבל שבת על ידי הדלקת הנר).
- הדלקה בליל שבת: הדובר מציע שאם יש אפשרות לשלוט בזמנים, ניתן להדליק נרות שבת בסמוך לשקיעת החמה ולאחר מכן מיד נרות חנוכה. אם אין שליטה, מותר לסמוך על הדעה המתירה להקדים את הדלקת נרות חנוכה בליל שבת כדי להימנע ממצב של אי-הדלקה כלל.
- הדלקה בימות החול: בימות החול, המנהג המקובל הוא להתפלל מנחה, ללכת להדליק נרות חנוכה ולחזור להתפלל ערבית. בתימן נהגו להשתדל להדליק בתוך חצי השעה הראשונה לאחר השקיעה. הדובר מציע שאם רוצים להתפלל ערבית מוקדם, ניתן להקדים מעט את מנחה ואת ערבית, להדליק בזמן ולחזור לקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים.
- אין תשלומים למצוות הדלקת נר חנוכה: אם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו אפשרות להשלים ביום שלמחרת, בניגוד למצוות קידוש. הנימוק לכך הוא ש"נר ביום אין תועלת בו".
ציטוטים מרכזיים נוספים:
- הטור: "מצוותה בסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה".
- השולחן ערוך: "אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא אינסוף שקיעתה... ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה או למעלה".
- הרב עובדיה יוסף: "ומישהו טרוד בימות החול ואינו יכול להדליק הנרות בזמן מצרים אינו רשאי להקדים להדליק קודם הלילה... אבל בשעת הדוחה כשחושהש שיתבטל לגמרי מןהמצווה... ידליק נרות חנוכה חר פלג המנחה... אבל לא יברך על הדלקתו שספק ברכות להקל".
- הרב עובדיה יוסף על הדלקה מוקדמת ביום שישי: "אם אדם הדליק נרות חנוכה ביום שישי מוקדם כיוון שהרי הוא פוחד אז זה בסדר אה בתנאי שיתן שמן בכמות גדולה שתחזיק מעמד עד עד אחרי צת הכוכבים חצי שעה לפי דבריו".
- הרב עובדיה יוסף על נרות שכבו ביום שישי לאחר הדלקה מוקדמת: "חוזר ומדליק אף על פי שהדליקו נרות שבת".
- נימוק לאין תשלומים: "כי נר ביום אין תועלת בו".
הדובר מציג תמונה מורכבת של ההלכות הנוגעות לזמן הדלקת נרות חנוכה, תוך הדגשת המחלוקות וההתפתחויות בפסיקה, במיוחד בנוגע למצב המיוחד של ליל שבת. הוא מסיים בהמלצות מעשיות להתנהלות בזמני הדלקה שונים.
Question1
מהו הזמן המוקדם ביותר שבו מותר להדליק נרות חנוכה על פי רוב הדעות?
Answer1
רוב הפוסקים סוברים שאין להדליק נרות חנוכה לפני שקיעת החמה. הרמב"ם קובע במפורש שזמן ההדלקה הוא עם שקיעת החמה, לא לפני ולא אחרי.
Question2
מהו משך הזמן שלאחר שקיעת החמה שבו עדיין ניתן להדליק נרות חנוכה?
Answer2
הרמב"ם מגדיר את משך הזמן הזה כחצי שעה או יותר - "עד שתכלה רגל משוק". הפטור (כנראה כוונתו לשולחן ערוך) מציין זמן מעט שונה, "מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה", כאשר אנשים עוברים ושבים ורואים את הנרות.
Question3
מה קורה אם אדם שכח או לא הדליק נרות חנוכה בזמן המיועד?
Answer3
הרמב"ם קובע שאם אדם שכח או עשה זאת בזדון ולא הדליק עם שקיעת החמה, הוא יכול להדליק כל עוד "רגל משוק" קיימת. אולם, אם עבר זמן זה, הוא אינו מדליק יותר באותו הלילה. אין אפשרות להדליק ביום שלמחרת כ"תשלומין", כיוון שנר ביום אינו מועיל למצווה.
Question4
האם מותר לכבות את נרות החנוכה לאחר שהגיעו לזמן השיעור שלהם?
Answer4
הרמב"ם מציין שאם הנרות דלקו מעצמם עד לאחר זמן "רגל משוק", מותר לכבותם ולסלקם. אם כיבו את הנרות לפני זמן זה, אין צורך להדליק שוב.
Question5
מהי המחלוקת בין הרמב"ם לבין השולחן ערוך בנוגע לזמן תחילת ההדלקה?
Answer5
הרמב"ם כותב במפורש שהזמן הוא "עם שקיעתה" (תחילת השקיעה כשהשמש נסתרת מהעין אך עדיין לא יצאו כוכבים), בעוד שהשולחן ערוך מציין "אינסוף שקיעתה" (סוף השקיעה, עם צאת הכוכבים). הרב במקור מצביע על כך שהשולחן ערוך לקח חלק מדברי הרמב"ם וחלק מדברי הטור ויצר "קומבינה" שהביאה למחלוקת בפרשנות דבריו.
Question 6
האם קיימת דעה המתירה להקדים את הדלקת נרות חנוכה לפני שקיעת החמה?
Answer6
השולחן ערוך מביא דעה ("יש מי שאומר") שאם אדם טרוד מאוד, הוא יכול להקדים להדליק מפלג המנחה ואילך, ובלבד שיתן שמן בכמות שתספיק עד לאחר זמן ההדלקה הרגיל. עם זאת, הרב עובדיה יוסף מטיל ספק גדול בדעה זו, ומצדד בכך שבשעת הדחק ממש (כגון אילוץ לצאת לדרך), ניתן להדליק לאחר פלג המנחה ללא ברכה, ויש לחזור ולהדליק בלילה אם מתאפשר.
Question 7
כיצד יש לנהוג בליל שבת חנוכה בנוגע להדלקת הנרות?
Answer7
בליל שבת ישנה בעיה כיוון שהדלקת נרות שבת צריכה להיות מוקדמת יותר לפני כניסת השבת. יש הסומכים על הדעה המאפשרת להקדים את הדלקת נרות חנוכה במקרה של טרדה, כדי שלא לחלל את השבת. הרב עובדיה יוסף מציין שאם הדליק נרות חנוכה מוקדם ביום שישי מחשש, זה בסדר בתנאי שנתן שמן שיספיק עד אחרי צאת הכוכבים (כחצי שעה). אם הנרות כבו לפני כן, יש לחזור ולהדליק לאחר צאת הכוכבים, גם אם כבר הדליק נרות שבת (כיוון שמנהג הספרדים אינו לקבל שבת בהדלקת נרות).
Question 8
מה היה המנהג בתימן בנוגע לזמן הדלקת נרות חנוכה?
Answer 8
המנהג בתימן היה להתפלל מנחה, ללכת להדליק נרות חנוכה ולחזור להתפלל ערבית. השתדלו להדליק את הנרות בתוך חצי שעה משקיעת החמה. מי שרצה להתפלל ערבית בזמן, הקדים מעט את מנחה ואת ערבית, והדליק בזמן, ואחר כך קרא קריאת שמע בצאת הכוכבים בביתו.
Full text
כתב רבנו בפרק רביעי מהלכות מגילה בחנוכה הלכה חמישית אין מדליקים נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימים שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכל לרגל נשוק וכמהו זמן זה כמו חצי שעה או יותר עבר זמן זה אינו מדליק וצריך לתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתך לרגל נשוק הדליקה וקפותה אין זקוק להדליק פעם אחרת נשארה דולקת עד אחר אחר שקלתה רגל השוק אם רצה לכבותה ולסלקה עושה דברי רבנו מאוד מאוד דקניים אין להדליק את נרות חנוכה לא קודם הזמן ולא אחר הזמן והזמן הוא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימים מה זה עם שקיעתה אומר מורי אם הסתתרו כדור החמה מעינינו כלומר זה עדיין לא צ את הכוכבים כי כשהחמה מסתתרת מעינינו עדיין במשך דקות סורות עדיין זה יום גם לעניין שבת רק אנחנו לא מפרסמים את זה גם לעניין מילה ועוד ועוד ואם כן אם עם אם הסתדרות בכדור החמה מעינינו אבל יתרון מזו רבנו אומר ש כל הזמן הזה הוא כמו חצי שעה או יותר עבר זמן זה אינו מדליק הור ראה פקודה עבר זמן זה אינו מדליק עכשיו הוא אומר אדם יכול אה לכבות את ה נר אחרי הזמן הזה. אם כפתה לפני הזמן הזה הוא לא צריך להדליק מחדש אבל הוא יכול לכבות אחרי שעבר הזמן הזה. זאת אומרת גישה מאוד מאוד דפקנית. והנה רבותיי בפטור הוא כותב מצוותה בסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה. לא כמו רבנו שכתב עם שקיעת החמה. מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה שעת העם עוברים ושווין ורואים בביתם וכפרסומי ניסה אלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבות אחרי שעבור זה הזמן כמו רבנו וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן שעבר מצד לאחר שהוא הביא משהו מהסממנים של ההלכה של הרמבם שזה סובב סביב החצי שעה או יותר רק הוא אומר בסוף שקעת החמה הוא ממשיך ואומר ומכל מקום אדם זמנה כל הלילה לא הרמב"ם שכתב שכח או הזיד ולא הדליק הם שקיעת חמה מדליק אשתך לרגל מן השוק עבר זה הזמן אינו מדליק אבל אם עבר כל הלילה ולא הדליק לא ידליק ביום המחורת דסרגה בטהרה מה יענה כלומר אם חלף לו כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומים ביום הוא יכל להגיד לשום שבדבר הזה אין תשלומים לא כמו בקידוש אם לא קידש בליל שבת יקדש ביום. כאן אין דין תשלומים אבל הוא מנמק. הוא נותן נימוק. למה? כי נר ביום אין תועלת בו. ולכן רבותיי באמת לכאורה מאיפה רבנו אומר עם שקיעתא הרי נר ביום אין לו תועלת. עכשיו נשים לבגמרא נאמר מצוותה מי שתשקע החמה. אל צריך לרג משו לא כתוב מסוף שקיעה לא כתוב מתחילת שקיעה אלא מי שתשקע החמה אל שלך לרגל משהו עכשיו רבותיי הגמרא במסכת חנוכה במסכת בשבת שזה הסוגיה של נרות חנוכה הדלקת נרות חנוכה לא שאלה את עצמה אם אתה אומר שתשקע מסוף שקיעה דהיינו צאת את הכוכבים מה יעשה בליל שבת ולא דענו בזה בכלל בכלל משמע אם לא דענו בזה שהשקה חמה זה לא סוף שקיעה אלא תחילת שקיעה ומה זה תחילת שקיעה משעש כדור החמה מסתתר מעינינו שאז עדיין מותר להדליק בליל שבת את הנרות חנוכה אנחנו מפרסמים אבל מותר מצד הדין להדליק את נרות חנוכה באותו זמן ואם כן איפה לא התעוררה הבעיה בכלל עכשיו רבותיי הטענה שנר ב יום מה מועיל היא טענה צודקת אם מדובר על הסתרות כדור החמה כשעדיין יש אור השמש על זה נאמר נר ביום מהמוע והיא טענה חזקה טענה נכונה אבל משעה שיש לנו כדור רחמה הסתתר מעינינו זה עוד יום אבל בלי אור רחמה והנר באותה שעה הוא ייחודי למצווה אחרצת הכוכבים זה לא ייחודי למצווה כי זה ייחודי ל צרכיו בני אדם המתליקים לראות לצרחיהם ומכאן רבותיי אנו מוצאים בשולחן ערוך שהוא כותב כדלקמן אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא אינסוף שקיעתה לקח את המלחים מהרמבם לקח סוף שקיעתה מהתור ועשה איזה מין קומבינה עם סוף שקיעתה לא מאחרים לא מדליקים אז עכשיו נחלקו בפרשנות דברי מרן איפה הוא נמצא האם בתחילת השקיעה או סוף השקיעה בגלל העירבוב הזה בין אם סוף שקיעתה אבל הוא הוסיף וכתב ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה או למעלה ובלבד שיתן בשמן עד שתך לרגל השוק אחר כך הוא אומר הוא מעתיק את דברי רבנו שלא מחרים ולא מקדימים אבל הוא אומר שאם לא הדליק יכול להדליק כל הלילה שוב הוא סמוך על שני שולחנות על שולחן של הרמבם ועל שולחן של הטור אבל מה שמעניין הוא שהוא מפתיע אותנו ואומר ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה עוד מעלה והרי רבותיי הנר ביום מה מועיל הרי יש כדור החמה באמת רבותיי אתם תראו שהרב עודה יוסף כבר ניסה להפס את יש אומרים הזה לבטל אותו כמעט דפקתו איך הוא אומר ומישהו טרוד בימות החול ואינו יכול להדליק הנרות בזמן מצרים אינו רשאי להקדים להדליק קודם הלילה מפני שלדעת רבים הראשונים ואחרונים מנו יוצא בזה ידי די חובה עבדי עבד ומכל מקום בשעת הדוחה כשחושהש שיתבטל לגמרי מןמצווה כגון שנאלץ לצאת לדרך קודם הלילה ידליק נרות חנוכה חר פלג המנחה שהוא שעה ורבייה בשעות הזמניות אבל לא יברך על הדלקתו שספק ברכות להקל בכל יוצא בזה ולא עוד אלא רבותיי הוא מחייב אותו כשהוא מגיע הלילה שיחזור ויליק בלילה כיוון שהוא לא יכול לסמוך על הדלקה ביום ממש כמעט בטל את היש אומרים הזה אפס אותו כמעט כלום כי באמת זה דעה מאוד משונה אחרי בקשת המחילה זה דעה מאוד מאוד משונה אבל משתמשים בדעה הזו אומרים ליל שבת מה לעשות הרי אי אפשר אז אומרים תדליק מבעוד יום כי אי אפשר וסומכים על הדעה הזו למרות הכל כותב הרב עודה יוסף אם אדם הדליק נרות חנוכה ביום שישי מוקדם כיוון שהרי הוא פוחד אז זה בסדר אה בתנאי שיתן שמן בכמות גדולה שתחזיק מעמד עד עד אחרי צת הכוכבים חצי שעה לפי דבריו חצי שעה אחרי צד הכוכבים אבל מה יהיה אם הנרות קבעו נרות חנוכה הודלקו מבעוד יום וקבעו אומר הרב עובד יוסף חוזר ומדליק אף על פי שהדליקו נרות שבת אין מנהג אנשים הספרדיות כך הוא אומר לקבל את השבת על י על ידי הדלקת הנר ואי שומר חנוכה שספק בכלל לא מודלק בזמן. שמחנו רק על דעה שאפשר להדליק את הנרות חנוכה בליל שבת כיוון שאין דרך אחרת. אבל עכשיו שאתה רואה שעוד יום וקבוע הנרות אף על פי שאם אתה מדליק משחשך אם כפתה אין לו זקוק לה כאן זקוק לה ויחזור ויליק ועד מתי הוא מדליק? אומר הרעודה יוסף גם אם כדור החמה הסתלק מעינינו בתוך הדקות הראשונות שעדיין יום הוא מדליק את נרות חנוכה כדי שלא יבטל את נרות חנוכה. נרות שבת רבותיי דינם להדלק מערב שבת לכבוד שבת ולכן מדליקים אותם מבעוד יום לא מוקדם מדי לא מאוחר מדי אבל בעוד יום אבל נרת חנוכה אם אם מי שתשכחמה אם ולפי מרן לצד הכוכבים אז שבת אי אפשר לפי מרן אבל לפי רבנו בוודאי בוודאי שאפשר לכן לסיכום רבותיי באמת אנחנו לא באים לומר לבני אדם מה לעשות ביום שישי כי זה רגיש מאוד גם זה מכשול גדול מאוד לרבים אבל ביום יום בוודאי וודאי שהמנהג הוא ללכת להתפלל מנחה ועוזבים הולכים מדליקים לרות חנוכה וחוזרים ומתפללים ערבית ככה זה היה מנהג בתימן ואז השתדלו להדליק עד כמה שיותר בתוך החצי שעה בתוך חצי שעה זה היה מנהג בתימן רוצים רבותיי להתפלל ערבית שיקדימו קצת את מנחה יקדימו את ערבית זה לא נורא יקדימו את ערבית יכלו לה בזמן ויחזרו ויקראו את קריאת שמע בחרצת הכוכבים כל אחד בביתו גם זו דרך ואז הכל עולה בידו מזה ומזה אל תנח ידיך אבל לדחוט את זה גם חרצת הכוכבים אז מסתכנים רבותיי שלא מקיימים את המצווה אשר ליל שבת אמרנו באמת מדליקים בזמן הדלקת נרות זה השכיח זה המצוי על מנת שלא יקשלו אבל היה ויש שליטה על העניינים יש שליטה על העניינים ויכולים רבותיי להדליק את נרות שבת ומיד לאחר מכן תנרות חנוכה הם בדיוק הם סתפרות כדור החמה מיידית מיידית אם יש שלטון במקום ויש שליטה במקום זה בסדר אם לא שלא יחלו את השבת מותר לסמוך על אלה שאומרים להקדים מאשר להיכנס לפינה דחוקה ולהיקשל רבי חניר בעל השם